האם כדאי להקים לתחיה מילה שמעולם לא היתה קיימת?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות
"אין ספק שהתנהלותו של ראש הממשלה בכל הנוגע לריכוזיות במשק היא מאוד אסְקְוויוולייֶנְטית". משפט זה יכול היה להיות לקוח מתוך מאמר דעה סטנדרטי בעיתון, לו רק אפשר היה להשתמש במילה האחרונה בו. המילה הלועזית " אסְקְוויוולייֶנְטי" (דומה בהגייתה למילה "אקוויוולנטי"- שקיל/שווה לדבר אחר) היא למעשה הטיה של המילה האנגלית esquivalience, שלפי מילון אוקספורד משמעותה: "הימנעות מכוּונת של אדם במטרה לחמוק מאחריות". מקור המילה בשלהי המאה ה-19, מצוין במילון, ככל הנראה גלגול של המילה הצרפתית esquiver, שמשמעותה לחמוק או להתגנב החוצה. הבעיה היחידה היא, ש- esquivalience היא מילה מומצאת לחלוטין: למרות שהיתה קיימת מאז המהדורה הראשונה של מילון אוקספורד החדש ב- 2001 ועד מהדורת 2005, היא לא באמת קיימת בשפה האנגלית. את המילה הזו המציאו עורכי המילון בתור מלכודת זכויות יוצרים: אם יום אחד מישהו ימכור מילון שתוכנו מועתק ממילון אוקספורד, לא תהיה לו דרך להסביר כיצד צצה אצלו אותה מילה פיקטיבית וכך יהיה ניתן לתבוע אותו. ב-2005 הודלף שלפחות אחת מהמילים תחת האות E במילון היא מומצאת, מה שהוציא מספר בלשנים למסע ציד. לאחר תהליך סינון עיקש נמצא הפיתיון ועורכי המילון הודו כי אכן, esquivalience אינה מילה קיימת והסיפור זכה לכיסוי תקשורתי. אך עולה כאן שאלה מעניינת: האם נכון היה להסירה מהמהדורות הבאות של המילון?
עורכי מילון אוקספורד לא המציאו את שיטת ה"רשומה הפיקטיבית" המכונית גם Ghost Words ("מילות רפאים"). ישנן דוגמאות רבות ומשעשעות לערכים על אנשים בדויים באנציקלופדיות, רחובות או עיירות במפות שמעולם לא התקיימו במציאות, שאלות ותשובות כוזבות במשחקי טריוויה ועוד- הכל מידע מומצא שנועד ללכוד עברייני זכויות יוצרים. כאשר המלכודת נחשפת היא מאבדת ממשמעותה ולכן ראוי להשמיט אותה במהדורה הבאה של האנציקלופדיה/מפה/משחק ואז להכניס "רוח רפאים" חדשה. זה מובן. אבל האם עצם הופעתה של מילה במילון אוקספורד המכובד אינו יוצק ממשות בקיומה השקרי והופך את הבדוי לממשי? הרי מאז שהסיפור קיבל חשיפה בתקשורת, אפשר להניח שיותר אנשים נחשפו למילה הזו ואולי היו אף כאלה שמצאו לנכון להשתמש בה. יותר מכך, חלק מהמילונים המקוונים בעלי שיתוף פעולה עסקי עם מילון אוקספורד עדיין ממשיכים לכלול את המילה. הקישו אותה בגוגל טרנסלייט, למשל: תרגום לעברית לא יהיה אך כן תקבלו פירוש באנגלית עם שלוש דוגמאות לשימושים אפשריים. כלומר, ייתכן ש"אסקוויווליינטי" הספיקה לקבל חיים משל עצמה, אז למה כבר לא לקבל אותה כעובדה מוגמרת?
מבחינה רשמית, יש היגיון רב בהסרת המילה, גם אם זהו היגיון טבול באירוניה. שפה היא מדיום הנתון ללחצים מנוגדים - מצד אחד היא נתונה לאכיפה מתמדת של קונבנציות לשוניות ומצד שני היא משתנה כל הזמן, מסתגלת לשינויי הזמן באמצעות המצאת מילים חדשות, שאילת ביטויים משפות אחרות וכולי. זהו איזון נדרש בכל שפה אך ניתן לומר שברוב השפות, מילים ו/או הטיות חדשות בדרך כלל נכנסות לקנון מלמטה, מ"העם". הגורמים המוסמכים אינם יוצרים מילים ושימושים לשוניים חדשים, אלא ממשטרים את הישנים (העברית המודרנית משלהי המאה ה- 19 היא היוצאת מן הכלל). וכך, למרות שאפשר להגיד שכל המילים בהיסטוריה הן "מומצאות" ולכן גם ל-"esquivalience" יש זכות קיום, האופן בו היא באה לעולם אינו מותיר לה סיכויי הישרדות גבוהים ולכן, הסרתה מהמילון היא אולי מוצדקת.
בנוסף, אילו עורכי אוקספורד היו בוחרים להשאיר את המילה במילון לאחר חשיפתה כתכסיס זכויות יוצרים, הם וודאי היו עומדים בפני מטרד קטן אך עיקש. כאשר שימוש במילה היה מוביל לפולמוס רב משתתפים, הכולל טהרני שפה לוחמניים שלעולם אינם חסרים במחוזות האנגלו-סקסים, מילון אוקספורד היה עלול להיות להיתקל בתלונות מוצדקות: כיצד הוא מעז להשאיר מילה שנולדה כתכסיס? כיצד הוא, גורם סמכות בעל מוניטין, מנציח את השקר הזה? עורכי המילון וודאי אינם זקוקים לכאב הראש הזה ולכן עדיף היה להם להימנע מלכלול את המילה "אסקוויווליינטי" במהדורות הבאות ובכך, למרבה האירוניה, היו אסקוויווליינטיים בעצמם.
כל זה חבל בעיני, כי למרות שמדובר במילה מסובכת להגייה, אני מחבב את משמעותה וחושב שהיא ראויה להיות חלק מהשפה כראי התרבות שלנו. לכאורה אין צורך במילה מיוחדת כי במידת הצורך, תמיד אפשר לתאר במילים אחרות את התופעה בה אדם נמנע מלכתחילה מְעשייה כלשהי כדי לא לקחת על עצמו אחריות. אבל לצורך הדוגמה, בואו נקצין ונניח שגם המילה "אחריות" אינה קיימת, וכל פעם שהיינו רוצים להשמיע ביקורת על התרשלות אדם מסוים תחת אחריות כלשהי, היינו צריכים להתפתל עם תיאור סמכויותיו והמחויבות והאמינות שמתלוות לסמכויות אלה. הביקורת שלנו היתה קהה יותר, נזילה כמעט, לעומת ביקורת שהיתה משתמשת במילה קולעת, "אחריות", מילה המלחימה אוטומטית בין סמכויות לבין מחויבות ואמינות. המשפט המופיע בתחילת מאמר זה הוא כיום משפט חסר משמעות. אילו פובליציסט היה רוצה באמת לדון ב"אסְקְוויוולייֶנְטיות" של ראש הממשלה במאמר ביקורת, היה עליו להשקיע הרבה יותר, להדגים ולהסביר את כוונתו הבלתי מובנת מאליה.
ברור שהיעדר מילה מסוימת אינו מוחק את המודעות לתופעה שהיא מייצגת (כפי שנרמז באופן מוקצן למדי בספרו של אורוול, 1984). אולם השתרשותה של מילה אחת מדויקת כן מייצרת קיצור דרך אסוציאטיבי לייצוג של המילה ובכך טמון כוח פוליטי. מחיקתה של רוח הרפאים המילונית Esquivalience היא אולי מוצדקת, אבל אפשר לקוות שיום אחד הצורך יקים אותה לתחיה.
תגובות פייסבוק
6 תגובות על רוחות הרפאים שבמילון
מצויין!
מה ההבדל בין מילה שמקורה בתכסיס לבין מילה שהומצאה לצורך כתיבת ספר הרפתקאות? אני מתכוונת למילה muggles שהומצאה ע"י ג'. ק. רולינג שפירושה בני אדם (בניגוד ל"חצויי דם") אשר נכנסה למילון אוקספורד.
אני מניח שההבדל הוא שכשסופר ממציא "יצור" אז הוא בוחר את השם שלו. המילה שאוקספורד המציאו לא באה לתאר משהו חדש. היא מתארת משהו קיים שאין לו מילה שהושרשה (כפי שכתוב בטקסט כאן) דרך העם הפשוט.
הוא מסביר את ההבדל במאמר:
"ברוב השפות, מילים ו/או הטיות חדשות בדרך כלל נכנסות לקנון מלמטה, מ"העם". ".
בהקשר הזה ג'.ק. רולינג היא במלוא מובן המילה "העם" בין היתר כי הסיבה שהמילה השתרשה היא היקף הקריאה של הספר והשימוש במילה ביומיום, בעוד שמילה שבאה מהמילון, מה"משטרה" של השפה לא תכה (ולא הכתה) שורשים.
המילה "משטרה" שבה משתמש כאן רועי כדי להגדיר מקור לא עממי ולא יעיל למילים - הומצאה ע"י אליעזר בן יהודה ולא "צמחה מהעם".
גם מילים רבות שקבעה האקדמיה ללשון העברית (גוף משטרתי לכל הדעות) הכו שורש בשפה המדוברת.
מקורה של מילה אינו מהווה ניבוי כל-שהוא להיקלטותה בשפה, ויש דוגמאות רבות למילים "עממיות" שחלפו חיש כלעומת שבאו, וגם להפך.
את D'oh הם הכניסו
חולה, מדבקת, אפילו בריאה
רחל היימןעל כוחה של דיאגנוזה רפואית, ועל כוחן של סטיגמות של החברה, והכול...
X רבע שעה
אפליקציה בחלקים
האפליקציות. הן מאכלסות את הטלפונים הניידים שלנו, שכבר אין צורך לכנות אותם "חכמים". והן מאכלסות את המחשבים שלנו, ובמבט חברתי רחב יותר הן גם מאכלסות את חלומותיהם של רבים. אם רק יחשבו על אפליקציה שאיש לא חשב עליה, הם "יעשו מכה" ויוכלו להגיע לאקזיט המיוחל ולכל השפע והפנאי והפרסום והכבוד החברתי המתלווים לכך. הכול טוב ויפה, פחות או יותר, אבל ענייננו כאן הוא בתיאור של תופעות בלשון ודיון קצר בהן, ולכן אניח על השולחן את המילה "אפליקציה".
מדובר בתוכנית מחשב שנועדה לבצע משימה באורח עצמאי על פלטפורמה נתונה, כמו טלפון, טבלט או מחשב (וממילא ההבדלים בין כל אלו, ברמה היומיומית, נעלמים במהירות). האפליקציה פועלת בסביבה נתונה של חומרה ותוכנה, שכן היא פותחה לסביבה מסוימת. מבחינה לשונית, ה"אפליקציה" העברית אינה אלא יבוא פשוט של application, שבאנגלית העכשווית מכונה בקיצור "app". האקדמיה קבעה את המונח "יישומן", כלומר "יישום קטן", בוודאי כדי להבדיל בין אפליקציה ומערכת תוכנה גדולה ומורכבת יותר. אתר האקדמיה מגדיר את "יישומון" ופותח במילים: "יישום מחשב המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם...", ואילו "יישום", בהקשר המחשבי מוגדר כ"תוכנית מחשב לביצוע פעולות שונות", כלומר בלי להבדיל בין "יישום" ובין "תכנית מחשב" או "מערכת תוכנה".
נחזור, ראשית, לאפליקציה, כלומר ל-application. באנגלית, למילה יש מובנים אחדים, בעיקר כאלו שאינם קשורים לענייני מחשב. חלקם הגדול מכוסה על ידי המילה העברית "יישום", למשל כשמדובר בהחלה של מדיניות או ביישום של רעיון או עניין מופשט כלשהו. אך מי שטורח לקרוא הוראות רפואיות באריזות של תרופות, עשוי לגלות ש-applicationהוא גם, למשל, הנחה של משחה על הגוף, והדבר נכון גם לקרם שיזוף או לתכשירים נגד קמטים. דברים ששמים על הגוף. גם דבק או צבע מונחים על משטח ובאנגלית משמש לעניין הזה הפועל to apply, ואיתו שם הפעולה application, "שימה", "הנחה" ואפילו "משיחה" או "מריחה".
הדבר מסתבר כהגיוני בתכלית אם מציצים במקור הלטיני של application. בלטינית משמעות הפועל applicō הייתה אכן "to apply" והמובנים המקוריים היו "להגיע", "לקפל על גבי", "להניח", "להצמיד", "להוסיף" וגם "לצרף". לקפל משהו על גבי הגוף או משטח כלשהו, כמו להניח תחבושת או פיסת בד שמסדרים בצורה מוקפדת על אזור בגוף. גם הבאת מסמך והנחתו במקומו תוארה באמצעות הפועל הלטיני applicō, ומכאן, לאחר מאות שנים, גם באנגלית, כשמדובר בהגשת בקשה או בהגשת מועמדות לתפקיד בארגון. באנגלית application היא גם שקדנות או מסירות לביצוע עניין, והדימוי הוא של היצמדות מלאה לנושא, לתחום האחריות, עשיית הדברים מקרוב ובהקפדה למען התוצאה הרצויה. כל המובנים הללו מכילים גוונים של צירוף, חיבור, הצמדה, והנחה נכונה של דבר על גבי דבר. בעולם של קלף, עץ ואבן, הדבר סביר בהחלט. הרי בתקופה הרומית מיעטו מאוד להשתמש במסמרי עץ בנגרות ועבדו תוך שילוב החלקים וצירופם המדויק, שיטות יעילות, עמידות ומוצלחות מאוד, הדורשות אכן... שקידה והקפדה רבה, application.
בעברית, כל אלו נעלמו עם הפנייה לשימוש בשורשים שו"מ ו-יש"מ. דוברי העברית ככל הנראה אינם חשים קשר בין "יישום", שלא לדבר על "יישומון" ומעשה של לשים דבר על דבר או להצמיד דבר לדבר. גם היישום במובן המופשט, יישום הרעיונות והגישות, אינו קרוב בשום צורה להצמדה של חלקים של מנגנון.
אלא שבאופן אירוני, דווקא עולם האפליקציות של ראשית המאה ה-21 מחזיר אותנו, קונספטואלית, למובנים הקדומים, של applicō הלטיני. מפתחי אפליקציות נסמכים על ספריות שמכילות עשרות אלפי פיסות תוכנה בדוקות ומתפקדות. איש כמעט אינו כותב תוכנה "מאפס", כלומר יש מאין. הכול נוטלים אבני בניין של תוכנה ומרכיבים את עיקר המערכת שלהם באמצעותן. כמו הנגרות הישנה, שבה הורכבו מוצרים מוגמרים מחתיכות פשוטות, והמיומנות הייתה בצירוף הנכון, בהנחה הנכונה של דבר על דבר, כך אפשר לומר שהנדסת התוכנה של האפליקציות "סגרה מעגל", מבלי דעת, לא בעברית ולא באנגלית. אולי יש בכך גם הנחה של תחבושת של נחמה למי שמבכה תמיד את חלוף הימים הטובים ההם, וממהר למתוח ביקורת על מנהגי העידן הנוכחי ושיטותיו. חוכמה הנדסית גדולה יש ביצירה של דבר חדש מחלקים נתונים. וכך מסתבר שאפליקציות טובות זקוקות ל-application במובן המסירות לעבודה הנכונה ולהשגת המטרה הרצויה.
מלונות הבדידות
סוזן ג'וינסוןאם נסיעות בעולם אמורות להחדיר בנו מרץ וחיוניות, למה חדר המלון מזמן...
X 12 דקות