תקועים בגבול

משה אמר לנערו, לא אשקוט עד אם אגיע אל מפגש שני הימים, אפילו אלך עידן ועידנים. כאשר הגיעו אל המפגש, שכחו את הדג אשר נשאו עמם, והוא עשה דרכו אל הים וחמק מבעד למחילה. כאשר עברו שניהם מן המקום ההוא והלאה, אמר לנערו, התקן לנו ארוחה, כי הוגיענו המסע. אמר (הנער), הראית? בעת שנחנו ליד הסלע, שכחתי את הדג. אין זאת כי השטן הוא שהשכיח את זכרו ממני. הוא עשה דרכו אל הים באורח פלא. אמר (משה), זה הדבר אשר נחפש! אז פנו לאחור ושבו על עקביהם

(קוראן, סורה 18, פסוקים 60-64; תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב)

סיפור זה, המופיע כחלק מסוּרת המערה בקוראן, מתאר את מסעו של משה עם נערו, כנראה יהושוע בן נון, בחיפושם אחר מקום מסתורי בשם ״מפגש שני הימים״. הם חולפים על פני המקום מבלי דעת, ואינם שמים לב שהדג שאותו הם נושאים חומק מהם ונעלם. רק מאוחר יותר, כשמשה מבקש מנערו להכין לכם ארוחה מהדג, מגלה הנער כי הדג ברח במקום שבו הם עצרו. משה מבין כי זה היה מפגש שני הימים, והשניים ממהרים לחזור ולמצוא את המקום.

היכן נמצא המקום הנקרא ״מפגש שני הימים״? מדוע מבקש משה להגיע אליו? מדוע הדג הצליח לחמוק מהם דווקא שם?

מספר שאלות עולות מסיפור זה. היכן נמצא המקום הנקרא ״מפגש שני הימים״? מדוע מבקש משה להגיע אליו? מדוע הדג הצליח לחמוק מהם דווקא שם? ישנן לא מעט פרשנויות שונות לסיפור. יש הטוענים שמדובר בנקודת המפגש בין הים התיכון והמפרץ הפרסי או בין הירדן והים האדום. פרשנויות אחרות גורסות כי משה מבקש למצוא את אלחצ'ר, חכם אגדי המקביל לאליהו הנביא. מוטיבים דומים נמצאים גם באגדה על אלכסנדר הגדול היוצא לחפש את מעיין חיי הנצח. אליו מצטרף טבח המחזיק בדג מלוח למאכל. כאשר הם מגיעים למעיין, הדג טובל במים, קם לתחייה וחומק מהם, בעוד אלכסנדר עצמו אינו זוכה לטבול במעיין.

איפה נגמרת אחת ואיפה מתחילה אחרת? איפה הנגיעה? תצלום: ארון ברדן

מפגש שני הימים מייצג את המקום שבו נפגשים שני מקווי מים שונים על פי תפישתנו. לכאורה, אמור להיות קל למצוא מקום זה המבדיל בין שני הימים, הרי אנו רואים בבירור במפות או בסיורים שמדובר במקומות נפרדים שלהם מאפיינים שונים. אך במחשבה לעומק, ניתן להבין שהמקום שבו שני מקווי מים נפגשים, נקודת הגבול עצמה בין שני המקומות, כלל אינו פשוט לזיהוי. חשבו לדוגמה על חוף הים. במבט מרחוק, קל לראות היכן נמצא הים והיכן נמצא החוף. אולם אם נביט בקו החוף מקרוב, נראה שאין קו אחיד וברור המבדיל בין הים ליבשה. גלי הים ההולכים וחוזרים מטשטשים קו זה ללא הרף. גם החול עצמו משנה את צורתו ואופיו. כלומר, בעוד שבמבט מרחוק ברור לנו היכן נגמר דבר אחד ומתחיל דבר אחר, במבט מקרוב הגבול לרוב מטושטש, דינמי וחמקמק – זה מה שעושה את מפגש שני הימים למקום מסתורי אשר משה ונערו אינם מצליחים למצוא אף שהם חולפים על פניו.

נטייתנו הטבעית היא לחלק את השלם לרכיבים שהם לכאורה מובחנים ומוגדרים היטב. אך הדבר מוביל לקיבעון, לבלבול, לטעויות ולחוסר הבנה

ישנה נטייה אנושית להגדיר ולהבדיל בין דברים שונים. פסיכולוגים קוראים לנטייה זו בשם ״הטיה בינארית״: הצורך לקבל החלטות על ידי הפשטה של דברים הנמצאים על רצף מורכב לכדי שתי קטגוריות בלבד. ישנן דוגמאות רבות לנטייה זו, כמו ההבחנה בין אנשים בעלי תכונות דומיננטיות של הצד הימני של המוח לעומת הצד השמאלי, או בין אנשים המאמינים באלוהים לאילו שמאמינים במדע. חשיבה בינארית מקלה עלינו בתפישת המציאות וקבלת החלטות, וחוסכת מאתנו את הצורך להשקיע זמן ומאמץ בניתוח כל מקרה לגופו. אולם יש בה גם סכנה, שכן המציאות תמיד מורכבת ומסובכת יותר, וברוב המקרים ההפשטה הדיכוטומית מובילה לקיבעון מחשבתי, תפישות שגויות וחשיבה שאינה רציונלית. נטייתנו הטבעית היא לחלק את השלם לרכיבים שהם לכאורה מובחנים ומוגדרים היטב. כך אנו יכולים להסתדר יותר טוב במציאות המסובכת ולפשט את תפישת העולם שלנו, בלי שנצטרך לחשוב בכל פעם מחדש ולשנות את הבנתנו. אולם, לא פעם קורה שהגבולות בין החלקים השונים שאותם ניסינו להגדיר מהווים מקור לבלבול, טעויות וחוסר הבנה.

הנטייה האנושית לחלק דברים לקטגוריות נפרדות היא חלק מתהליך החשיבה הלוגית עוד מאז תקופת יוון העתיקה. כל העוסקים בנושאים הקשורים לציר הזמן (לדוגמה ארכאולוגיה, מוזיקולוגיה וחקר האומנות) יודע כי ציר הזמן מחולק ל"תקופות" בהתאם לצרכים הדיציפלינריים שלו. למשל, בהיסטוריה של המוסיקה המערבית פרק הזמן שבין 1600 ל-1900 מחולק, בחלוקה גסה, לשלוש תקופות – תקופת הבארוק, התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. החלוקה מקלה עלינו כשאנחנו מנסים לזהות יצירה מוזיקלית או כאשר תלמידים מכינים רסיטל, אך החלוקה גם יוצרת בלבול מאחר שישנם מלחינים חשובים רבים שאי אפשר לסווג אותם בבירור (כגון פרגולזי ושוברט), והסיבה לכך היא שהתפתחות המוזיקה היא רציפה, והחלוקה היא פרי מוחם של מוזיקולוגים יותר משהיא משקפת את המציאות כמות שהיא.

וכשנשמעה מוסיקה במאצ'ו פיצ'ו, מאיזו תקופה היא הייתה? תצלום: נטלי מרקיס

העולם האקדמי אף הוא מחולק לדיסציפלינות, שלכאורה מובדלות ומובחנות גם אם קרובות זו לזו, כמו מתמטיקה מול מדעי המחשב או פיזיקה, חקר המקרא מול ארכאולוגיה, פסיכולוגיה מול מדעי המוח וכדומה. בפועל ישנם נושאים ותתי-נושאים רבים שהם רב תחומיים, מה שמביא לכך שלחוקרים ממחלקות שונות יש יותר במשותף אלה עם אלה, מאשר עם חוקרים ממחלקותיהם. ההפרדה בין הדיסציפלינות עוזרת לנו באופן מעשי – למשל כאשר נרשמים לללימודים לקראת תואר אקדמי המציע מסלול לימודים מוגדר ואפשריות התקדמות רלוונטיות, אך יש לקחת בחשבון שהחלוקה היא מלאכותית ובמידה מסוימת שרירותית, ובעתיד ניאלץ לבחון מחדש היכן עוברים הגבולות בין התחומים השונים.

מזה מספר עשורים מתנהל ויכוח סוער בתחום האתלטיקה לגבי ההפרדה המגדרית בין נשים לגברים, וכיצד ניתן לקבוע לאיזה מגדר משתייך כל מתחרה

יש לבעיה זו השלכות גם מחוץ לאקדמיה. מזה מספר עשורים מתנהל ויכוח סוער בתחום האתלטיקה לגבי ההפרדה המגדרית בין נשים לגברים, וכיצד ניתן לקבוע לאיזה מגדר משתייך כל מתחרה. במהלך השנים נעשה שימוש בשיטות שונות לקביעת המגדר של מתחרים: בדיקות פיזיולוגיות של איברי המין, בדיקה גנטית של כרומוזומי המין, או בדיקת רמת הטסטוסטרון הטבעי. לכל אחת מהשיטות הללו יש יתרונות וחסרונות, ואף אחת מהן אינה מוחלטת וברורה במקרים גבוליים מסוימים, כמו במקרה של האצנית האולימפית ההודית דוטי צ'אנד.

דוטי צ'אנד: זאת היא, וזה כל מה שחשוב, יותר מהמחלוקת ויותר מהחלוקה למינים או למגדרים. תצלום: הפדרציה ההודית לאתלטיקה, ויקיפדיה

עלינו לקבל את העובדה שלא תמיד ניתן למצוא את נקודת החיבור המדויקת בין דברים, מפני שאנו חיים בעולם מורכב, מסובך ודינמי

גם בתחומי הפילוסופיה, הדת, הפוליטיקה והמשפט יש חשיבות רבה לבחינת קו הגבול המטושטש בין הדברים השונים. לדוגמה, אחד האתגרים הגדולים בכל חברה הוא להבין היכן נמצא הגבול בין טוב לרע או בין מעשה מוסרי למעשה בלתי מוסרי. בעוד שקל להבחין במעשה בלתי מוסרי קיצוני כמו פיגוע טרור או רצח סדרתי, ברוב המקרים מדובר באירועים מורכבים עם גורמים שונים המעורבים בשיפוט חומרת המעשה, למשל במקרה שבו אדם מבית דל אמצעים הפורץ לבית מרקחת כדי לגנוב תרופות עבור בן משפחתו, או כאשר אדם הורג מתוך הגנה עצמית. גם המוסר עצמו נקבע על פי ערכים ונורמות המשתנים מחברה לחברה ומתקופה לתקופה, כך שקו הגבול עצמו משתנה ללא הרף.

סיפור חיפושם של משה ונערו אחר מפגש שני הימים הוא משל לאחד האתגרים המורכבים ביותר של התרבות האנושית: הבנת רמת המורכבות של האזור שבו דברים שונים מתחברים. רק על ידי חקירה מעמיקה ניתן להבין את נקודת החיבור הזו. עלינו לקבל את העובדה שלא תמיד ניתן למצוא את נקודת החיבור המדויקת בין דברים, מפני שאנו חיים בעולם מורכב, מסובך ודינמי. חלק מהדברים יחייבו תמיד דיון ומחקר נוספים, וזה מה שדוחף את הסקרנות והחקרנות האנושית קדימה.

תום ביאליק הוא חוקר בתחום החינוך המדעי, בוגר המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מתמחה בשילוב כלים דיגיטליים לקידום מעורבות פעילה של תלמידים בבית הספר ופיתוח מיומנויות חקר מדעיות. מורה, מרצה וכותב בתחומי חשיבה מדעית וביקורתית.

אדם צ'פמן הוא מתמטיקאי וחבר סגל בבית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. אדם עוסק בעיקר בתחום האלגברה, אך מתעניין בתחומים שונים, בהם היסטוריה, מוסיקה והגות.

תמונה ראשית: אריחי פרחים בדוגמה אסלאמית, קום, איראן. תצלום: חסן אלמאסי, unsplash.com

Photo by Hasan Almasi on Unsplash