של מי האינטרנט הזה?

לא התאגידים הגדולים ולא הממשלות צריכים למשול באינטרנט: יש לכך פתרונות דמוקרטיים ראויים.
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

השיטות הנוהגות היום כדי למשול באינטרנט אינן מאורגנות כמערכת הגיונית, ובוודאי לא כמערכת דמוקרטית.

הממשל הנוהג באינטרנט הוא מאבק על שליטה המתנהל בין חברות הטכנולוגיה החזקות ביותר, המעדיפות בראש ובראשונה את בעלי המניות שלהן ורוצות שהאינטרנט תהיה זירת מאבק חופשית, ובין ממשלות לאומיות שמעדיפות את האינטרסים הפוליטיים של בעלי התפקידים בהן.

במאבק הזה, שני הצדדים יוצרים מראית עין של דמוקרטיה. פייסבוק, היושבת במנלו פארק, הקימה מועצת "פיקוח עצמאית" משלה המורכבת ממומחים גלובליים, אם כי אין מדובר בגוף נבחר אלא בכזה הממונה על ידי פייסבוק עצמה. האיחוד האירופי מתגאה ברגולציה הקשוחה יותר שלו בכל הנוגע לפרטיות ולאינטרנט – אך הרגולטורים הללו גם הם אינם נבחרים, והם אוכפים כללים על אנשים שנמצאים הרחק מאירופה.

האינטרנט זקוקה לממשלה דמוקרטית שתפעל מעבר להישג ידן של חברות ושל ממשלות לאומיות

לכן האינטרנט זקוקה לממשלה דמוקרטית שתפעל מעבר להישג ידן של חברות ושל ממשלות לאומיות. מערכת כזאת חייבת להיות הן מקומית – כדי לאפשר לבני-אדם למשול באינטרנט במקום שהם חיים בו – והן טרנס-לאומית, בדיוק כמו האינטרנט עצמה.

בשלב זה אין חזון מנוסח היטב של ממשל כזה, אך יש פיסות בסיסיות רבות שאפשר לשלב ביניהן.

רשת של ארגוני זכויות אדם המבוססת באירופה פיתחה אמנה של זכויות דיגיטליות – הכוללת למשל את סעיף 4: "לכל אדם יש הזכות לחופש דיבור וביטוי בעולם הדיגיטלי" – שיכול להיות חלק מחוקה של ממשל אינטרנט. יוזמת NetMundial, שפותחה בשנים האחרונות בתמיכה נמרצת של הפורום הכלכלי העולמי והממשלה הברזילאית הקודמת, מציעה רעיונות לשלטון בינלאומי של האינטרנט שייבנה סביב מועצה, שמצידה תורכב מתערובת של חברים מתחלפים וקבועים.

יש לקחים שאפשר ללמוד מ-ICANN (ה-Internet Corporation for Assigned Names and Numbers), ארגון ללא כוונות רווח, פחות או יותר דמוקרטי, הפועל בלוס אנג'לס, ואשר בין השנים 1998 ו-2016 משל באורח מוצלח בחלק צר באינטרנט – מערכת שמות הדומיינים – בהשתתפות של יותר מ-110 מדינות.

ממשל אפקטיבי לאינטרנט חייב להיות קולקטיבי – כיוון שהכוח של האינטרנט והערך המסחרי שלה טמונים לא במשתמש הבודד או בנתונים שלו, אלא בהצבר הכולל של משתמשים ונתונים. במסה שהיא ממש בבחינת קריאת חובה, ואשר התפרסמה בכתב העת Noema (הרואה אור באמצעות מכון Berggruen בקליפורניה), מאט פרואיט (Prewitt), נשיא קרן RadicalxChange Foundation, הציע לארגן את השלטון על האינטרנט לא סביב זכויות נתונים פרטיות, אלא סביב סדרות של "קואליציות נתונים" – איגודים מקוונים שיעניקו לקהילות מידה של סמכות דמוקרטית.

"אי-אפשר להיות הבעלים של נתונים, בנתונים צריך למשול", כתב פרואיט. "נתונים חייבים להיות מנוהלים בהתאם להחלטות דמוקרטיות משותפות ולא החלטות אינדיבידואליות, חד-צדדיות. הדבר מציב אתגרים מיוחדים לסדרים חוקיים ליברליים, שמעצם מהותם התרכזו תמיד בזכויות אינדיבידואליות".

באורח דומה, הייתי מציע שהממשל הדמוקרטי של האינטרנט ישלב צורות אחדות של התנהלות דמוקרטית.

הגוף המרכזי בממשל כזה צריך להיות אספת אזרחים – כלי שמשמש ברחבי העולם, בידי מדינות וקהילות, כדי להפיק החלטות דמוקרטיות שאינן תלויות באליטות. אספת האזרחים הזאת תכלול 1,000 בני-אדם שיחד, יהיו מייצגים מבחינת גיל, מגדר, מוצא לאומי – וישקפו כך את קהילת משתמשי האינטרנט הגלובלית. הם לא ייבחרו אישית, אלא באמצעות הליכים אקראיים הנסמכים על שיטות של הגרלה.

אם ממשל כזה ישרוד ויצליח, הוא יוכל לשתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי או ארגון הצלב האדום. הוא גם יוכל להציע דגם לממשל דמוקרטי בינלאומי כדי לטפל בבעיות גלובליות שאינן מקוונות, מבריאות הציבור ועד לבעיות האקלים

יחד עם האספה תפעל פלטפורמה מקוונת שתאפשר לאנשים לדווח על בעיות, להעלות הצעות ואפילו להגיש עצומות להצעות שמשתמשי אינטרנט בכל מקום יוכלו להצביע עליהם, במשאל-עם גלובלי. מודלים לפלטפורמה כזאת כוללים את Rousseau, הסביבה המקוונת השנויה במחלוקת שבאמצעותה תנועת "חמשת הכוכבים" של איטליה ניהלה את עצמה במשך תקופה מסוימת, וכן את Decide Madrid, המערכת המקוונת המאפשרת השתתפות של הציבור שהתפשטה מן הבירה הספרדית ליותר מ-100 ערים ברחבי העולם.

ממשלות לאומיות וחברות הייטק ינסו להשפיע על הממשל הזה, בכל כוחן, אך הן לא יעמדו בראשו ולא יהיו אחראיות אליו. כל אספת אזרחים תתפזר בתום שנתיים או שלוש שנים – כך שיקשה יותר על בעלי הכוח להפעיל עליה שתדלנות.

בעוד שהממשל הזה יחיה בסביבה המקוונת, יהיו לו מטות בעולם הממשי, בז'נבה, עיר הולדתו של הפילוסוף השווייצרי בן המאה ה-18, ז'אן-ז'אק רוסו.

אם ממשל כזה ישרוד ויצליח, הוא יוכל לשתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי או ארגון הצלב האדום. הוא גם יוכל להציע דגם לממשל דמוקרטי בינלאומי כדי לטפל בבעיות גלובליות שאינן מקוונות, מבריאות הציבור ועד לבעיות האקלים.

Published in Alaxon by special permission from Zócalo Public Square

ג'ו מת'יוס (Mathews) כותב את הטורים "Connecting California" ו-"Connecting California" עבור Zócalo Public Square וכן את swissinfo

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: אז מי שולט? תצלום: פרנאן דה קאן, unsplash.com

Photo by Fernand De Canne on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'ו מת'יוס, Zócalo.

תגובות פייסבוק