תמיד יותר גשום בחג

הגשם אשר נחת על המנגלים והפיקניקים של יום העצמאות הפתיע רבים, אשר תהו אם הרוחות העזות והגשם הפתאומי קשורים בשיבושים באקלים שגורמת ההתחממות הגלובאלית: ככלות הכל, זהו האביב הקר ביותר בגרמניה מזה 43 שנה, ובחודש האחרון ידעה אירופה סופות שלגים בלתי-עונתיות מאירלנד עד רומניה.

אם נוסיף לכך את הבצורת הגדולה בברזיל ובארה"ב, את החורף הקשה ביותר שידעה סין מזה 30 שנה וכמובן את הגשמים החזקים בישראל ובירדן בחורף האחרון, נוכל להסכים שהמדענים צדקו ואנחנו מתחילים לראות את התוצאות ההרסניות של הזילזול האנושי במשאבי טבע בעשרות השנים האחרונות.

למעשה, כבר בספטמבר 2012 הזהירה פרופסור ג'ניפר פרנסיס ממכון ראטג'רס למדעי האקלים שצפויה עונה של מזג אוויר קיצוני במקומות רבים בעולם, תוצאה ישירה של המסת הקרחונים: להערכתה, המסה הקפואה המגנה על אירופה מצפון קטנה יותר ב-80% מאשר לפני שלושים שנה.

אולם מדענים מזהירים גם לא לייחס כל תופעה אקלימית להתחממות הגלובאלית. כבר ברור למשל, שהבצורת במרכז ארה"ב נגרמה ממגמות אקלימיות "רגילות" המתרחשות מדי כמה שנים, במקרה זה היעדר לחות בסערות במפרץ מקסיקו. ד"ר מרטין הרלינג, ראש מכון המחקר של הרשות הפדרלית לחיזוי מזג אוויר, קבע בדו"ח שפירסם אתמול ש"גם אם אין לערער על ההשפעה ההרסנית של ההתחממות הגלובאלית, לא היא גורמת לכל תופעה אקלימית בעולם, ולא היא גרמה לבצורת הגדולה שתקפה את יבשת אמריקה". הרלינג קורא לא לזלזל בגורמי השפעה רחבי היקף על מזג האוויר, שאינם קשורים בפגיעה באוזון.

אחד מאלה הוא התופעה המשונה המכונה "אפקט סוף השבוע", לפיה תמיד יותר גשום בחופשות -- חגים וסופי שבוע. במשך שנים התייחסו המדענים בביטול לאמירה הזאת, וייחסו אותה גורמים אנושיים מובנים -- אנשים מייחסים יותר חשיבות למנגל שנהרס או לחופשה שבה אי אפשר לצאת מהמלון מאשר לגשם היורד כשהם ממילא סגורים במשרד בעבודה. ואל תספרו להם שפורים תמיד גשום, כי הם יצחקו עליכם.

אלופי העולם בדיבור על מזג האוויר, הבריטים, מימנו כבר ב-1929 מחקר רחב היקף כדי להזים את הטענה, ובדיקה של נתונים לאורך עשר שנים הוכיחה שההיפך הוא הנכון -- ימי ראשון היו פחות גשומים ב-13% מימי השבוע, בעיקר בגלל שסגירת מפעלים מקטינה את זיהום האוויר ובכך גם את ריכוז העננים מעל הערים התעשייתיות הגדולות באנגליה.

בכך בא הקץ על "אפקט סוף השבוע" והוא הפך בעגה המדעית לסוג של בדיחה, כמעט אגדה אורבנית. זאת עד לשנת 2000, שבה פורסם מחקרם של וילבי-טומליסון, שני מומחי אקלים מכובדים מהמרכז לחיזוי מזג האוויר בקולורדו (ארה"ב), אשר הוכיחו שבשנים שחלפו מאז 1929, נסגרו רוב המפעלים המזהמים במערב, ואפקט סוף השבוע התהפך: ימי ראשון הם יותר גשומים באנגליה מאשר ימי השבוע מאז 1990 ואילך. מחקר דומה שנערך ב-2008 בגרמניה הגיע למסקנה שימים של חופשות רשמיות היו גשומים יותר ברחבי גרמניה מאשר ימי עבודה מהמניין.

המחקרים נמנעו מלספק סיבות למהפך, אך ציינו את המעבר מכלכלה תעשייתית לכלכלת המידע כגורם סביר. יתכן למשל שככל שאנשים עובדים מהבית, הם ממעטים לתרום לזיהום העיר שבה הם גרים, רק כדי לגרום לזינוק בזיהום כאשר הם יוצאים בהמוניהם לטיולים של סוף שבוע או, גרוע מכך, לריבוי של טיסות צ'ארטר משדה התעופה הקרוב ליעדי חופשה נחשקים -- בין השאר בגלל היעדר גשם בהם.

המחקרים הסתיימו במשפט הקלאסי "דרוש מחקר נוסף כדי לאשש את הממצאים אשר הבאנו כאן". ואכן, מי אם לא המשרד לחיזוי מזג האוויר הבריטי הרים את הכפפה: הוכרז על מחקר חדש ורחב היקף, אשר תוצאותיו תתפרסמנה ב-2018. עד אז, היזהרו עם התחפושות בפורים ועם פיקניקים ביום העצמאות.

מקורות:
מרטין הרלינג, "דין וחשבון על הבצורת הגדולה של 2012", הרשות הפדרלית ללוחמה בבצורת, אפריל 2013
דבורה בירד, "למה קר יותר, ולמה זה יימשך", ארת'-סקיי, מארס 2013
וילבי-טומליסון, "אפקט סוף השבוע והשפעתו על מזג האוויר במחזורים שבועיים בבריטניה", יולי 2000
חדשות ערוץ 2: "האם פורים באמת גשום יותר?", מארס 2013
פול דיוראק, "ההתחממות הגלובאלית והשפעותיה על המים, 1950-2000", סיינס, 2012
הראלד טריביון: "הקצנה במזג האוויר בכל רחבי העולם", ינואר 2013
גרדיין: "מדענית מזהירה מחורף קשה בעקבות ההתחממות הגלובאלית", ספטמבר 2012
גרדיין: "המסת הקרחונים מצפון לאירופה גורמת לאי יציבות ביבשת", מארס 2013
אני מלקוניאן ווילהלם קאטלר, "השפעת גורמים בלתי-אקלימיים על מזג האוויר בגרמניה", 2008

 

 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק