גם כשנראה שהשמיים מתקדרים עלינו, יש מה לעשות, גם מול נשיא שאינו פטריוט
X זמן קריאה משוער: 5 דקות
האמריקנים אינם חכמים מהאירופאים, שראו את הדמוקרטיה נכנעת לפשיזם, לנאציזם ולקומוניזם. היתרון היחיד שלנו הוא שאנו יכולים ללמוד מניסיונם. וכעת הוא זמן טוב לעשות זאת. הנה עשרים לקחים מן המאה העשרים, המותאמים לנסיבות ההווה:
1. אל תצייתו מראש
חלק גדול מכוחו של משטר רודני ניתן לו מרצון. במקרים כאלה, יש מי שחוזים מה משטר דכאני יותר עשוי לרצות, ומתחילים להתנהג בהתאם, מבלי שנתבקשו. אתם כבר נוהגים כך, נכון? עצרו. ציות-מראש, על סמך ציפיותיכם, מלמד את הרשויות מה אפשרי ומאיץ את שלילת החירות.
2. הגנו על מוסד
הגנו על מוסד כלשהו. עקבו אחרי בתי המשפט או התקשורת, או בית משפט או עיתון. אל תדברו על "המוסדות שלנו", אלא אם אתם הופכים אותם לשלכם באמצעות נקיטת פעולות לטובתם. מוסדות אינם מגנים על עצמם. הם קורסים כמו לבני דומינו, אלא אם כל אחד מהם זוכה להגנה מראש.
3. היזכרו באתיקה המקצועית
כשמנהיגי מדינה משמשים דוגמא שלילית, חשוב פי כמה להקפיד על התנהגות מקצועית המבוססת על צדק. קשה לשבור מדינה שיש בה שלטון חוק ללא עורכי דין, וקשה לקיים משפטי ראווה ללא שופטים.
4. כשאתם מקשיבים לפוליטיקאים, שימו לב למילים מסוימות
שימו לב לשימוש נרחב במיוחד ב'טרור' וב'קיצוניות'. אל תתעלמו מדיבורים מסוכנים ביותר על 'יוצאי דופן' או 'מצב חירום'. התרגזו על שימוש חסר אחריות באוצר מילים פטריוטי.
5. שמרו על קור רוח כשקורה הבלתי יאמן
כשמתרחשת מתקפת טרור, זכרו שכל הרודנים מאז ומתמיד מצפים לאירועים כאלה או מתכננים אותם, על מנת לצבור כוח. חשבו על השריפה ברייכסטאג. האסון הפתאומי התובע את קץ מאזן הכוחות, את חיסולן של מפלגות האופוזיציה, וכן הלאה, הוא הטריק הישן ביותר במשנתו של היטלר. אל תיפלו בפח.
6. נהגו בשפה בחמלה
הימנעו ממשפטים שכולם משתמשים בהם. המציאו אופני ביטוי משלכם, גם כשאתם בסך הכול רוצים לומר את אותו דברים שלדעתכם כולם אומרים. (אל תשתמשו באינטרנט לפני שאתם הולכים לישון. טענו את הגאדג'טים שלכם הרחק מחדר השינה, ובמקום זה – קראו). מה לקרוא? אולי את "כוחם של חסרי האונים" מאת ואצלב האבל, "1984" מאת ג'ורג' אורוול, "הרוח השבויה" מאת צ'סלב מילוש, "האדם המורד" מאת אלבר קאמי, "יסודות הטוטליטריות" מאת חנה ארנדט או ""אין אמת והכל אפשרי" מאת פיטר פוֹמֶרָנצֶב.
7. היו שונים, יוצאי דופן
מישהו חייב להיות. קל ללכת בתלם, במילים ובמעשים. זאת עלולה להיות תחושה מוזרה: לומר או לעשות משהו שונה. אבל בלי חוסר הנוחות הזה, אין חירות. וברגע שאתם משמשים דוגמא, קסם הסטטוס קוו מתפוגג, ואחרים יבואו בעקבותיכם.
8. האמינו באמת
כשנוטשים את העובדות, נוטשים את החירות. אם דבר אינו אמתי, איש אינו יכול לבקר את השררה, משום שלביקורת אין כל בסיס. אם דבר אינו אמתי, הכול נתון לוויכוח. הארנק השמן ביותר משלם עבור שלטי התעמולה הכי נוצצים.
9. חקרו
בררו בעצמכם. הקדישו זמן רב יותר לקריאת מאמרים ארוכים. סבסדו עיתונאים חוקרים על ידי רכישת מנוי לעיתונות מודפסת. הבינו שחלק ממה שמוצג על המרקע שלכם נמצא שם כדי להזיק לכם. קראו אתרים שחוקרים מעורבות יזומה של תעמולה זרה.
10. תרגלו פוליטיקה במו גופכם
השררה מעוניינת שהגוף שלכם יתרווח בנוחות בכיסא, ושהרגשות שלכם יתמסמסו על המסך. צאו החוצה. קחו את גופכם למקומות לא מוכרים. צרו חברויות חדשות, הפגינו ביחד.
11. צרו קשר עין, ושוחחו שיחות קלילות
זה לא רק מנומס, זאת דרך להישאר בקשר עם הסביבה, לשבור את המחסומים החברתיים המיותרים ולהבין במי אתם צריכים לבטוח ובמי לא. בתרבות שמבוססת על התכחשות והוקעה, כדאי לכם להכיר את הנוף הפסיכולוגי של היומיום שלכם.
12. קחו אחריות למצבו של העולם
שימו לב לצלבי קרס ולאותות שנאה אחרים. אל תסיטו את מבטכם ואל תתרגלו אליהם. הסירו אותם בעצמכם ושמשו דוגמא לאחרים.
13. עכבו את הפיכת המדינה לחד-מפלגתית
המפלגות שהשתלטו על המדינה היו פעם אחרות. הן ניצלו רגע היסטורי על מנת להפוך את החיים הפוליטיים לבלתי אפשריים עבור יריביהן. הצביעו בבחירות המקומיות ובבחירות הכלליות כל עוד אתם יכולים.
14. אם אתם יכולים, תרמו בקביעות למטרות ראויות
בחרו ארגון צדקה ותנו הוראת קבע. כך תדעו שבחרתם מרצונכם החופשי לתמוך בגוף אזרחי, שמסייע לאחרים לעשות משהו טוב.
15. צרו לעצמכם חיים פרטיים
השליטים הנוראיים ביותר ינצלו את מה שהם יודעים עליכם כדי לרדות בכם. מחקו את תוכנות המעקב מהמחשב שלכם. זכרו שלשלוח אימייל זה כמו לכתוב הודעה בשמיים. שקלו להשתמש ברשתות אלטרנטיביות, או פשוט להשתמש באינטרנט פחות. נהלו שיחות אישיות באופן אישי. מאותה סיבה, פתרו כל סכסוך משפטי. רודנות היא מדינה המבוססת על סחטנות, והיא מחפשת במה להיאחז כדי לחסל אתכם. נסו לא לתת לה יותר מדי ווים.
16. למדו מאחרים במדינות אחרות
שמרו על קשרי חברות עם אנשים בחו"ל, או צרו חברויות חדשות כאלה. הקשיים הנוכחיים כאן הם חלק מנטייה כללית. ואף אחת מהמדינות לא תוכל למצוא פתרון בעצמה. ודאו שלכם ולבני המשפחה שלכם יש דרכונים.
17. פקחו עין על הגופים הצבאיים-למחצה
כשהאנשים עם הרובים, שטענו תמיד שהם מתנגדים לשיטה, מתחילים ללבוש מדים ולצעוד כשהם נושאים לפידים ותמונות של המנהיג, הקץ קרוב. כשגופים הצבאיים למחצה, התומכים במנהיג, המשטרה הרשמית והצבא מתמזגים, המשחק נגמר.
18. שקלו היטב את הצורך בכלי נשק
אם אתם נושאים כלי נשק בשירות ציבורי, שאלוהים יברך וישמור אתכם. אבל דעו שבזוועות העבר, שוטרים וחיילים מצאו את עצמם, יום אחד, עושים מעשים חריגים. התכוננו לאפשרות לסרב פקודה. (אם אתם לא יודעים מה פירוש הדבר, התקשרו למוזיאון השואה האמריקאי ושאלו על השתלמות בתחום האתיקה המקצועית).
19. היו אמיצים ככל האפשר
אם איש מאתנו לא יהיה מוכן למות למען החירות, כולנו נמות על מזבח היעדר החירות
20. היו פטריוטים
הנשיא הנכנס אינו פטריוט. שמשו דוגמא טובה למה שאמריקה צריכה להיות לטובת הדורות הבאים. הם יזדקקו לכך.
טימותי סניידר (Timothy Snyder) הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ייל האמריקאית. ספרו "ארצות הדמים – אירופה בין היטלר לסטלין" תורגם לעברית (בהוצאת כתר). בין ספריו: Black Earth ו–The Holocaust as History and Warning.
פרופ' סניידר ביסס את הטקסט על פוסט בחשבון הפייסבוק שלו שזכה לתהודה רבה.
תרגמה במיוחד לאלכסון: דפנה לוי
המחשבה מובאת לכם כחלק מיוזמה שלנו, "אלכסון קלאסיק", שמביאה מדי פעם דברים שפרסמנו בעבר, חשובים במיוחד, עבור עשרות אלפי קוראינו החדשים שאולי לא הכירו את האוצרות שצברנו ושלא נס ליחם.
המחשבה התפרסמה לראשונה ב"אלכסון" ב-13 בדצמבר 2016.
מאז פרסום הדברים, טימותי סניידר הרחיב אותם לספר שאף ראה אור בעברית, "על הרודנות: עשרים לקחים מהמאה העשרים". בעקבות ניסיון ההפיכה של ה-6 בינואר 2021 הוא פרסם מסה מקיפה ב"ניו יורק טיימס".
תגובות פייסבוק
7 תגובות על 20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
בדיוק כך.
עצות חשובות ונכונות.במיוחד בימים אלה.
על ההבדל בין פטריוט, ללאומן. ( Nationalist )
The nationalist not only does not disapprove of atrocities
committed by his own side, but he has a remarkable capacity for not
even hearing about them."
— George Orwell
Nationalism is not to be confused with patriotism. Both words are
normally used in so vague a way that any definition is liable to be
challenged, but one must draw a distinction between them, since two
different and even opposing ideas are involved.
By ‘patriotism’ I mean devotion to a particular place, and a
particular way of life, which one believes to be the best in the
world ,but has no wish to force on other people. Patriotism is of
its nature defensive, both militarily and culturally.
Nationalism, on the other hand, is inseparable from the desire for
power.
The abiding purpose of every nationalist ,is to secure more power
and more prestige, not for himself, but for the nation or other unit
in which he has chosen to sink his own individuality.
George Orwell
Notes on Nationalism
http://orwell.ru/library/essays/nationalism/english/e_nat
אני חושב שהציטוט הזה הוא בכיוון אבל אל מצליח באמת להבדיל בין שתי התופעות. פטריוטיזם הוא לאהוב את המדינה שלך בגלל שהיא צודקת כלומר בגלל שהממשלה בה מגנה על זכויות התושבים וכוחה מוגבל. לאומיות או לאומנות זה להאמין שהמדינה שלך צודקת בגלל שהיא המדינה שלך ולהצדיק את המנהיג המפלגה או כל אדם אחר בשלטון בגלל שהוא מהעם או הלאום שלך ולא בגלל שהוא תומך בעקרונות של צדק וחירות.
"
עצתו של הנשיא Teddy Roosevelt .
Presidential Criticism
Recently several people have written to ask us about a viewpoint TR
had on criticism of the presidency. This quote was part of an
editorial he wrote for the "Kansas City Star" during World War I.
"The President is merely the most important ,among a large number of
public servants. He should be supported or opposed exactly to the
degree which is warranted by his good conduct or bad conduct. His
efficiency ,or inefficiency in rendering loyal, able, and
disinterested service to the Nation as a whole. Therefore, it is
absolutely necessary that there should be full liberty to tell the
truth about his acts, and this means ,that it is exactly necessary
to blame him, when he does wrong, as to praise him, when he does
right. Any other attitude in an American citizen, is both base, and
servile. To announce that there must be no criticism of the
President, or that we are to stand by the President, right or wrong,
is not only unpatriotic and servile, but is morally treasonable to
the American public. Nothing but the truth ,should be spoken about
him or any one else. But it is even more important to tell the
truth, pleasant or unpleasant, about him, than about any one else."
"Roosevelt in the Kansas City Star", 149
May 7, 1918
קצת פרנואידי, לא?. רואה צל הרים כהרים. מה שניקרא פסימיסט. ונכון שפסימיסטים חיים סטטיסטית יותר מאופטימיסטים, בגלל הבדיקות התכופות שהם עורכים, אך את תוספת החיים, שלה הם זוכים, הם יבלו בחדרי ההמתנה של הרופאים.
Timothy Snyder יודע על מה הוא מדבר. אבל...כמו שאמר חומסקי...
"The general population doesn't know what's happening, and it doesn't even know that it doesn't know."
Noam Chomsky
"
נראה לך? עדיין? אלכסון הרימו פה אתגר והמציאות הראתה שהם צדקו. דברים שהם ראו משם, רואים עכשיו מכאן.
אני מקווה שאתם שהקוראים שמים לב מה נדרש מכמעט כולנו לא משנה באיזה מדינה אנחנו חיים בעבות מגפת הקורונה. ציות עיוור לפקודות, קבלת השררה, שנאה של אלו ששונים מאתנו, בישראל זה החרדים והערבים אבל יכולות להיות קבוצות אחרות שמסרבות להיכנע לחוקים הקיצוניים והלא מוסריים של סגרי הקורונה.
נראה לי שכולנו הוכחנו שבמצבי קיצון השלטון יכול לדרוש מאתנו לוותר על אורך החיים הרגיל שלנו ואנחנו נציית. הוכחנו שאנחנו מוכנים לדיקטטורה, עכשיו לצערי כל מה שנותר הוא לחכות לדיקטטור שינצל את זה.
שכחה / סוף משחק
אלה מושקוביץ-וייסלפתע, כולם נעלמו. איבדתי משהו. . | על הכיסא שלו ישב גבר אחר....
X 6 דקות
אין עליך
אחד מביטויי הפליאה, השבח וההתלהבות המעניינים בעברית שלנו הוא "אין עליך", שמוצדק לייצג אותו עם סימן הקריאה: "אין עליך!"
שני דברים כדאי להקדים: האחד, שעל אף שלרוב מדובר בביטוי שנאמר לאדם שאליו מתכוונים, יש גם צורות בגוף שלישי, "אין עליו", "אין עליה" וגם "אין עליהם", "אין עליהן"; והשני הוא שפירושו של "אין עליך" הוא "אין אף אחד כמוך, אף אחד אינו גדול ממך, אינו עולה עליך בתכונה שבמוקד תשומת הלב – אתה עליון על כל האחרים שעולים על הדעת".
הביטוי הקצר, הדיבורי, הנפוץ, פותח פתח לשורה מגוונת של נושאים. ראשית, השימוש ב"על" מצטרף לשימושים אחרים במילת היחס במובן הנוגע להתמודדות, לאיום, להתגברות. אפשר להביא לעניין הזה דוגמא מקראית מפורסמת: "פלישתים עליך, שמשון", כלומר "הפלישתים עטים עליך, מאיימים עליך". השימוש הזה ב"על" נפוץ ומגוון ומתועד לא רק בעברית אלא גם בשפות שמיות אחרות ובהן ערבית. דוגמא נוספת מהעברית המדוברת תהיה "מה יש לך עליו?", שלרוב יבטא חומרים המשחירים את דמותו של האדם המדובר, ודומה לו השימוש העולה ממשפט כמו "מה אתה בא עלי עם שטויות, אתה לא רואה שאני עסוק במשהו רציני?", כשהכוונה היא שאותן "שטויות" מפריעות, מציקות, מאיימות על הדובר.
פרט ל"על" במובן השלילי והקשור לעימות או לאיום, "אין עליך" מציג עיקרון עמוק בלשון בכלל. הכוונה לכך שאין סימטריה בין חיוב ושלילה. ל"אין עליך" אין מקבילה חיובית שצורתה "יש עליך". כלומר, "אין" אינו תמיד "ההיפך" של "יש". שוב אנו רואים את חשיבותו של ההקשר, של השימוש. ב"הקשר" יש לראות פה לפחות שני מעגלים. הראשון הוא ההקשר התחבירי המיידי: "אין עליך" הוא ביטוי בעל שני חלקים שהקשר ביניהם יוצר יחידה צמודה, מהודקת היטב. ההקשר השני נוגע לשימוש, לשיבוץ של "אין עליך" בטקסט רחב ומפורט יותר. כקריאת פליאה, כהבעה של התפעלות, כייחוס של שבח, "אין עליך" מתפקד בכוחות עצמו, ללא כל צורך ב"אח" סימטרי בטבלה כלשהי של צורות בספר דקדוק.
עניין נוסף שיש לקחת בחשבון נוגע לתפקידים המגוונים של "אין", כשבהקשר המעסיק אותנו כאן יש לזכור את "אין" (ובעיקר "אין, אין") בעברית המדוברת, שהוא אמירה בפני עצמה ומשמעותה שהדובר מביע חוסר אפשרות להתעלות בדברי שבח על דבר שהוא מתייחס אליו. ה"אין" הזה משתתף גם בביטויים כמו "אין דברים כאלו", שכביטוי של פליאה, התפעמות ושבח, אינו עומד מול "מקביל חיובי" בדמות "יש דברים כאלו".
כל אלו מוכיחים שבעברית המדוברת יש "אין" שאין לו "יש". והם גם מוכיחים שיש יותר מ"אין" אחד. מילון ראוי לשמו היה מפרט מספר ערכים: אין (1) במובן של משפטי ישות ואי-ישות ("יש חלב", "אין סוכר"); אין (2) בביטויים מסוג "אין, אין...", להבעת התפעמות שמשדרת חוסר יכולת למצוא מלים ראויות; אין (3) בביטויים מסוג "אין עליך", משמעות שהיה צורך להפנות אליה גם מהערך העוסק ב"על", שיכלול את כל עושר השימושים המגוונים והדקים ב"על" בשפה העברית המודרנית (עם הפניות לעברית לדורותיה).
אין לנו מילון כזה, אבל אפשר בהחלט לומר ש"אין על העברית כמו שהיא בחיים האמיתיים": ככל שפה, היא ניצבת בפנינו על כל עושרה (והנה לכם עוד "על"), ותפקידנו לאסוף דוגמאות, להשוות, לנתח את התחביר ולהתקרב לתיאור מפורט, עשיר ומרובד של הלשון כפי שהיא. והרי לא נוכל להכחיש את מה שאנחנו מרגישים כשמישהו אומר לנו ש"אין עלינו": אנחנו יודעים זאת כי אנחנו דוברי עברית מודרנית, ישראלית, חיה ומרובדת, בדיוק באותה המידה שאנחנו יודעים שמדובר במשלב דיבורי, בביטוי של קירבה בלתי אמצעית, שגם נדע היכן להשתמש בו, ואולי גם היכן להימנע ממנו. הגמישות שלנו כדוברים נמצאת ביחסי גומלין מורכבים עם הגמישות של השפה, בתהליך מתמיד של גילוי ויישום, ניסוי, תהייה, קבלה ודחייה. מול כל אלו אנו בהחלט יכולים להניד בראשנו ולומר "אין, אין..."
הדבר הקשה ביותר בעולם
ניל ברטוןהעידן שלנו מקדש עשייה ופעלתנות, ומותח ביקורת על כל גילוי של עצלנות...
X 6 דקות