רציונליים ולא במקרה

אנשים אוטיסטים מאתגרים את התפישות שלנו ביחס לרציונליות, והמסקנות טובות לכולנו
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

על פי מודלים כלכליים מסורתיים האדם הרציונלי הוא זה שבבואו לשקול בדעתו, לקבל החלטה או לקבוע את דעתו, מביא בחשבון את כל המידע. במובן זה, רציונליות מאפשרת קבלת החלטות אופטימלית. אולם לעיתים קרובות בני אדם הם כל כך לא רציונליים עד שתכונה זאת הפכה לדבר הנלמד בקורסי מבוא לפסיכולוגיה, וגם בתחום השיווק משתמשים בה כדי להגדיל את הרווחים. מוח האדם מוגבל ביכולת החישוב שלו. אנשים לא מסוגלים לחשב את כל התרחישים הקיימים, לקחת בחשבון את כל האפשרויות שלפניהם, ולשלב את כל המידע הזמין, במיוחד כיוון שקבלת ההחלטות היא תהליך מוגבל בזמן. היות שכך, אנחנו נוטים להשתמש בקיצורי דרך קוגניטיביים (תהליכי מיון ותעדוף הנקראים גם היוריסטיקה) כדי לסנן מידע שמתקבל. במידה מסוימת ניתן לראות את אי הרציונליות האנושית כתוצר לוואי של אותם קיצורים וכן של מסננים אחרים - כגון התנסויות עבר, הקשרים, רגשות ואינטואיציות.

קפיצה, כביש, בחור, סכנה

כי קפצתי בעבר ולא קרה לי כלום, כי אני בטוח שלא תבוא מכונית, כי זה מצטלם יפה וזה כיף... תצלום: וורן וונג

האם אתה תעדיפו לעבור ניתוח אם יאמרו לכם שיש לכם 90 אחוז סיכוי לחיות או אם יאמרו שלכם שיש לכם 10 אחוז סיכוי למות? הרגשות שעולים בעקבות מסגור שלילי יכולים להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו

כיצד משפיעים מסננים אלו על ההתנהגות? לדוגמה: במידה רבה אנשים מונעים מחשש להפסד, ואפילו אם תוצאות בחירתם זהה הם יעדיפו אפשרויות הממוסגרות במונחים של רווח על פני אלו הממוסגרות במונחים של הפסד. קוראים לכך ״אפקט המסגור״. יתכן שזה מוזר שבאופן עקבי אנשים הולכים שולל אחרי הטיה זאת. אבל האם אתה תעדיפו לעבור ניתוח אם יאמרו לכם שיש לכם 90 אחוז סיכוי לחיות או אם יאמרו שלכם שיש לכם 10 אחוז סיכוי למות? הרגשות שעולים בעקבות מסגור שלילי יכולים להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו. באופן דומה, לעיתים קרובות אנשים מתפתים באופן מוגזם לסיכוי של רווחים גבוהים, גם אם, כמו בלוטו, הסבירות שאכן יתרחשו נמוכה מאוד. הטיות קוגניטיביות יכולות להשפיע על סוגי ההחלטות שאנשים מקבלים באופן קבוע, החל מהעדפת יוגורט שהוא ״80 אחוז נטול שומן״ על פני זה המכיל ״20 אחוז שומן״, ועד לרכישת ביטוח מקיף במיוחד לאחר אסון, רק כדי לבטל אותו מאוחר יותר כי נדמה (בטעות) שהסכנה חלפה.

דוגמאות כאלו יכולות לתת רושם שסוג זה של אי רציונליות הוא תכונה בלתי נמנעת של החשיבה האנושית. אולם בעשור האחרון חל כרסום בתאוריה הזאת מכיוונים בלתי צפויים. כפי שהסברנו במאמר שפיט שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מצאו, שוב ושוב, עדויות לכך שבהקשרים שונים אנשים אוטיסטים הם בממוצע יותר עקביים, פחות מוטים ויותר רציונליים מאשר אנשים שאינם אוטיסטים. (אנו משתמשות בכינוי, ״אנשים אוטיסטים״, כיוון שזאת צורת הפנייה המועדפת על אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי). באופן מיוחד נראה שאנשים אוטיסטים רבים פחות רגישים להטיות קוגניטיביות, ולכן מסוגלים לשפוט ולהגיע להחלטות שנחשבות מסורתית ליותר "רציונליות".

נראה כי אנשים אוטיסטים פחות מושפעים מהמסגור של הבחירה בעת ההכרעה בין אפשרויות

חלק מהמחקרים מצאו, למשל, שמשתתפים אוטיסטים פחות מושפעים מהמסגור של הבחירה בעת ההכרעה בין אפשרויות. מחקרים אחרים מצביעים על כך שאנשים אוטיסטים סובלים פחות מ"הטיה אופטימית": הטיה שגורמת לאנשים להזניח אינפורמציה המכילה חדשות בלתי רצויות (כמו למשל, הסתברות גבוהה ולא צפויה שאירוע שלילי עלול להתרחש), אך מעדכנים את תחזיתם בתגובה לחדשות רצויות (שהסתברותן נמוכה מהצפוי). המחקר מצביע על כך שאנשים אוטיסטים שילבו את המידע בצורה יותר אובייקטיבית וחסרת פניות ממה שטיפוסי, והציגו תמונה אמיתית יותר של העולם.

שחמט, מלך, מלכה

בשחמט המהלכים לא נקבעים למערכת יחסים רומנטית בין המלך והמלכה. תצלום: רנדי פאת׳

כדאי להתייחס גם להטיית העלות השקועה, בה עלויות אבודות בכל זאת מתוכללות בתהליך קבלת ההחלטות, דבר המוביל לבחירות שאינן אופטימליות. דמיינו שרכשתם שני כרטיסים לטיולים שונים ללא אפשרות להחזר כספי, ואחד הטיולים יקר בהרבה מהשני. נאמר לכם שעליכם לבטל את אחד הכרטיסים. במקרה כזה, על אף שהסכום המלא כבר שולם, אנשים רבים יבטלו את הכרטיס לטיול הזול בלי קשר לאיזה משני היעדים הם היו מעדיפים לנסוע אליו. נראה כי אנשים אוטיסטים נוטים יותר לעשות בחירה על סמך העדפותיהם האישיות ולא על סמך עלות לא רלוונטית.

חוקרי אוטיזם בפרט, והחברה ככלל נהגו להתמקד בחוסרים ובקשיים העומדים בפני האוטיסטים, ופחות התייחסו לתחומים בהם ביצועי האוטיסטים עלו על אלו שאינם אוטיסטים

חוקרי אוטיזם בפרט, והחברה ככלל נהגו להתמקד בחוסרים ובקשיים העומדים בפני האוטיסטים, ופחות התייחסו לתחומים בהם ביצועי האוטיסטים עלו על אלו שאינם אוטיסטים. בהתבסס על הדוגמאות שהצגנו ועל דוגמאות אחרות, יתכן שרציונליות מוגברת היא חלק נוסף ממכלול מאפייני האוטיזם (אם כי היא כמעט לא נחקרה ולא ממש מזוהה).

יתכן גם שיש יתרונות מסוימים לאותם ״חוסרים״ הקשורים לאוטיזם. מאפיינים כמו תחומי עניין מצומצמים או התנהגות חזרתית (כאשר האדם חוזר על או מאריך את הפעולה מחשבה או התבטאות, לאחר שהגירוי הראשוני שהניע אותה כבר נפסק) יכולים להועיל לאנשים אוטיסטים בצורה ישירה או עקיפה. פעילת האקלים החשובה גרטה תונברג, למשל, מאמינה שהאוטיזם שלה תורם להתמקדות הייחודית שלה באקלים. במקרה של שיפוט וקבלת החלטות, מאפיינים ברורים אחרים של אוטיזם - כגון תלות פחותה בהתנסות קודמת בעת שקלול מידע נכנס - עשויים גם הם לאפשר עיבוד יסודי יותר של מידע.

באופן יותר ממוקד, חלק מהתיאוריות על תפקוד המוח מאפיינות אותו כמכונת חיזוי: על סמך מידע וניסיון קודמים, המוח לומד כיצד ליצור מודלים של העולם שיאפשרו לו לחזות מה צפוי להתרחש. כך מתאפשר עיבוד קוגניטיבי מהיר המאיץ את התפישה, כיוון שכדי לפעול או לקבל החלטה אין צורך לחכות לקלט חושי. בכפוף להקשר בו אנו נמצאים, ולמידה שבה אנחנו חסרי בטחון ברגע נתון, האמון שלנו בהתנסויות העבר ובתחזיות אל מול מידע חדש נכנס יכול להשתנות. תבניות תיאורטיות אחדות מצביעות על כך שבאוטיזם האיזון בין ידע קודם לקלט נכנס נוטה לעבר הקלט הנכנס. ובקשר לתפישה, תלות מופחתת בחיזוי יכולה לגרום לקלט החושי הנכנס (אפילו אם הוא מוכר מאד) להיראות חדשני ובלתי צפוי.

שקלול מאוזן יותר של מידע ללא קשר לידע קודם - כלומר ההקשר שבו מוצגים המידע או ניסיון העבר - עשויים לתרום להפחתת ההטיה ולקבלת החלטות רציונלית יותר

מסגרות תיאורטיות אלו מניחות כי האיזון המשתנה יכול לגרום להתמקדות גבוהה בפרטים, ואפילו לרגישות מוגברת, וגם לקושי להתעלם מרעשים (כמו למשל מהזמזום המונוטוני של המקרר), או לרגישות סביבתית (כמו תחושה של בגד לא נוח על העור), כל אלו בדרך כלל מדווחים באוטיזם. אולם תלות פחותה בתחזיות המתנגשות עם מידע חדש יכולה גם היא לתרום לרציונליות מוגברת. לדוגמה, שקלול מאוזן יותר של מידע ללא קשר לידע קודם - כלומר ההקשר שבו מוצגים המידע או ניסיון העבר - עשויים לתרום להפחתת ההטיה ולקבלת החלטות רציונלית יותר.

ללא קשר לפרשנות, להבהרת החוזקות של אוטיסטים יש יתרונות משמעותיים. כך נוכל לקבל פרספקטיבה מדויקת ומאוזנת יותר של המאפיינים האוטיסטיים השונים, אשר תוכל להוביל לקבלה רחבה יותר ולהפחתת הסטיגמה כלפי אנשים אוטיסטים, ותוכל לספק תובנה מהי הדרך הטובה ביותר לתמוך באוטיסטים באקדמיה ובמקום העבודה.

יתכן שיש טעם לשלב אנשים אוטיסטים במחלקות העוסקות בגיוס עובדים או קידומם, כיון שבתחום הזה הטיה עלולה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות בנושאים כמו מיהו המועמד הטוב ביותר לתפקיד

בארצות הברית, מדי שנה, כ-100,000 בני נוער אוטיסטים הופכים לבוגרים, ולרבים מצעירים אלו אין משרה בשכר. הבנת החוזקות הייחודיות של אנשים עם אוטיזם והדרכים שבהן הביצועים שלהם עולים על אלו של מי שאינם אוטיסטים עשויה להועיל בהשתלבות שלהם בעולם העבודה. חוזקות אלו רלוונטיות במיוחד לסוגי עבודה מסוימים. דוגמה אפשרית אחת היא השתלבותם במחלקות העוסקות בגיוס עובדים או קידומם, כיון שבתחום הזה הטיה עלולה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות בנושאים כמו מיהו המועמד הטוב ביותר לתפקיד.

אוטיסט, נער, מסכה

הוא אוטיסט, וקשה לו לעטות מסכה: מגע הבד מפריע לו מאוד. האם לא מגיעים לו חיים של תועלת ומשמעות ושילוב מלא? תצלום: סובאש רוי

אכן, ישנן עדויות לכך שאנשים אוטיסטים רציונליים יותר בשיפוט הזולת. אחת הדרכים למדוד זאת היא על ידי התבוננות בסטריאוטיפים מפורשים ובהטיות לא מודעות הקשורות לגזע ולמגדר. מחקרים אחדים גילו שנבדקים אוטיסטים, כמו אלו שאינם אוטיסטים (נוירוטיפיקליים), נוטים להראות הבנה של סטריאוטיפים בנושא גזע ומגדר (לדוגמה, הרעיון שבנות נוטות לשחק עם בובות יותר מבנים). לעומת זאת, כאשר חוקרים העריכו שקיימת הטיה לא מודעת, האנשים האוטיסטים יצרו פחות אסוציאציות סטריאוטיפיות מידיות בין מושגים לעומת אלו שאינם אוטיסטים. שימוש מופחת בסטריאוטיפים בקבלת החלטות לא מודעות יכול להתפרש כצורה של רציונליות מוגברת.

מצבים כמו אוטיזם משקפים שונות נורמלית במאפיינים האנושיים. אנשים אוטיסטים שונים בדרכי האינטראקציה שלהם עם העולם ובעיבוד המידע, אך הבדלים אינם בהכרח חוסרים

כמובן, בדיוק כמו באוכלוסייה הנוירוטיפיקלית, לא ניתן להתייחס לחוויות או ליכולות של אדם אוטיסטי בודד כמייצגות את כלל האנשים האוטיסטים. יתרה מכך, חשוב לזכור שרבים מהמחקרים שמצאו רציונליות מוגברת באוטיזם התמקדו בתת-קבוצה מסוימת על הספקטרום - אלו שהם בעלי יכולות קוגניטיביות ושפתיות חזקות יחסית. בדומה לתחומים אחרים של חקר האוטיזם, גם כאן יש הטיית בחירה, כיון שאנשים אוטיסטים המתמודדים עם יותר קשיים, במיוחד בביצועים קוגניטיביים ובשפה, אינם מיוצגים במחקרים הללו. מחקר עתידי יהיה חייב לנקוט גישה דומה, מבוססת חוזקות, כדי לבחון מיומנויות ואתגרים על פני הספקטרום האוטיסטי כולו וכן במצבים אחרים.

למסגור מחדש של דרך ההבנה המקובלת של אוטיזם יש השלכות על האפשרות להבין באופן נרחב יותר את החשיבה וההתנהגות האנושית. עד כה, נראה שהבנה זו הוגבלה על ידי ההשוואה לאנשים שאינם אוטיסטים (נוירוטיפיקליים) כאוכלוסיית הייחוס. המחקר שהזכרנו מצביע על כך שיתכן כי רבות מההטיות שאנו רואים כמובנות מאליהן אינן כה תקניות, מה שממחיש את הפוטנציאל שיש למחשבה מחודשת עשירה ורציונלית יותר על מידע. גישה זאת מהדהדת ומרחיבה את עקרונות הגיוון עצבי - הרעיון שמצבים כמו אוטיזם משקפים שונות נורמלית במאפיינים האנושיים. אנשים אוטיסטים שונים בדרכי האינטראקציה שלהם עם העולם ובעיבוד המידע, אך הבדלים אינם בהכרח חוסרים. בעוד שלחלק מהבדלים אלו יש מחיר כמו חוסר גמישות קוגניטיבית או קושי בהתמצאות בעולם החברתי, הם גם יכולים להוביל לחשיבה מחודשת על גבולות הרציונליות האנושית.

לירון רוזנקרנץ (Liron Rozenkrantz) היא חוקרת מוח המתעניינת בהשפעה של אמונות וציפיות על קוגניציה ושלומות. היא פוסט דוקטורנטית במחלקה למדעי המוח וקוגניציה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT. כחלק מהמחקר שלה, היא חוקרת את נושא הרציונליות המוגברת באוטיזם ואת התיזה שאנשים אוטיסטים פחות רגישים להטיות קוגניטיביות וחברתיות.

אנילה דמלו (Anila D'Mello) היא חוקרת מוח וקוגניציה המתעניינת בשפה ובתקשורת חברתית. היא פוסט דוקטורנטית במחלקה למדעי המוח והקוגניציה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT, שם היא חוקרת כיצד המוח לומד מהתנסויות קודמות כדי לעדכן התנהגות עתידית דרך הדמיה עצבית. היא גם עובדת על ניסוי מותאם אישיות כדי לקדם גישות מבוססות חוזק ללימוד שפה באוטיזם.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי ארנה רז

תמונה ראשית: ״אני ווינסנט״: אב ובנו האוטיסט. תצלום: אנדרס פרינץ

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי לירון רוזנקרנץ, אנילה דמלו, AEON.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על רציונליים ולא במקרה