אלכסון קלאסיק מוחות מתערבבים

חיה משונה: קוראת, כותבת, חוקרת, ממציאה וחושבת על העולם. תכונה אחת קטנה מרמזת על הייחוד שלנו
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

ממספר הולך וגדל של מחקרים מתברר כי לבעלי חיים ישנן יכולות קוגניטיביות שבעבר נחשבו ליכולות הייחודיות למבנה המחשבה האנושית. למרות הראיות המרמזות כי מינים אחרים חולקים עמנו רבים מן הכישורים הקוגניטיביים, לורי ר. סנטוס (Santos), חברת האגודה הפסיכולוגית האמריקנית, טוענת כי למין האנושי יש עדיין מעמד נבדל וייחודי.

"אנחנו מרבים לעסוק בדברים שאולי נראים לנו יומיומיים, אבל אין מין נוסף על פני כדור הארץ שעוסק בהם", אומרת סנטוס, ומונה פעילויות האופייניות לבני אדם כמו הוראה, קריאה, כתיבת ספרות, צילום, צפייה בסרטים ופיתוח מדעי.

המנגנונים הקוגניטיביים המקושרים להדבקה התנהגותית או רגשית קיימים אמנם בבני אדם ובבעלי חיים אחרים גם יחד, אך ישנו מנגנון אחד השייך לבני אדם ורק להם

בדברה בכנס השנתי של האגודה שהתקיים בבוסטון. היא ציינה כי לשם ביצוע משימות כאלה נדרשות יכולות קוגניטיביות ברמה גבוהה. "ומתבקשת השאלה: 'איך אנחנו מצליחים לעשות את כל הדברים המשונים האלה?'".

סנטוס היא פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ייל, והמחקר שלה מתמקד בבחינת המקורות האבולוציוניים של המחשבה האנושית. סנטוס מבצעת בין השאר מחקרים הבוחנים את היכולות הקוגניטיביות של פרימאטים (מלבד בני אדם) ושל כלבים מבויתים.

אחד התחומים שסנטוס חוקרת הוא האופן שבו בני אדם וחיות אחרות חושבים על מחשבותיהם של אחרים. סנטוס הסבירה לקהל חברי האגודה שהתכנס לשמוע את דבריה, כי המחשבה על אופן החשיבה של אחרים מתאפשרת הודות למנגנונים או 'גליצ'ים' (שיבושים) קוגניטיביים שונים הקיימים אצל בני אדם ובעלי חיים – ורק אחד מהם ייחודי לבני אדם בלבד.

'גליצ'ים' משותפים

סנטוס ציינה שתי תופעות המדגימות כיצד אותם 'גליצ'ים', שיבושים, מסייעים למסור מידע לאחרים בתהליך שעשוי לקרות באורח מודע או מבלי שנשים לב אליו.

אחת התופעות, הדבקה התנהגותית, כרוכה בחיקוי ספונטני של התנהגות על ידי אחרים הנמצאים בקרבה רבה אלינו. במקרים כאלה, המידע הנחלק עשוי להתייחס לנורמות ההתנהגות המצופה בקבוצה.

"אנחנו מחקים בעדינות את תנועות הגוף וההתנהגויות של כל מי שנמצא סביבנו", אמרה סנטוס, המשווה בין האוטומטיות שבה בני אדם מחקים התנהגות למתרחש בלהקות של דגים. בקרב בני אדם, החיקוי עשוי להוביל לאימוץ של התנהגויות מסוימות של מי שסביבנו – כמו חיוך, צחוק או פיהוק. לדברי סנטוס, באירועי ספורט, למשל, האוהדים עשויים להפגין אותן התנהגויות בתגובה להצלחה או אי הצלחה של נבחרתם.

"אנחנו מחקים באופן אוטומטי ומבלי להיות מודעים לכך", אמרה סנטוס. "זו הדבקה התנהגותית, משום שהיא גורמת לנו לפעול בתיאום עם אחרים".

סנטוס ציטטה מחקרים המראים כיצד בעלי חיים אחרים, כולל שימפנזים וכלבים, מפהקים גם הם בתגובה להתנהגויות כאלה של אחרים הנמצאים בקרבתם. במחקר נוסף שציינה התגלה כי שימפנזים נוטים לצחוק בתגובה אוטומטית לצחוקם של אחרים.

המנגנון הקוגניטיבי המעורב בחיקוי התנהגות עשוי להוביל לתופעה שנייה, הכרוכה בהעברת מידע הקשור למצב הרגשי של הסובבים אותנו. אנשים עשויים לחוש שעמום כשהם רואים אחרים מפהקים במהלך הרצאה ממושכת או לחוות השפעה חיובית כשחיוכיהם של אחרים מעודדים גם אותם לחייך.

"זוהי הדבקה רגשית קלאסית שמקורה במין שיבוש כזה", אומרת סנטוס. "אנחנו מחקים התנהגויות וזוכים לחוש רגשות בלי שנתכוון לכך או שנהיה מודעים לדבר".

סנטוס מייחסת חלק מהתגובה הרגשית ל"תהודה עצבית", תהליך שמופעל כשמערכות עצביות הקשורות לרגשות מסוימים כורעות תחת העומס. לדברי סנטוס, בני אדם חולקים את התהליך הזה עם בעלי חיים אחרים.

ערבוב מוחות: הדבקה מנטלית

המנגנונים הקוגניטיביים או ה'גליצ'ים' המקושרים להדבקה התנהגותית או רגשית קיימים אמנם בבני אדם ובבעלי חיים אחרים גם יחד, אך ישנו מנגנון אחד השייך לבני אדם ורק להם. המנגנון הזה, על פי סנטוס, מאפשר העברה או שיתוף באמונות, תפישות, עמדות והעדפות. פעילותו של מנגנון זה עשויה לעודד "ערבוב מוחות", מונח שסנטוס שאלה מ"מסע בין כוכבים" כדי לתאר את חילופי המחשבה הבלתי מוגבלים בין אדם אחד לשני.

המנגנון הקוגניטיבי הקשור לערבוב-מוחות, על פי סנטוס, עשוי להוביל בני אדם לאמץ אמונות ועמדות של אחרים, או לגרום להם בלבול ותהייה בנוגע לאמונות שלהם לעומת אלה של אחרים.

לדברי סנטוס, המנגנונים המקושרים בהעברה גורפת או בשיתוף של אמונות ועמדות לא נחקרו די הצורך בתחום הפסיכולוגיה. דוגמא לתהליך כזה ניתן, לדבריה, לראות ב"הפרעה אלטֶרוצנרטית" (altercentric interference) שבה אנחנו מבלבלים בין נקודת המבט של אחרים לזו שלנו. באורח דומה, "ערפול האמונות" מתאר תהליך שבו אנשים מבלבלים בין אמונותיהם ואלה של אחרים. למה מתרחשים תהליכים כאלה?

ברמה העצבית, הבנת מחשבותיו או אמונותיו של אדם אחר דורשת מאתנו להשעות את עיבוד המחשבות והאמונות שלנו, אמרה סנטוס. "לפעמים אנחנו נכשלים, ולא מצלחים לבצע את ההפרדה [בין המחשבות]... אנחנו פשוט מערבבים את המידע".

סנטוס הציגה ממצאים מניסויים שערכה בקופים ובכלבים, ואמרה כי נראה שתהליך של הדבקה מנטלית אינו מתקיים בבעלי חיים אחרים מלבד באדם. לדבריה, יתכן כי הדבר נובע מכך שבעלי חיים אחרים אינם עוסקים בהדמיה של התכנים הנפשיים של אחרים כפי שנוהגים לעשות בני האדם.

 

מקורות:

Apperly, I. A., & Butterfill, S. A. (2009). Do humans have two systems to track beliefs and belief-like states? Psychological Review, 116, 953–970.Kovács, A. M., Téglás, E., & Endress, A. D. (2010). The social sense: Susceptibility to others’ beliefs in human infants and adults. Science, 330, 1830–1834.Martin, A., & Santos, L. R. (2014). The origins of belief representation: Monkeys fail to automatically represent others’ beliefs. Cognition, 130, 300–308.

אריק יוסטון (Houston) מלמד במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת צ'רלס ר. דרו בקליפורניה.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי
תמונה ראשית: "קעקוע", תצלום: מתאוס פררו, unsplash.com

Matheus Ferrero

המחשבה מובאת לכם כחלק מיוזמה שלנו, "אלכסון קלאסיק", שמביאה מדי פעם דברים שפרסמנו בעבר, חשובים במיוחד, עבור עשרות אלפי קוראינו החדשים שאולי לא הכירו את האוצרות שצברנו ושלא נס ליחם.

המחשבה התפרסמה לראשונה ב"אלכסון" ב-27 באוגוסט 2017

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אריק יוסטון, APS Observer.

תגובות פייסבוק

3 תגובות על מוחות מתערבבים

    02
    יורם

    יופי שאהבת את המאמר הקצר. התמונה קשורה לאמירה: "העברה או שיתוף באמונות, תפישות, עמדות והעדפות", ובמושג של "הדבקה". קעקועים הם דרך לשתף בתפיסות, עמדות ואמונות, ולהדביק את הזולת "מבלי משים".

03
קונפוציוס

מרתק. ואולי זה מעיד לא רק על הטבע האנושי כשלעצמו, אלא על הקונפורמיזם המאפיין חברות אנושיות מודרניות המתובנתות במידה עצומה ע"י תקשורת המונים?