ג'ק סים, יו"ר הארגון העולמי של בתי השימוש, נמצא בביקור בארץ והיה לי העונג והכבוד ללוות אותו בפגישותיו עם ישראלים רבים, אשר מתקשים ברגע הראשון להבין במה סים בדיוק עוסק. קשה להאשים אותם: בתי שימוש אינם הנושא הנפוץ ביותר בעת שיחה עם זרים. "כשהיינו ילדים, ההורים שלנו לימדו אותנו לא לדבר על קקי ופיפי," אומר סים בהשלמה, "ולכן קשה לנו כמבוגרים לדבר על זה, גם אם זה נוגע לחייהם של 2.6 מיליארד בני אדם".
לפי הערכות האו"ם, מעל מיליון ילדים מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מהיעדר בית שימוש ביתי. הבעיה חמורה במיוחד בהודו, שבה עשיית צרכים בחוץ מביאה להתפרצות תכופה של מגיפות שלשול קשות. מדי שנה, יותר בני אדם מתים משלשול מאשר ממלריה, אבעבועות רוח ואיידס גם יחד.
"אני מיסטר טויילט ואני רוצה לדבר איתכם על חרא," פתח ג'ק סים את ההרצאה שלו ב"כנרנט", מחנה האינטרנט הגדול של יוסי ורדי שהתקיים בסוף השבוע בנצרת. סים בא לחפש כאן מעצבים, יצרנים ואנשי טכנולוגיה שיכולים לעזור לו לשכנע אנשים להשתמש בבתי שימוש למרות היעדר מודעות, מסורת בת אלפי שנים ועוני מרוד. ישראל היא אחת המדינות שבהן אין מחסור בבתי שימוש, ושייכת לפיכך למיעוט: 40% מתושבי כדור הארץ נהנים מ"גישה סבירה" לבית שימוש. מאירופה עד אפריקה, יש היום יותר בתים עם גישה לרשת סלולארית מאשר בתים עם גישה לבית שימוש.
אחת הבעיות היא הפער המנטלי האדיר בין אנשי המערב המבקשים לפתור את הבעיה לבין הכפריים הסובלים מהבעיה. סים מקווה שעיצוב, טכנולוגיה ורצון טוב יכולים לגשר על הפער הזה. אחת הדוגמאות הבולטות היא קמפיין רחב היקף ויקר מאוד של ארגון הבריאות העולמי לפני כעשור, שבמסגרתו חולקו עשרות מיליוני בתי שימוש לא מתאימים ברחבי הודו; 80% מהם משמשים היום לאיחסון.
ג'ק סים הוא אדם כריזמטי וחייכן, מלא סבלנות ואמפתיה. הוא נולד בסינגפור למשפחה ענייה, בן לאב נער-שליח ואם תופרת. ביום הולדתו ה-40, כאשר עמד בראש אימפריה של נדל"ן ובנייה וישב בהנהלה של 16 חברות ציבוריות, שאל את עצמו כמה ימים נותרו לו לחיות. הוא ערך חישוב על בסיס נתוני תוחלת חיים וגנטיקה, ולא אהב את התוצאה. הוא מכר את רוב החברות שלו, התפטר מכל הדירקטוריונים והחליט להקדיש את חייו לתרומה לקהילה במובן גלובאלי, שלא לומר קולוסאלי. כעבור שנתיים קיבל את התואר "היזם החברתי של השנה" של קרן שווב השוויצרית, ובשנת 2008 נבחר על ידי טיים-מגזין לאחד מ"25 הגיבורים העולמיים של איכות הסביבה".
מאז הוא עוסק בהעברת מסר לא פשוט טעון אסוציאציות של ריחות לא נעימים, בדיחות גרועות, זבובים ומחלות. הוא מרצה אורח באוניברסיטת ייל והתארח כבר בכנסים בעשרות מדינות, מתעקש בהומור רב לדבר על תברואה. יחד עם זאת, גרם אחד של צואה יכול להכיל מיליון בקטריות, 10 מיליון וירוסים ומאה ביצי תולעת. קשה להפוך הרכב כזה לנושא סקסי.
מה הפלא אם כן שאנשים מעדיפים לדבר על היוזמות של הארגון הנוגעות לבעיות העולם הראשון? סים הוא האיש שיזם את החוק הסינגפורי הקובע שבכל בניין ציבורי ייבנו בבתי השימוש פי שניים תאים לנשים מאשר לגברים, עיקרון שכבש את אמריקה ואירופה בסערה. פחות מדברים איתו על יוזמה הרבה יותר מורכבת, למתג בית שימוש כתנאי הכרחי לשידוך בהודו: בקמפיין נראית כלה יפיפיה מסרבת ברגע האחרון להתחתן עם צעיר שבבית הוריו לא מותקן בית שימוש.
כן, זה בעייתי. ג'ק סים אומר שלפחות בעיניו, זה פחות בעייתי מאשר מיליוני אנשים הנמצאים בסכנת מוות בגלל חרה. "לא אכפת לי שידברו. אנחנו לא יכולים לפתור בעיה בלי לדבר עליה".
מקורות:
אתר הסרט התיעודי בבימויה של ג'סיקה יו על ג'ק סים
דיווח סיינטיפיק אמריקן על בעיית התברואה בהודו ותוצאותיה
תגובות פייסבוק
2 תגובות על מסעותיי עם Mister Toilet
קשה להפריז בתרומתו האדירה לחלקים עמומים מהחברקה האנושית ולבריאות הציבור.
אני מתקשה להאמין שעדיין לא קם אדם כדי להמציא שיטה יעילה זולה ישימה וידידה למשתמש לסלק את החרא או להמציא לו שימוש מועיל , במקום המערכת היקרה העצומה מבזבזת המים קרקע אנרגיה בכמיות ובעלויות פנטסטיות. שיקום כימאי או פיזיקאי או רשות תברואה או מתקן עולם שייעשה משהו יעיל שימושי וידידותי למשתמש.
אכן, קם. בקר/י באתר הזה, המפרסם שירותים ביולוגיים:
http://www.sun-mar.com/prod.html
זו רק חברה אחת מיני (לא כ"כ) רבות שמפיצות מתקנים דומים.
בכמה מילים, שירותים ביולוגיים מטפלים בשפכים ביתיים, בעזרת בקטריות והופכים אותם לקומפוסט, בטוח לשימוש בגינה הביתית. כל הדגמים חסכוניים -מאוד- במים, ובחלק מהם אין צורך במים או בחיבור לביוב, כלל.
משתמשים בהם כבר 20-30 שנה בבתים פרטיים, באירופה ובארה"ב. קראתי איפשהו שישנם מאות אלפי משתמשים בעולם. מס' יחידות מוערך בארץ: 2-3. אז, כן, כמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן הטכנולוגיה קיימת, אבל יקח לה עוד עשרות שנים להגיע אלינו.
שלושה ביקורים בברלין
חגית שורשביקור ראשון 1. אני מאוד אוהבת את הנשים הגדולות של הפסל הסיני....
X 4 דקות
על אודות ניחוחך
טעמך בפי
דבש המרווה את תשוקותיי
בשעה האחרונה
של הפחד לאבד אותך
בתוך הסדינים.
ניחוחך הספוג
בגופי
בושם נדיר שאף הגשם
אינו נוטל ממני...
אָדֶמִיר אנטוניו בָּאקָה (Ademir Antonio Bacca) הוא משורר, סופר ועורך ברזילאי, שפרסם ספרי שירה וכן ספרי פולקלור ברזילאי.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
שאלה של ערכים
עברית היא שפה שמית, ולאוהביה מזומן עונג מיוחד כשתכונתה השמית הבסיסית ביותר מתגלה במלוא חיוניותה. כוונתי לבניינים ולמשקלים, לעושר הגזירה והצורות, לאפשרות ליצור מלים מתוך קשרים סמנטיים מוגדרים מראש, לצד האפשרות ליצור קשרים סמנטיים חדשים או לרמוז להם כאפשריים. אפשר לקחת שורש ולטייל לאורך הקריירה שלו בעברית, הן על ציר הזמן והן על ציר עולמות המשמעות. לא פעם תיירות לשונית כזאת מגלה עולמות כמוסים, מפתיעים.
דוגמה טובה הוא השורש "ע.ר.כ.", המפיק פנינים בעולמות תוכן מגוונים מאוד. בעברית המודרנית, הוא מאגד מונחים הקשורים בסדר וארגון: מערכת, ערכה, עריכה, עורך, מערך, לערוך (טקסט, שולחן או אירוע); ומנגד, הוא מאגד מונחים הקשורים בשווי: ערך, הערכה, להעריך (גם במובן של ייחוס ערך וגם במובן של התפעלות משווי) ועוד.
לא יהיה זה אחראי להסיק מכך שהשפה העברית או דובריה מעריכים סדר או מייחסים יוקרה או שווי מיוחד לדברים מסודרים, מאורגנים היטב, דברים המונחים לפניהם כך שרואים את חלקיהם ואת יחסי הגומלין ביניהם. תמיד רצוי להיזהר ממסקנות על "אופי" של עם או קבוצה של דוברי שפה כשהמילון הוא חומר הגלם. לא כיוון שאי-אפשר ללמוד על בני אדם מתוך לשונם, אלא בעיקר כי קשה מאוד להגיע למסקנות אמינות, בהירות ונטולות הטיות שמקורן במתבונן.
אם כך, האם אין זה מוצדק להפריד את שני עולמות התוכן של "ע.ר.כ."? נראה שכן: שורש אחד, "ערכ (1)" יעמוד במילון שלנו עם כל המלים העוסקות בסדר, במנגנון, בחלקים שמגדירים שלם וכדומה; ואילו שורש שני, "ערכ (2)" יעמוד במילון, אחריו או לפניו, ואיתו כל המלים העוסקות בשווי, במחיר, בחשיבותם של דברים, בין אם מבחינה חומרים ובין אם מבחינה רוחנית. כך יהיו לנו שני ערכים, שני ערכי "ע.ר.כ.", כלומר שני פריטים נפרדים במכלול הסדור, במערכת, במערך.
שוב ושוב אנו ניצבים בפני אלמנטים בלשון שמתלכדים רק בגלל צורתם, כמו שני שורשי "ע.ר.כ." שהצגנו כאן. במצב כזה, כל אחד מאלמנטים דורש התייחסות משלו. לעתים אנו יכולים לשער כיצד אירעה התלכדות צורנית כזאת, אך לא פעם הדבר נסתר מאיתנו, בעומק תולדותיה של הלשון, ובוודאי כשמדובר בעברית, על אלפי שנות קיומה ופיתולי גורלותיה. במקרה של "ע.ר.כ." ערבוב בין שני השורשים כפי שהוצגו כאן הוא שעלול ליצור תאוריות סמנטיות מזדמנות וחסרות בסיס, רק כדי לקשור בין שני עולמות התוכן השונים כל כך. אמר אדם חכם, ולא מיותר לחזור על כך מפעם לפעם, שהאטימולוגיה היא האלכימיה של הבלשנות. תוצאות נכונות מתקבלות במקרה, מכוחה של אקראיות, אך לרוב אין תוצאות של ממש, בוודאי לא תוצאות בעלות תוקף, אלא רשמים, סברות ללא עוגן והשערות שמקורן ברצון, באידאולוגיה או בכמיהות אסתטיות למיניהן.
דוברים בני זמננו של עברית מודרנית בוודאי מבחינים ש"ע.ר.כ." במובן המקביל, פחות או יותר, ל-"value" האנגלי, אכן נקשר ל"שווי" וגם לדברים בעלי חשיבות נפשית, תרבותית, אתית ומוסרית. המונח האנגלי "value" מקורו קדום מאוד, הודו אירופי, ודי אם נציין שבלטינית מובנו של הפועל valēre הוא "להיות בעל ערך" אך גם "להיות חזק". לא נדרש ידע אנתרופולוגי מורכב וגם לא דמיון רב כדי להבין שהקשר בין ערך וכוח הוא טבעי ובסיסי, בוודאי בחברה מאורגנת, שיש בה שלטון והיררכיה. ואפשר לשים לב גם למלה האנגלית "valour" שפירושה "אומץ לב".
אם נשוב אל העברית המודרנית, העכשווית ממש, נוכל לראות ש"ערך", יחד עם "ערכי" ו"ערכיות" (לא במובן המתמטי) נפוצים ביותר. הרבה דברים בחברה הישראלית מסומנים, על ידי קבוצות בחברה, כ"ערכים", כפי שאנשים מסומנים כיותר או פחות "ערכיים" – וכך גם התנהגויות וגישות. לא פעם אנו מוצאים שדברים מוחשיים מוגדרים או מוכרזים כ"ערכים". ברור בעליל שהכרזה כזאת אומרת שהדבר, מוחשי או מופשט, נחשב ל"שווה" במיוחד מבחינת הדובר או הקבוצה, אבל קשה להבין מאיזו בחינה, באיזו מסגרת או מדוע, והרי אין הכוונה שהדבר הוא "valuable" אלא שמוצמד לו "value" במובן המוסרי-רגשי. לא פעם דומה ש"ערך" הוא דבר כל כך חשוב למי שמכריז עליו, עד כי הוא אינו מוכן לדון במהותו ובסיבות לייחוס החשיבות העצומה הזאת, או לשים את הדברים לאורכו של סולם (סולם ערכים, כמובן).
לכן יש מקום לסיים את הדברים הקצרים הללו בהערכה של המערכת, מעורך אלכסון, אפילו הערה מערכתית: בשנים שבהן אני עורך את כתב העת, ניסיתי לא פעם לשכנע בעלי דעה וידע, פילוסופים, סוציולוגים, פסיכולוגים ומבקרי תרבות, לכתוב מאמר או "מחשבה" על ערכים, כזאת שתתחיל במלים "ערך הוא...", ועד כה איש לא הרהיב עוז להרים את הכפפה. היימצאו בעלי האומץ, ה-valour?