נפש שווה שולטת

לקחת אחריות על מעשינו, אך לא לדאוג בשל מה שאינו בשליטתנו. האם זהו מתכון לאושר אפשרי?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

אֵלִי, תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

זוהי תפילת השלווה, שנכתבה במקור בסביבות 1934, על ידי התיאולוג האמריקני ריינהולד ניבור ומשמשת את ארגון 'אלכוהוליסטים אנונימיים' וקבוצות דומות. היא אינה מהווה רק צעד משמעותי בדרך לגמילה מהתמכרות, אלא גם מעניקה מתכון לחיים מאושרים, חיים משמעותיים של שלווה, שניתן להגיע אליהם על ידי בחירה מודעת להתייחס למאורעות החיים בשוויון נפש ורוגע.

תפילת השלווה מביעה רעיון ישן, המוכר מכתבים בודהיסטים מן המאה השמינית, וגם מן הפילוסופיה היהודית של המאה ה-11. הגרסה הנושנה ביותר שאני מכיר מופיעה כבר בדבריו של הפילוסוף הסטואי אפיקטטוס, שחי במאה השנייה ברומא ולאחר מכן בניקופוליס שבמערב יוון, וטען כי:

"אנו אחראים לחלק מן הדברים, אך ישנם דברים שאיננו יכולים להיות אחראים להם. הראשונים כוללים את השיפוט שלנו, הדחפים שלנו, התשוקות והסלידות שלנו והיכולות המנטליות הכלליות שלנו; האחרונים כוללים את הגוף, הרכוש הגשמי שלנו, המוניטין והמעמד – בקיצור: כל דבר שאין לנו יכולת לשלוט בו... אם אתם מבינים היטב מה באמת שייך לכם ומה לא, לעולם לא תיתקלו בכוח או מכשול, לעולם לא תאשימו או תבקרו איש, ותעשו את כל מעשיכם מתוך רצון. לא יהיו לכם יריבים ואיש לא ירצה לפגוע בכם, כי תהיו חסינים מפגיעה מכל סוג".

אני קורא לכך 'ההבטחה של אפיקטטוס': אם תבינו באמת את ההבדל בין מה שנמצא בשליטתכם ומה שאינו בשליטתכם, ותפעלו בהתאם, תהפכו לבלתי מנוצחים מבחינה פסיכולוגית, חסינים מפני העליות והמורדות של הגורל.

זה, כמובן, קל יותר לומר מלבצע. הביצוע דורש תרגול מודע. אבל אני יכול להבטיח לכם מניסיוני האישי, שזה עובד. למשל, בשנה שעברה הייתי ברומא, ובמקרה עבדתי על ספר על אודות הסטואה. יום אחד, בשעת אחר צהריים מאוחרת, צעדתי לעבר תחנת הרכבת התחתית שליד הקולוסיאום. ברגע שנכנסתי לקרונית הדחוסה בני אדם, הרגשתי שכל ניסיון להתקדם פנימה נתקל בהתנגדות אדירה. צעיר שעמד לפניי חסם את דרכי ולא הצלחתי להבין מדוע. ואז הכתה בי ההבנה, שנייה מאוחר מדי. בזמן שהפניתי את כל תשומת לבי אל הצעיר הזה, שותפו לפשע תחב את ידו לכיס הקדמי שלי, חטף את הארנק שלי ומיהר לצאת מהקרונית, ביחד עם שותפו. הדלתות נסגרו, הרכבת המשיכה בנסיעה, ואני מצאתי את עצמי בלי מזומנים, בלי רישיון נהיגה ונאלצתי לבטל ולהחליף את כרטיסי האשראי שלי.

לפני שהתחלתי לתרגל סטואיות, איפוק, חוויה כזו הייתה קשה לי מאוד, ולא יכולתי להגיב היטב. הייתי מתרגש, מתעצבן וכועס. מצב הרוח הרע היה צובע את המשך הערב שלי. ויותר מכך, ההלם – על אף שמדובר בתקיפה קלה יחסית – היה בוודאי נמשך ימים, והייתי חווה תנודות הרסניות בין כעס לחרטה.

אבל אני מתרגל סטואיות כבר מספר שנים. ולכן מיד חשבתי על ההבטחה של אפיקטטוס. אני לא מסוגל לשלוט בגנבים של רומא, ואני לא מסוגל לחזור לאחור ולשנות את מה שקרה. עם זאת, יכולתי לקבל את מה שקרה ולהניח אותו בצד, להתייחסות עתידית. יכולתי להתמקד בבילוי נעים בהמשך השהות שלי בעיר. הרי לא קרה לי דבר נורא. חשבתי על כך, וזה הצליח. הצטרפתי לחברים שעמדתי לפגוש, סיפרתי להם מה קרה והמשכתי ליהנות מהסרט, מארוחת הערב ומהשיחה. אחי נדהם מכך שהתייחסתי לדברים באיפוק ובשלווה כזו. אבל זהו בדיוק הכוח שהעניקה לי הפנמתה של דיכוטומיית השליטה הסטואית.

וכוחה אינו מוגבל למצבים של אי נוחות קלה, כמו המקרה שתיארתי. ג'יימס סטוקדייל (Stockdale), טייס קרב שנלחם במלחמת וייטנאם, הופל והיה כלוא שבע וחצי שנים בכלא הנודע לשמצה שכונה 'הילטון האנוי', שם עונה ולעתים קרובות הוחזק בבידוד, מייחס לאפיקטטוס את העובדה שהצליח לשרוד את החוויה הנוראה. השימוש שעשה בדיכוטומיית השליטה במצב הקיצוני שבו מצא את עצמו בשבי, לא רק הציל את חייו, אלא גם איפשר לו, כקצין הבכיר במקום, להמשיך לתאם את ההתנגדות של הכלואים, ממקום מושבו בכלא.

רובנו לא נקלעים למצב דומה לזה שבו היה סטוקדייל, אבל ברגע שמתחילים לשים לב, מגלים שלדיכוטומיית השליטה ישנם אינספור יישומים בחיי היומיום, וכולם קשורים לצעד אחד מכריע: החלפת המטרות הקשורות בתוצאות חיצוניות, בניסיון להשיג הישגים פנימיים.

למשל, דמיינו שאתם מכינים את קורות החיים שלכם לקראת קידום אפשרי בעבודה. אם המטרה שלכם היא לקבל את הקידום, אתם עלולים להתאכזב. אין כל ערבות לכך שתקודמו, כי התוצאה אינה (לגמרי) בשליטתכם. ברור, אתם יכולים להשפיע, אבל התוצאה תלויה בעוד מספר גורמים שאינם קשורים במאמצים שלכם, ובכלל זה תחרות אפשרית מעובדים אחרים או אולי העובדה שהבוס שלכם, משום מה, ממש לא מחבב אתכם.

משום כך, המטרה שלכם צריכה להיות פנימית: אם תאמצו את הדרך הסטואית, תוכלו להתכוון לכך ולהכין את קורות החיים באופן הטוב ביותר האפשרי, ואז להתכונן נפשית לקבל כל תוצאה באיפוק ובשוויון נפש, משום שאתם יודעים שלפעמים היקום מעדיף אתכם ובפעמים אחרות לא. איזו תועלת תפיקו אם תיכנסו למתח בגלל משהו שאינו בשליטתכם? או אם תכעסו על תוצאה שלא אתם גרמתם לה? בצורה כזו רק תוסיפו פגיעה עצמית למצב, ותחבלו באושר ובשלווה שלכם.

זו אינה הטפה לקבלה פסיבית של כל מה שקורה. אחרי הכול, אמרתי שהמטרה שלכם צריכה להיות חיבור קורות חיים בצורה הטובה ביותר האפשרית! אבל אדם חכם מבין שהדברים אינם מתרחשים תמיד כפי שהוא היה רוצה שהם יתרחשו. וכשהם לא, העצה הטובה ביותר היא לאסוף את השברים ולהמשיך קדימה.

אתם רוצים לנצח במשחק טניס? זה לא בשליטתכם. אבל אתם כן שולטים באפשרות לשחק את המשחק הכי טוב שאתם יכולים. אתם רוצים שבן הזוג שלכם יאהב אתכם? זה לא בשליטתכם. אבל ישנן דרכים רבות שבהן אתם יכולים להפגין את אהבתכם לבן הזוג – ובזה אתם כן שולטים. אתם רוצים שמפלגה פוליטית מסוימת תנצח בבחירות? זה לא בשליטתכם (אלא אם אתם ולדימיר פוטין!), אבל אתם יכולים לבחור לעסוק בפעילות פוליטית ואתם יכולים להצביע בבחירות. ההיבטים האלה של חייכם נתונים לשליטתכם. אם תצליחו להעתיק את המטרות שלכם פנימה, לעולם לא תאשימו או תבקרו איש, ולא יהיו לכם יריבים, כי מה שאחרים עושים הוא בדרך כלל לא בשליטתכם ולכן אין טעם להתעצבן או להתרגז. התוצאה תהיה גישה של איפוק ושוויון נפש כלפי העליות והמורדות בחיים, שתוביל לחיים שלווים יותר.

מאסימו פיליוצ'י (Pigliucci) הוא פרופסור לפילוסופיה בסיטי קולג' ובמרכז ללימודים מתקדמים בסיטי יוניברסיטי בניו יורק. ספרו האחרון How to Be a Stoic: Ancient Wisdom for Modern Living ראה אור במאי 2017.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי
תמונה ראשית: מתוך "התאבדותו של סנקה", ציור של מנואל דומינגס סאנצ'ס (1871), תצלום: ויקיפדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מסימו פילוצ'י, AEON.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על נפש שווה שולטת