כשרובנו חושבים על חלילית, אנחנו מעלים בדמיוננו חליל פלסטיק קטן, שרבים מאוד מאיתנו הוכרחנו לנסות לנגן בו בבית הספר היסודי, כהיכרות עם עולם המוזיקה. אלא שחליליות היו בעבר כלי נגינה מוערכים יותר, שעזרו לעצב את צלילי הרנסנס. באותה מידה, כשאנשים חושבים על הנרי השמיני, הם נוטים (ודי בצדק) להתמקד ברשימה הארוכה ורוויית האלימות של מערכות נישואיו. אבל הוא היה גם מוזיקאי ומלחין, ואחד מכלי הנגינה החביבים עליו היה החלילית.
החלילית היא כלי נגינה שמקורו בימי הביניים, ומוצאה מכלי נגינה קדומים יותר ודמויי חליל – שמהם היא נבדלה בעיקר הודות לחור שמיועד לאגודל. חליליות מסורתיות גולפו לעתים קרובות מגוש אחד של עץ או שנהב, והפיקו צלילים מעודנים בהרבה מאלה הבוקעים מכלי הפלסטיק הפשוטים המוכרים לנו היום. הן היו נפוצות במסורת המוזיקלית המערבית במהלך הרנסנס ותקופת הבארוק, שבהן נכתבו ובוצעו סימפוניות בחצרות המלכים. וכך, הנרי השמיני, שראה בעצמו, כמובן, איש הרנסנס, הלחין מספר יצירות מוזיקליות שכללו שימוש בכלי נשיפה.
הנרי השמיני עסק במספר תחביבים ובהם ספורט והימורים, לצד עיסוקים אינטלקטואלים כמו כתיבה ותמיכה בתיאטרון. אבל כאמן, היצירות המרתקות ביותר שהפיק המלך הזה בן שושלת טיודור, היו בתחום המוזיקה. ידוע כי הוא ניגן בלאוטה, בלירה, בנבל ובכלים נוספים וגם שר. קולו, שהיה ללא ספק מקסים (אתם מתנדבים לומר לו שלא?) אמנם לא הוקלט לטובת הדורות הבאים, אבל הוא ידע לקרוא ולכתוב תווים ואחדות מהמנגינות שהלחין שרדו.
באוסף הספרייה הבריטית נמצא כתב יד משנת 1518, הידוע כ"ספר השירים של הנרי השמיני" והוא מכיל למעלה ממאה יצירות מוזיקליות מאותה תקופה. 33 מאלה מיוחסות למלך עצמו. רבות מהן נכתבו בעיבוד למספר כלי נגינה, כולל השיר ה(כנראה)כי מפורסם שלו Pastime With Good Company. כל כך הרבה סיפורים נקשרו בקריירה המוזיקלית שלו, וכך כנראה נולד המיתוס המייחס לו את חיבור שיר העם האנגלי הנודע "Greensleeves", אף שזו טעות.
בין היצירות המוזיקליות של הנרי השמיני ששרדו, נמצאים לפחות שני שירים שנכתבו במיוחד לחלילית. If Love Now Reigned והיצירה הנוספת, החסרה כותרת, הן יצירות לחלילית האופייניות לתקופתן. הם נשמעות כאילו נלקחו מיריד רנסנס, או מטברנה בספר פנטזיה.
בשל האובססיה המוזיקלית הזו שלו, המלך אגר אוסף מרשים של כלי נגינה, שנשמר בכנסיית ווסטמינסטר, באחריותו של המלחין פיליפ ואן ויילדר (van Wilder) שנשא בתור "שומר כלי הנגינה". ברישום מקיף של כל חפציו של הנרי השמיני, שנערך לאחר מותו בשנת 1547, ישנה בין הארמונות המפוארים, הספינות ושכיות החמדה, גם רשימה ארוכה של כלי נגינה הכוללת חמת חלילים, חלילים, לאוטות, אורגנים ועוד. ברשימה מצוינות במפורש 49 חליליות העשויות סוגים שונים של שנהב ועץ, כולל עץ אגוז ועץ תאשור. רוב החליליות נרשמו בקבוצות בהתאם לחומר ממנו הוכנו ובוודאי הפיקו מגוון רחב של צלילים. יש ברשימה גם כלי נגינה בודדים, כמו חלילית בס גדולה, שהייתה כנראה גדולה מכל השאר. יתכן גם שהיו לו חליליות נוספות לאלה שברשימה. באתר האינטרנט של מוזיאון המטרופוליטן נטען כי המונרך המוזיקלי היה בימיו האחרונים בעליהן של 76 חליליות.
בעת הנוכחית אנחנו לא מייחסים חשיבות רבה לחלילית הצנועה, אבל היה היו זמנים שבהם היא הייתה כלי נגינה מלכותי של ממש. כשמקשיבים היום היום ליצירות שהלחין הנרי השמיני לחלילית, צליליו המתוקים והעליזים של הכלי מספקים הצצה לפן הרך יותר של אותה דמות קשוחה – פן שלרוב נוטים להתעלם ממנו.
אריק גרונדהאוזר (Grundhauser) הוא חבר מערכת אטלס אובסקורה. הוא מתגורר בברוקלין, ביחד עם אוסף ספרי הקומיקס שלו. כתבותיו פורסמו בין השאר בווניטי פייר, סלייט, NPR וכל מקום שבו נמכר תוכן סביר. בחור מופלא. רוצים לומר לו משהו? eric@atlasobscura.com
תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לויPublished by Atlas Obscura (atlasobscura.com) under an agreement with Alaxon
תמונה ראשית: מתוך דיוקן הנרי השמיני בסביבות 1537, הנס הולביין. תצלום: Google Art Project, ויקיפדיה
תגובות פייסבוק
חכמת ההמונים הנסתרת
ג'ורג' מאסֶרההמונים אינם חכמים כפי שנדמה, אך קיימות דרכים לאתר את האנשים שאת...
X רבע שעה
עשרת הדיברות
מאיר גולדברגאל תקפוץ מעל הפופיק אל תשים לעצמך רגליים אל תקרא לדובים מן...
X פחות מדקה
כולם חושבים שהיא מפלצת
היא הייתה רק בת 15 כשעזבה את ביתה בלונדון ועשתה את דרכה לסוריה, כדי להצטרף לדאע״ש. האם עשתה זאת מרצונה? האם נחטפה? ומה עבר עליה שם?
בפודקאסט I'm Not a Monster, מבית הבי בי סי, שאמימה בגום (Shamima Begum), שכמויות אדירת של שטנה הופנו אליה מעל גבי פלטפורמות התקשורת הרבות בבריטניה, מספרת את סיפורה הסבוך, מאחורי הסורגים במחנה מעצר. את הפודקאסט, שבו היא טוענת, כמאמר הכותרת, שהיא אינה מפלצת, מוביל העיתונאי ג׳וש בייקר (Josh Baker), שליקט אינספור עדויות וסיפורים ומגיע לראיון עמה כשהוא מצויד בכל המידע הנדרש כדי לעמת ולאמת את דבריה. זוהי העונה השנייה של הפודקאסט, ובקודמת הובאו קורותיה של משפחה אמריקנית, שגם היא מצאה את עצמה מצטרפת לדאע״ש. חזרו והאזינו גם לעונה הראשונה, ואל תוותרו על הנוכחית.