רק אם נביע את דעתנו בגלוי, נוכל לשגשג יחד כחברה
X זמן קריאה משוער: 6 דקות
איזה חיים נחשבים לחיי שגשוג ופריחה עבור בני אדם? השאלה הזו הטרידה פילוסופים מראשית המחשבה האנושית. יש להניח כי השגשוג האנושי הוא יעד אישי ופוליטי גם יחד – אנחנו רוצים לפרוח בעצמנו, מאחלים זאת ליקירינו ואנו רוצים גם ליצור מוסדות שמקדמים באופן הטוב ביותר את שגשוגם של בני אדם. אבל המטרות האלה מצריכות חקירה שיטתית של הדברים ההופכים את החיים לטובים במובן הכללי ביותר.
סכין טוב הוא סכין שחותך היטב. אבל איך ניתן להסביר זאת?
תשובה אחת משכנעת וברורה מגיעה מאנשי יוון העתיקה, והיא זכתה לפיתוח מעמיק ראשון בכתביו של אריסטו. אריסטו חשב שמה שגורם לדבר לשגשג, או להיות מצוין, תלוי במהותו של הדבר. למשל, סכין טוב הוא סכין שחותך היטב. אבל איך ניתן להסביר זאת? התשובה המתבקשת כאן היא שסכין הוא חפץ שיש לו תפקיד – דהיינו, לחתוך. סכין טוב הוא זה שמסוגל למלא את התפקיד הזה היטב: הלהב שלו חד, יש לו ידית יציבה וכו׳. מה שהופך סכין לטוב שונה ממה שהופך שולחן לטוב, כי לשולחן יש תפקיד אחר. לכן, על פי אריסטו, כדי להבין מה הופך משהו לטוב, עלינו לגלות את האֶרגוֹן – או התפקוד – שלו.
טוב, אז מהו האֶרגוֹן של בני האדם? מאחר שתפקודו של דבר אמור להיות אופן הפעולה הייחודי שלו, אריסטו סבור שעלינו לשאול מה מייחד את בני האדם. כשאנחנו מביטים סביב בממלכת החי ובמציאות הדוממת, המאפיין הייחודי שיש לבני האדם בלבד, לטענת אריסטו, הוא ההיגיון. מכאן, שבני אדם משגשגים הם אלה שיכולות ההיגיון שלהם מפותחות היטב ונעשה בהן שימוש, במהלך משך חיים הגיוניים.
יכולתנו לחשוב בהיגיון היא במהותה חברתית. ההיגיון הוא דיאלוגי מטבעו – אנו משתמשים בו כשאנחנו חולקים את מחשבותינו עם אחרים ובתורנו אנו מעריכים את מחשבותיהם
כיצד נוכל לטפח את ההיגיון שלנו? מפתה לחשוב קודם כל על ההוגה המתבודד, השקוע בהרהורים: היגיון היא היכולת הזו, הייחודית לבני אדם, העוזרת ליחידים לגלות אמיתות על אודות נושאים מורכבים שאינם נגישים ישירות לתפישה ולאינטואיציה – אלא שמחקרים עכשוויים בתחום מדעי המוח מערערים דרמטית את התמונה הזו. בספרם The Enigma of Reason (משנת 2017), הוגו מרסייה (Mercier) ודן ספרבר (Sperber) מעדיפים לתאר את ההיגיון במונחים של אינטראקציות (interactionist) ולא של מחשבה טהורה (intellectualist). הרעיון הבסיסי הוא שיכולתנו לחשוב בהיגיון היא במהותה חברתית. ההיגיון הוא דיאלוגי מטבעו – אנו משתמשים בו כשאנחנו חולקים את מחשבותינו עם אחרים ובתורנו אנו מעריכים את מחשבותיהם.
מעשרות שנים של מחקר עולה כי ההיגיון הוא עצל ונוטה לטובתנו. בתמונה האינטראקציוניסטית, אלה תכונות ולא פגמים – הן מאפשרות חלוקה אלגנטית של העבודה הקוגניטיבית ומאפשרות לנו להגיע על האמת בעבודה משותפת. מערכת המשפט שלנו, שהקדימה את הטיעונים הללו במאות שנים, מקבלת את טבעו המוטה של ההיגיון. כל עורך דין אמור להיות מוטה, במידת מה. אבל זו אינה בעיה, כי מן האינטראקציות בין עורכי הדין של הצדדים השונים, המושבעים והשופטים, אמור לעלות צדק – ואיש מעורכי הדין אינו מחליט לבדו. באורח דומה, האמת עשויה לנבוע מכך שכל צד מוסר את טיעוניו, כי אף שאנחנו מוטים כשאנחנו מעריכים את ההיגיון שלנו, אנחנו טובים יחסית בהערכת ההיגיון של אחרים.
כדי לפתח את יכולות החשיבה ההגיונית שלנו, אנחנו חייבים למצוא אחרים שיוכלו לאתגר את הרעיונות שלנו ולחשוף אותנו לצורות חשיבה שונות על אודות דברים
אם התמונה האינטראקציוניסטית אכן צודקת, אז ההתפתחות של יכולותינו ההגיונית תובעת ביטוי חיצוני ועיסוק במה שמחוץ לנו. חשיבה הגיונית טובה דומה, אם כך, הרבה יותר לטניס מאשר לטיפוס הרים – לטפס הרים אפשר, בעיקרון, לבד, אבל כדי להשתפר בטניס, צריך למצוא מישהו לשחק איתו, ורצוי שיהיה בעל יכולת דומה לשלנו. בדומה, כדי לפתח את יכולות החשיבה ההגיונית שלנו, אנחנו חייבים למצוא אחרים שיוכלו לאתגר את הרעיונות שלנו ולחשוף אותנו לצורות חשיבה שונות על אודות דברים. אם נקיף את עצמנו באנשים שחושבים בדיוק כמונו, לא נוכל לפתח טיעונים טובים. ואכן, ממחקרים רבים בתחום מדעי החברה עולה כי קבוצות של יחידים בעלי השקפות דומות, גם אם הם חכמים ומשכילים מאוד, נוטים לעתים קרובות להעלות טיעונים גרועים, בעיקר אם יש ביניהם קשרי חיבה.
אם כך הדבר, התהליכים האחרונים אמורים לעורר בנו דאגה. מסקרים עולה כי יותר ויותר בני אדם אינם ששים להביע את דעותיהם האמיתיות בנושאים חברתיים ופוליטיים, מחשש לבידוד. על פי אחת ההערכות, מספרם של אלה שולש בארצות הברית, מאז השיא שאפיין את תקופת מקארתי. היבט מדאיג נוסף של אותם נתונים הוא כי יחידים בעלי רמות השכלה גבוהות נוטים יותר לצנזר את עצמם. בהתחשב בהגנות החוקיות החזקות על חופש הדיבור בארה״ב, הפחד נובע בעיקר מלחצים חברתיים שאנשים מרגישים ולכן מעדיפים להביע קונפורמיות בנושאים מסוימים.
אם הבעת דעה חשובה להתפתחותנו כיצורים תבוניים, ואם התפתחות כזו היא לפחות היבט חשוב אחד של החיים הטובים, אז אסור לנו הקריב אותה כך סתם על מזבח המעמד החברתי
הבעת דעתנו האמיתית עלולה לאיים על מעמדנו החברתי, ושמירה על מוניטין היא מניע מכריע עבור רבים. אולם, אם הבעת דעה חשובה להתפתחותנו כיצורים תבוניים, ואם התפתחות כזו היא לפחות היבט חשוב אחד של החיים הטובים, אז אסור לנו הקריב אותה כך סתם על מזבח המעמד החברתי. מעמד הוא סחורה חשובה, אבל אריסטו טען כי הוא כנראה חשוב פחות מן החיים האנושיים הטובים באמת, יהיו אשר יהיו. מעמד הוא טוב כי הוא מסייע לנו להגשים מטרות בעלות ערך. הוא עצמו אינו מטרה.
כיצורים חושבים יש לנו אינטרסים חשובים שניתן להגשים אותם, כנראה, רק במשטר שמאפשר ומגן על חופש הביטוי
לתפישה האינטראקציוניסטית של ההיגיון יש גם השלכות חברתיות נרחבות יותר. כפי שהפילוסופית שונה שיפרין טוענת, הצדקה מכריעה, שאנו נוטים להתעלם ממנה, להגנות המוצקות של חופש הדיבור קשורה בנו כהוגים. כדי להתפתח כהוגים ייחודיים ועצמאיים, כדי להבין בעצמנו אמיתות, וכדי לזכות בהכרה כיחידים, אנחנו חייבים להיות מסוגלים להביע את הרעיונות שלנו ולקבל משוב מאחרים. איננו יכולים לפתח את הרעיונות שלנו במלואם בלי שנוכל להחצין אותם ולהעריך אותם ממרחק. במקרה הקיצוני, אם אין לנו דרך לתקשורת עם אחרים, אנו עלולים להישבר ולאבד מגע עם המציאות עצמה – כפי שקורה תכופות במקרים של אסירים הנכלאים בבידוד.
ברור שאי היכולת להביע את דעתנו בחופשיות אינה זהה בדיוק לכליאה בבידוד. מה ששיפרין אומרת הוא שהמכשלות הללו מונחות על אותו רצף. אי אפשרות לומר מה שאתם חושבים באמת זו גרסה מתונה של אותה בעיה שמעורר הבידוד המושלם – היא דומה לכליאה בכלא מנטלי, שאין בו איש שניתן לחלוק איתו את מחשבותינו. באופן כזה, כיצורים חושבים יש לנו אינטרסים חשובים שניתן להגשים אותם, כנראה, רק במשטר שמאפשר ומגן על חופש הביטוי.
הרישיקש ג׳ושי (Hrishikesh Joshi) מלמד פילוסופיה באוניברסיטה של באולינג גרין. ספרו Why It’s OK to Speak Your Mind ראה אור בשנת 2021.
AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.
תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי
תמונה ראשית: "יש לי דעה, המורה", תצלום: פליציה בויטנוורף, unsplash.com
Photo by Felicia Buitenwerf on Unsplash
תגובות פייסבוק
3 תגובות על צריך לומר
חופש הביטוי הוא לא רק כלפי השלטון אלא כלפי הקהילה/החברה/האנשים מסביב. הרשתות החברתיות נוגדות במהותן את חופש המחשבה והביטוי כי גולשX מוקף רק בחושבים כמוהו שמהנהנים אחריו בלייק אמיתי או מזוייף ולעולם איננו נחשף לדעות שונות ומגוונות. אם מישהו יעז להביע דעה שונה הוא ייחסם מעתה ועד עולם. הרשתות החברתיות הביאו לעולם את השטחיות, הצביעות וחוסר הפתיחות לאחר ולשונה.
אז אולי אפשר להיות חכמים כמו אלכסון ולעזוב את הרשתות החברתיות ולדבר אחד עם השנייה כמו בני אדם? לא הכל שלילי, גברת דוקטור, ולא הכל מר וחמור.
השליליות והמרירות בעיני המתבונן/הקוראת/המגיבה. הבנת הנקרא לומדים בכיתה ב בבית ספר יסודי.
החוכמה היא נחמתנו
קלרטה טרגר"עם בוא הערב אני חוזר הביתה ונכנס לחדר העבודה; על המפתן אני...
X 3 דקות
א.א. אתאיסטים אנונימיים
בתיה אונגר-סרגוןהמדע והרציונליזם מפתים אותם, אך הם כבולים למשפחותיהם וקהילותיהם. חייהם הבלתי אפשריים...
X 17 דקות
אמא יש לא רק אחת
קלריסה סבאג-מונטיפיוריאבא, אמא וילדים? האימהוּת משתנה עבור דור חדש של הורים טרנסים וילדיהם. |...
X 17 דקות