27 אלף לייקים למכירה

"אלכסון" החליט לעזוב את פייסבוק. הנה הסיבות
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

החלטנו לעזוב את פייסבוק.

מלכתחילה, היא מדובר בשידוך לא טבעי. "אלכסון" נוסד והתפתח במשך יותר מחמש שנים ככתב עת שמציע חלופה משמעותית, שקטה, מכובדת ומכבדת, לרעש ולקוצר הרוח המושלים בכיפת הדיון הציבורי. ההתמקדות שלנו ברעיונות, העיסוק שלנו בעמדות מורכבות, הטיפוח ארוך הטווח של כתיבה איכותית וההערכה שלנו כלפי כתיבה אסתטית וכלפי עמדות שאין בהן ידיעה מוחלטת וסופית, וכן העמידה שלנו על ענווה אינטלקטואלית כערך שיש לקדמו — כל אלו מנוגדים לאורך הנשימה הקצרצר ולהיטלטלות המכוונת המוכתבת על ידי הרשתות החברתיות והאלגוריתמים העלומים המנהלים אותן. ובראש ובראשונה הדברים אמורים ביחס לפייסבוק.

אי-אפשר לעסוק בדברים חשובים כלאחר יד, ואין דרך לחשוב על נושאים מורכבים בתוך מנגנון הדורש תגובה מיידית, שלעולם תהיה רגשית, נמהרת, חפוזה ועל פי רוב גם פזיזה

אי-אפשר לעסוק בדברים חשובים כלאחר יד, ואין דרך לחשוב על נושאים מורכבים בתוך מנגנון הדורש תגובה מיידית, שלעולם תהיה רגשית, נמהרת, חפוזה ועל פי רוב גם פזיזה. הסברה הרווחת הייתה שעבור כתב-עת כמו "אלכסון", פייסבוק הוא במה הכרחית לחשיפת תכניו לקהל רחב. יש טעם להתעכב מעט, ואולי לעשות זאת ביתר פירוט בהזדמנות אחרת, על המושג "חשיפה". הוא שגור מאוד במערכת החינוך, בתקשורת ובעולם השיווק, במה שהפך להיות שילוש בהחלט לא קדוש. במקרה הטוב, "חשיפה", היא הטעמה שטחית, מהירה, מדגמית, מכוונת-כותרת, בגירוי מסוים של הסקרנות. במקרה הרע, כמו חשיפה לשמש, מדובר בצריבה של העור.

ובאיזו חשיפה היה מדובר, למעשה? פוסט בפייסבוק עולה בשעה מסוימת, מבשר על פרסומו של מאמר ב"אלכסון", ומכיל משפט המזמין את העוקבים אחר הדף שלנו לגשת למאמר ולקרוא אותו. מטבעם של הרגלי השימוש בפייסבוק כפי שהוטעמו שלא מדעת על ידי האלגוריתם, רובם העצום של העוקבים אחר הדף שלנו, ואפילו מתוך אותו אחוז שמקבל את הפוסט בפיד שלו, עוברים תהליך מהיר: הם "נחשפים", רואים, מקבלים מושג קל על התוכן, ויכולים להגיב בדרך הפייסבוקית הבסיסית – כלומר "לעשות לייק" או במקרים נדירים להפנות את תשומת לבם של חבריהם לקיומו של הפוסט, או להגיב עליו בקצרה. כל המחזור הזה מתקיים בתוך שנייה או שתיים, שהן נתח לא זניח בתוחלת החיים של הפוסט, הממהר לפנות את מקומו, להיעלם בפני הפריט הבא שיעלה בפיד של המשתמש. ואם לא האכלנו את האלגוריתם, העוקבים יכלו גם לא להבחין בכך, שכן השיטה היא שתמיד מוזרם משהו בפיד, ומחזור ההזנה אינו נקטע ולו לרגע. כל משתמש והפיד שלו, כמובן, ו"אלכסון" הוא רק אחד ממספר עצום של מועמדים להיכנס לפיד של כל אחד מ-27,000 העוקבים שצברנו עם הזמן.

התגובות באתר של כתב העת למאמרים ולמחשבות מעידות על היתרונות הגדולים של מרחב למחשבה, לשיקול דעת ולהתבטאות מורכבת, שאינה מוכתבת על ידי הלהטה וגירוי של רגע

זהו המקום לומר שמעולם לא קנינו לייקים ומעולם לא שילמנו לפייסבוק כדי לקדם את התכנים שלנו. "אלכסון" אינו מיזם מסחרי והוא אינו מוכר דבר תמורת כסף. כתב העת נועד לחברה הישראלית, לקהילת קוראי העברית, והוא זוכה לתמיכה גדלה והולכת מצדם של הקוראים המוקירים אותו והרואים חשיבות בהבטחת הקיימות של כתב העת, ואנו רואים בברכה את העלייה המתמדת בנתון הזה, נתון שכולו שלכם. "אלכסון" חף מפרסומות. כתב העת, שהוא מקום מפלט מן הרעש הרב בסביבה, נמנע מלזהם את סביבת הקריאה באמצעות פרסומות. התכנים של "אלכסון" נבחרים ומטופחים לעמוד לשנים, להיות קריאים גם לאחר זמן, והתגובות באתר של כתב העת למאמרים ולמחשבות מעידות על היתרונות הגדולים של מרחב למחשבה, לשיקול דעת ולהתבטאות מורכבת, שאינה מוכתבת על ידי הלהטה וגירוי של רגע, שהרי החומרים עומדים לרשותכם ואינם נבלעים בגרונו האפל של איזה פיד.

פייסבוק, לעומת זאת, מזכיר לנו את עולם אופרות הסבון. הסדרות הללו זכו לכינוי soap operas כיוון שמאפיין מרכזי ביותר בהן היה שהן היו משובצות בפרסומות לסבון כביסה, סבון כלים, חומרי ניקוי ביתיים וכדומה, הכול לפי הניתוח שהעלה שהצופים בהן הם בעיקר צופות, עקרות בית אמריקניות מן הימים שבהן האישה דאגה לכביסה, לכלים, למטבח. אופרות הסבון היו סוסים טרויאניים, שמבטנם זינקו לוחמים נחושים למכור אבקת כביסה. כלומר, הן היו מנשאים לפרסומות. המטפורה ראויה להרחבה: ככל שחלף הזמן, ראינו שפייסבוק דומה לטלוויזיה במובנה השלילי ביותר. הצופה מושאר פסיבי, מגורה למחצה, בידו לעולם אינה נותרת יותר ממחצית תאוותו, ומולו רץ סרט אינסופי, פיד טלוויזיוני, שמטרתו להותירו במקומו זמן רב ככל האפשר, רק כדי להזרים לתוכו עוד ועוד פרסומות. האמירה המפורסמת של איל העיתונות מראשית המאה ה-20, ויליאם רנדולף הרסט, לפיה עיתון מורכב משני חלקים: הפרסומות הגלויות והפרסומות הסמויות, התממשה באורח שטני בטלוויזיה, וגרוע מכך – בפייסבוק.

רבות נכתב על הקשר בין פייסבוק ובין המשתמשים והגורמים הנוספים בעלילה של הרשת החברתית. אכן, אם אנו חושבים על כך מעט, האדם הפרטי המשתמש בפייסבוק דומה לצופה בערוצי טלוויזיה בכך שהוא אינו משלם עבורם דמי מנוי חודשיים. אך הוא אינו הלקוח. הוא אינו לקוח משום סוג. ולכן גם אין לו זכויות או יכולת להביע מחאה, לבקש הבהרה ממשית של תנאי ההתקשרות או לבוא בקשר עם הספק. למעשה, כל עוד אינך משלם לפייסבוק, אין לך כל מעמד מול הגוף הענק הזה. ומי משלם? מי זכאי למעמד לכאורי של לקוח? רק המפרסם, כלומר בעליהם של דפי פייסבוק מסחריים-ארגוניים שמבקשים למכור משהו דרך האלגוריתם. הללו מקדמים עצמם בתשלום, מקדמים מודעות קנויות, וממלאים את הפידים לפי פילוחים מבית היוצר של האלגוריתם של פייסבוק או בסיוע קבלני-החדרה חיצוניים מהסוג הרע ביותר, כפי שראינו בעקבות הגילויים הקשים החל בשנת 2016.

מי אנחנו, אם כן, המשתמשים בפייסבוק? בין אם אנו אנשים פרטיים ובין אם אנו גורמים שאינם מסחריים, אנו למעשה המוצר

מי אנחנו, אם כן, המשתמשים בפייסבוק? בין אם אנו אנשים פרטיים ובין אם אנו גורמים שאינם מסחריים, אנו למעשה המוצר.

אנחנו מוסרים לידי פייסבוק את סך כל הפעילות שלנו, את כל התכנים שאנו יוצרים, את כל המידע המאפשר לדעת מה אנחנו עושים, היכן אנחנו נמצאים, מה אנחנו אוהבים, מי החברים שלנו ומה הטעמים והנטיות שלהם – מידע שאף הועבר לא פעם לידי גורמים אינטרסנטיים בעלי יכולת חישוב וחדירה משופרת, והכול כדי להטות את הדעות וההתנהגות שלנו. הטיה קלה של מיליוני משתמשים היא יתרון מסחרי או פוליטי עצום למדינה, לחברה המסחרית או למפלגה הרוכשת שירות כזה. ידיים זרות מתערבות בפיד ואנחנו הופכים למטרות למניפולציה. אנחנו מגויסים להיות הסוסים הטרויאנים, והמוצר שאנחנו מקדמים מבלי דעת עשוי להיות אבקת כביסה, דיאטה שמפיקה רווחים למשווקיה, או שנאה לזר ולשונה מאיתנו. בועות אפיסטמיות, כלומר סביבות שכל הנמצאים בהן חושבים אותו הדבר, וגרוע מכך – תיבות תהודה, כלומר סביבות דמויות-כת, השוללות מעיקרן כל דעה חיצונית וכל אדם שאינו שייך להן, מצאו להן קרקע פורייה ברשתות החברתיות, ובראשן, כמובן, פייסבוק.

ובדרך, נוצרת התמכרות. ולא מאליה היא נוצרת, אלא שהיא תוצר הכרחי של האלגוריתם. עוד ועוד צריכה של פתיתי-פיד, עוד ועוד חדירה של פרסומות, גלויות וסמויות, למוצרים, לדעות, לתדמיות. הפסיביות של כורסת הטלוויזיה, האשליה ש"כל העולם בפייסבוק" ובעצם ש"האינטרנט זה פייסבוק" ואפילו ש"העולם זה פייסבוק" משרתת אינטרסים של לקוחות שעבורם אנחנו אכן מוצרים שיש לטפח רק כדי להעלות את ערכנו כמושאים של השפעה, כמעבירים של מסרים מוקצנים, חד-ממדיים.

ההתמכרות עולה בזמן. וזמן, בחיים האלו, הוא כל מה שיש לנו. לדעתנו, יחס של כבוד לזמן שלנו ושל זולתנו הוא מפתח לחיים של משמעות וצמיחה

מחירה של ההתמכרות גבוה, ויתכן מאוד שמומחים יבלו עוד שנים במיפוי המחיר הזה. אבל דבר אחד ברור: ההתמכרות עולה בזמן. וזמן, בחיים האלו, הוא כל מה שיש לנו. לדעתנו, יחס של כבוד לזמן שלנו ושל זולתנו הוא מפתח לחיים של משמעות וצמיחה.

ופייסבוק עצמה נותרת כענק דומם ברקע. בעולם מתקיים ויכוח חשוב בדבר זהותה של החברה. האם היא חברה טכנולוגית, שירות תוכן, כלי תקשורת, פלטפורמת פרסום או מערכת לחיבור בין בני-אדם, כפי שטוען מייסדה מראשית הדרך, ואיכשהו עדיין מנסה לכסות עצמו בעלה התאנה הרופס הזה? כמי שמקדמים סדר יום חברתי-אתי ברור, ערכים של אחריות, אחריותיות ואמפתיה אנושית, כמי שרואים בשקיפות תנאי לחברה אזרחית תקינה, וכמי שמאמינים שחברה אנושית צריכה לסוב סביב מושגים משותפים של יושרה, אמת וחילופי דעות הוגנים, איננו יכולים שלא לשים לב שפייסבוק, כחברה (תרתי משמע, אם תרצו) אינה נותנת את הדין, אינה אחראית לשום חברה אנושית מוגדרת. לא פעם מתקשים שלוחיה להשיב על השאלה הפשוטה: על פי כלליה של איזו מדינה הם טוענים שמותר להם או אסור להם לעשות דבר זה או אחר? אחריות אזרחית אינה נחלתה של "הרשת החברתית" הכחלחלה.

מה לכל אלו ול"אלכסון"?

שום דבר. איננו פוסלים, בשום אופן, את הקולות האומרים לנו, וביתר שאת מאז הודענו על יציאתנו מפייסבוק, שיש לרשת ערך כזירת שיח במעגלים שונים, שיש לה ערך כמקום שבו בני-אדם מוצאים זה את זה, ואף כמשענת זמינה ברגעים של מצוקה קטנה או קטנה פחות. כל אחד חופשי לנהל את חייו ואת זמנו כמיטב הבנתו. אך ככתב עת, מתוך הזהות העמוקה של "אלכסון", החלטנו לעזוב את הזירה הזאת, שאינה מתאימה לנו. ובעודנו עושים זאת, ביקשנו מקהל העוקבים אחרינו בפייסבוק, להצטרף לרשימת מקבלי הניוזלטר השבועי שלנו. גם שם, כמובן, איננו מפריעים בפרסומות, ואנחנו ממעטים לפנות אליכם מעבר לשיתוף שלכם ביבול המגוון של חומרינו השבועיים. מובן מאליו שאיננו משתפים את הרשימה עם איש ושלעולם לא נמכור אותה: אינכם מוצרים. אתם נכס אנושי, ועבורכם אנחנו כאן. רבים מאוד מיהרו להצטרף לניוזלטר, אכן, והתהליך נמשך כל העת.

"אלכסון" יתעקש להמשיך להיות מקום ייחודי בנוף כתבי העת העבריים, בתמונת האינטרנט הישראלי ובשיח הציבורי. אנחנו רואים ברכה בעמלנו, שמושקעים בו כסף רב, שיקול דעת רב, וגם אהבה רבה.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: הכחול המשמש את פייסבוק

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

63 תגובות על 27 אלף לייקים למכירה

01
דרור

חבל.
נטישת פלטפורמת ההנגשה של פייסבוק מצערת ומתחסדת. היא מתואמת גם עם נטישת חלק מהקוראים, שלא מבינים מה קרה לכתב העת המעניין הזה שבחודשים האחרונים הפך לאניגמטי. חבל.

04
אזרח

אתם מתעקשים להביא לסגירת האתר. גם כך לא רבים מוצאים את התוכן מעניין, עכשיו עוד פחות קוראים-משלמים פוטנציאליים יוכלו להחשיף אליו. שעון העצר מתקתק. בכל זאת בהצלחה: יצירת מגזין אינטלקטואלי היא לא עניין של מה בכך.

07
אני

חבל, כבר לא אעקוב וגם לא אוכל לשתף אחרים בכתבותיכם הנפלאות...
(אגב, עקבתי אחר הודעותיכם ולא הגבתי, מניחה שיש עוד עוקבים פאסיביים שצופים מהצד)

      09
      שושי

      יודעים שמנסים לפרסם, אך לא יודעים איך האלגוריתם המוסתר מתייחס לאותה בקשה.
      אני מנחשת שכדי שהפרסום אכן יוצג בחינם בכל הפידים של המשתמשים שביקשו, פייסבוק תרצה שהמשתמש בשם אלכסון ישהה ברשת זמן ממושך ובו גם יהיה פעיל.
      מחיר הזמן והקשב שפייסבוק דורשת הוא אכן גבוה מדי.

מאמר מרתק, אבל בסופו של דבר לא הצלחתי להבין למה אי אפשר גם וגם. הניוזלטר מיועד לקהל היעד הקיים של אלכסון, למי שהצטרף אליו בצורה יזומה, אבל פייסבוק לא מיועד רק לקהל הקיים אלא גם לקהל פוטנציאלי. מה לגבי אלה, כמוני, שנחשפו לאלכסון באמצעות פייסבוק, הציצו ונפגעו? האם הם, כמוני, אינם דוגמה לאפקטיביות של פייסבוק כפלטפורמת הפצה והרחבת קהל הקוראים? הרי כפי שכתוב במאמר, ה"לייק", השיתוף או התגובה אורכים זמן קצר מאוד, אולם מה שלא כתוב במאמר הוא שכל "לייק", שיתוף או תגובה מעלים את הסיכוי שקוראים נוספים (חברים ומכרים של הקוראים הקיימים) יקראו גם הם את התוכן.
לדעתי יש מקום להמשיך להפעיל את עמוד הפייסבוק בנוסף לניוזלטר; לא רק שהם לא סותרים זה את זה, אלא כל קורא קיים יכול לבחור באיזו דרך לקבל את התכנים (אחת מן השתיים או שתיהן יחד), ובנוסף ניתן יהיה להגדיל את קהל הקוראים.

15
דוד

דווקא ציפיתי מכתב העת לדיון יותר מעמיק על היתרנות והחסרנות שבמרחב הפייסבוק.
אישית אני מצטער על ההחלטה, אבל אמשיך לעקוב בניוזלטר!

18
ארנה רז

יורם יקר, זאת החלטת מערכת אמיצה ולא פופוליסטית. במגזין כמו אלכסון האינטגריטי חשובה במיוחד. מאחלת לאלכסון להמשיך בדרך שבה הוא מאמין. כמו שאומר השיר ״אז יבואו כבר כולם״ לפחות מי שמתאים לה/לו

20
יאיר B

אני מעדיף עדכונים באתרים שאני עוקב אחריהם דרך RSS.
הבעיה היא שרוב האנשים כיום לא יודעים מה זה, וחבל כי לדעתי זאת הדרך הנוחה ביותר להתעדכנות (באתר הזה קיימת האפשרות).
הניוזלטר מתאים להתעדכנות בסוף השבוע.
תודה על התכנים!

22
עדי אראל

זו דעה מעניינת ונושא שהייתי שמחה שתעמיקו בו עוד. ובהמשך לרוח השקיפות אולי יהיה מעניין להראות מהם נתוני ה״חשיפה״ ה״עקיבה״ וההצטרפות מפייסבוק ומהו הצפי שלכם לתקופה שאחרי.

    23
    יורם

    תודה, עדי. בראשית השבוע פרסמנו מאמר מרתק העונה ללא מעט מהשאלות שנדמה לי שמקננות מאחורי התגובה שלך:
    https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%94/

    עד כה, כאלף קוראים חדשים הצטרפו לניוזלטר מאז ההודעה הראשונה על הכוונה שלנו לעזוב את פייסבוק. ההחלטה שלנו עקרונית וערכית, ואנחנו מוכנים לשלם עליה מחיר, הרי זאת המשמעות של החלטה ערכית. לשמחתנו, כל הסימנים מורים על כך שקוראים וקוראות (כלומר אנשים שבאים, קוראים, מתעכבים, חוזרים, ומגיבים - כמוך) מבינים את הצעד וגם נענים ובאים לקרוא, ליטול חלק. לשם כך אנחנו כאן. בהמשך חודש יוני יהיה לפחות עוד מאמר אחד (והוא מצמרר) על נזקי המניפולציה של ענקי הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואחרים - ממצאים יוצאי דופן בחומרתם, שיש בהם עוד הצדקה לצעד שלנו, שאתם, הקוראים והמגיבים כאן, שותפים בו לטובה.

      24
      משה

      סליחה על השאלות המפגרות (אין לי חשבון פייסבוק , ולעולם איני גולש שם) , אך , מדוע לסגור הדף שלכם שם ? אין אופציה להשאיר אותו כעמוד פירסומת ? יש איזושהי עלות להפעלת חשבון הפייסבוק שאלכסון לא יכול לעמוד בה ?

25
דניאלה

לא הצלחתי להבין את ההבדל בין לקרוא אלכסון להיכנס לפייסבוק. גם באלכסון מציעים לי עוד ועוד כתבות. ואני ממשיכה וממשיכה ל"זפזפ" בין כתבות

26
דוד ג

"ההתמכרות עולה בזמן. וזמן, בחיים האלו, הוא כל מה שיש לנו. " - כל כך נכון.
לפני מספר שבועות יצאתי גם אני מפייסבוק, מטעמים שונים, כמובן: בעקבות התפוצצות פרשת "קיימברידג אנליטיקה" חלחלה בי ההבנה שהכח הסמוי שיש בידי הרשת החברתית גדול מדי ומשפיע (או יכול להשפיע) עלי בצורה תת-מודעת באופן שאיני יכול להבין מבעד מועד, למשל, כפי שבזמן שצופים בפרסומות בטלביזיה, יודעים שאלו הן פרסומות, ולכן אפשר (ונדרש) לבצע התאמות מנטליות.
להודות שה"פיד" לא חסר לי כלל? לא יכול.
אבל אולי אנצל את זמן המסך ה"משוחרר" לקרוא יותר ב"אלכסון" ;-)

28
יערי סיגל

מאוד מעריכה את אלכסון כקול ייחודי ומעורר השראה. בכל מקרה אמשיך בשמחה לקרוא אתכם. מכבדת את עמדתכם, אם כי מבחינתי היתרונות שבשימוש של פייסבוק עולים בהרבה על חסרונותיו. מאמינה שכל אדם אינטיליגנטי ובעל חשיבה ביקורתית יוכל לנווט את דרכו גם מול האלגוריתם של פייסבוק ודומיו, ולכך יש לשאוף, בעולם.שהופך יותר ויותר מונחה אינטרסים של שיווק דיגיטלי. הרי המשתמש איננו פאסיבי, גם כשהוא נחשף לפרסום, או ללייקים או למידע מוטה. המשתמש הנבון ידע כיצד לאזן בין צרכיו השונים, כיצד לצרוך מידע ומאיזה מקורות, וכיצד להקצות את זמנו...וכמו-כן, לאיזה צרכים להשתמש בפייסבוק....כמו-כן, בעיני ההגינות מתיישבת עם תשלום שווה כסף כלשהוא, כאשר צורכים מוצר חינמי. יפה ומיוחד שאלכסון מצליח לתת תוכן בעל ערך ובחינם, כן ירבו !

29
אוריאל בן עמי

זו החלטה אמיצה, של העדפת איכות הקוראים על כמות הלייקים. מבלי להתעלם מחשיבות הפייסבוק, כשהוא מפרסם פוסטים מנומקים. לא פופוליסטיים ולא מכפישים ותורם לתרבות השיח.

היא מעניינת במיוחד, גם לנוכח רשימות הספרים רבי המכר וסקרי דעת הקהל הפוליטיים, המתפרסמים בפרסומים בלתי תלויים לכאורה - ואין לנו מושג ירוק, על אופן מדידתם ואמינותם.

בשעתו, כשהעיתונות המודפסת היתה נפוצה ואחראית יותר - קוראיה היו רבים באופן ניכר, מהמעטים שהגיבו. הם הגיבו כשפגשו את הכותבים, או במכתבים אישיים, או בהפצתם לקהל יעד רלוונטי/מעוניין. לאו דווקא מסכים. הם ידעו אם להחשיבה והאם כדאי להמשיך לקרוא.

30
אתי נוי שמעוני

טעות.
את כל הידע הזה חובה להנגיש בכל צורה אפשרית בכל הרשתות החברתיות. אלה הדלתות שיפתחו
התלמידים שלי בתיכון לעולם הידע.
מבחינתם שיטוט בספרייה או בגוגל זה ממש לא זה.
האינטראקציה שנוצרת בין קוראים ברשתות אלה גם כן מהווה כר משמעותי להתפתחות וזה לא עולה לכם שקל.
אשמח אם תשקלו זאת שנית.

    31
    יורם

    תודה על התגובה, אתי. אבל הנתונים המספריים בידינו מורים בדיוק על כך שפייסבוק אינו שולח לכאן קוראים וקוראות במידה גדולה כפי שאת משערת. וב"קוראים וקוראות" אנחנו מתכוונים בעיקר למי שבאים, שוהים, קוראים בתשומת לב ועוד. חוץ מפייסבוק, חוץ מגוגל - יש לתלמידים שלך אופציה לקבל את אלכסון בניוזלטר למייל, וגם פשוט לבוא לאתר, לחפש בו במנוע החיפוש המעולה שלו, לקרוא, להגיב. ועל האינטראקציה בין הקוראים ברשתות החברתיות (פייסבוק, פייסבוק ושוב פייסבוק) נדמה לי שהטכסט הזה אומר לא מעט. בהמשך יוני יהיה מאמר חיוני מאוד לכל מי שיש תחת ידיו ואחריותו ילדים ובני נוער - בדיוק בהקשר של נזקי הרשתות החברתיות.

32
דקל

מהלך נבון שמשקף הן את הרוח של "אלאכסון" (איכות לעומת כמות) והן את העובדה שהאתר דורש התעמקות, חקירה ומאמץ אנטלקטואלי, שהם ההיפך הגמור מן התוכן בפייסבוק.

33
עודי

הבנתי את הסיבה הפילוסופית, את השוני התהומי, הבנתי גם שאתם מרגישים שכבר מספיק קוראים. לא הבנתי, באופן מעשי, מדוע להתנתק. אני מניח שהכותב יודע שעדיין 99.9% מהקוראים עדיין מחוברים לפייס. אני בטוח שיש סיבה פרגמטית לניתוק שהכותב העדיף לא לפרט ואי ידעת מעוררת אצלי תהיות.

    34
    יורם

    הכותב, המשיב לך כאן בשמחה וברצון, אינו מסתיר דבר. אין סיבה פרגמטית אחרת (ואני אפילו לא בטוח שאני יודע מהי סיבה פרגמטית בהקשר הזה). והטענה ש-99.9% מהקוראים מחוברים לפייסבוק, פשוט אינה נכונה לפי המספרים שבידינו. יתרה מכך: אחוז הקוראים הקוראים (ודוק!) שמגיעים אלינו מפייסבוק הוא פחות מ-1 מכל 7. כלומר, 6 מכל 7 קוראים של "אלכסון" באים שלא דרך פייסבוק. האם יתכן שפייסבוק גרם לרבים, רבים מדי, לחשוב שהוא חזות פני הכול, שהוא האינטרנט ואפילו העולם? על כך תמהתי בטקסט, שאינו מסתיר דבר, כאמור. המשך קריאה נעימה ב"אלכסון", אנחנו כאן בשבילך, בשביל כל הקוראים והקוראות.

37
רחל היימן

האם אפסיק להסתובב ברחוב משום שיש שם חנויות ושלטי פרסומת המפתים אותי ומנסים למכור לי ממרכולתם? פייסבוק הוא המרחב שבו הכרתי אתכם ואני מודה לו על כך.

38
שלמה שטנר

לא הצלחתי להבין מדוע יצאתם מפייסבוק. פעולה זו נראית לי פוזה בלתי הגיונית. יחד עם חוסר ההבנה של הזירה הפייסבוקית. פייסבוק והצאצאים האחרים של הזירה הקיברנטית משנים את המקום החשוב ביותר מבחינתנו - משנים את המרחב שבין בני האדם. במרחב זה מתגבשות ההסכמות שהם בסיס הקיום שלנו כחברה. למשל כסף. למשל שפה. למשל עם ולאום. דת. הכל מה שמרכיב את עולמנו. פייסבוק מקיימת את המרחב הזה בצורה שונה מכפי שהיה מאז היווצרות האנושות. תופעה שלא מובנת ולא נחקרת. המרחב שבין בני האדם. אבל אלכסון יוצא מפייסבוק במין הצהרה טינאייג'רית סתמית.

    39
    sigal

    שלמה, דווקא עקבתי אחרי כל השיחה והדיון פה ולא נראה לי שדבר כזה יפה היה קורה בפייסבוק. שם התגובות, כמו שיורם הסביר, היו מיידיות, עצבניות, קצרות, והכל לאיזה פוסט בן חלוף. פה יש זמן, מרחב, נשימה. ובתגובה אחרת הוא גם אמר נתון די מדהים, שהרוב הגדול של הקוראים בכלל לא באים מהרשת החברתית. אז נראה לי שההסבר כבר כאן...:-)

40
ניר

כל הכבוד! מסכים לגמרי לסתירה האינהרנטית בין אלכסון ופייסבוק.
אני לכשעצמי נטשתי את פייסבוק לפני זמן מה וגיליתי שאיני חסר דבר, ורק זכיתי בעוד זמן פנוי לעשות בו דברים מועילים יותר.

42
ארנון א.

פייסבוק אכן כלי שיווקי אגרסיבי. אין מחלוקת על זה. הדילמה האם אנשים קוראים טקסטים ארוכים בפייסבוק או האם פייסבוק הוא מוכר אותנו המשתמשים היא לא רלוונטית לדעתי כי הפוקוס הוא שיווק המגזין לקוראים חדשים. זה לא חדש שמשתמשים "מוכרים" מידע על עצמם אבל הוגן להגיד שהשיווק הוא הדדי. גם פייסבוק עסוקה בלמכור לנו את עצמה.
ובזירה השיווקית, שתמיד תיהיה אגרסיבית וזריזה, אלכסון צריך לפעול כדי להביא קוראים חדשים.
לדעתי.
על כל פנים אמשיך לקרוא ולהנות.

43
mr.globy

ראשית ברכות על ההתנתקות מפייסבוק. זה רק לטובה.
אני הגעתי לאלכסון לא דרך פייסבוק ואני מברך על כך.
שנית. יש לזכור דבר חשוב אשר כמדומני ראשי פייסבוק מצניעים מאוד.
פייסבוק הינה חברה פרטית. אומנם יש מניות לציבור אך הציבור אינו שותף לניהול.
משכך. מטרתה העיקרית של החברה. ככל חברה עסקית. להרבות בכסף. יתר הדברים הן בגדר חשיבות משנית.
ולגילוי הנאות.
אין לי פייסבוק וגם לא יהיה לי.
אני מעדיף להיות מחובר לאנשים אשר אני מצליח לשמוע את קולם. או לראות את שפת הסימנים שלהם. וכמובן לפגוש אותם פנים אל פנים ולראות את הלבן בעיניהם.

כל הכבוד!
באופן מעשי גם אני עזבתי את פייסבוק (העניין שלי בו פחות והולך) ונראה לי שניסחת לי את מה שאני חושב הרבה זמן.
תחושה דומה יש לי עם גוגל. מזה זמן אני מרגיש שתוצאות החיפוש מותאמות לי ולמעשה לא מספקות הסחורה. לאחרונה חיפשתי פוסט בבלוג מסוים דרך גוגל וגוגל לא נתן לי אותו. הוא נתן לי 3 תוצאות מהבלוג שאינן רלבנטיות ואז שכח ממנו. מצאתי את הפוסט בחיפוש ידני ארוך.
האם יהיה חופש גם מגוגל?

45
ֶÆ

דונלד קנוט, מהאבות המייסדים של תחום מדעי–המחשב, חדל להשתמש בדואר אלקטרוני בשנת 1990.
בהסברו הקצר הוא אומר, בין היתר: "Email is a wonderful thing for people whose role in life is to be on top of things. [...] my role is to be on the bottom of things. What I do takes long hours of studying and uninterruptible concentration. I try to learn [...] exhaustively; then I try to digest that knowledge [...]".

המסחור הבוטה של פייסבוק, המקיף (הרבה) יותר מהנראה לעין המשתמש הנאיבי, נסמך על התמסרות מרצון או מעיוורון לממשקי יישומים, הכורים ואוצרים מידע עלינו, על הרגלינו, ועל פעילותנו הרשתית, הוא אך פן אחד של הטמטום הימי–ביניימי של השיח האנושי בן זמננו. בעולם זה מסרים חיים פרק זמן אינפיניטסימלי מרגע הפרחתם ועד לדעיכתם תחת תשפוכת המסרים הבאים, האחרים; תשומת–הלב הרגעית אינה מבשילה לכדי עיון או הגיון ברעיון, ואם לשפוט לפי הסטטיסטיקה של טויטר—אחוז גבוה ביותר של המלל והמסר המיוצר לא נצפה או נקרא כלל ועיקר!

אני תוהה למקרא תגובות מהן משתמעת בקורת או הסתייגות—כעת לא נוכל להגיע עוד למאמרים וכו'...
האמנם?!
לא כל אחד הוא דונלד קנוט, אבל כל אחד יכול (ולדעתי—חייב) לדרוש מעצמו פעילות מוחית עצמאית. אנו ראויים לכך וחייבים לעשות זאת, כשם שאנו זקוקים לפעילות גופנית.
ההזנה הפסיבית של מסרים בסגנון פייסבוק, כמו גם התגובה המוכנית להם, הפכה רבים לגרסאות עכשוויות של הניוון המצמית המתואר בספר "לין הגדול ולין הקטן".
חלק מהפעילות הזאת—כמו בדיאטה מוקפדת או אימון גופני—הוא הבחירה והסינון.
"אלכסון" מגיע אלי באמצעות הדואר האלקטרוני, והקישור לאתר נמצא אצלי במקום נח למדי.
אם חשוב לי לקרוא ולהתעמק בנושא כלשהו—אני אגיע אליו.
אני לא אחכה לכפית המוגשת לי בסגנון "א--וי-רו--ן" עם מחית רעיונות לעוסים וחסרי טעם.

החלטת "אלכסון" חשובה ונבונה מאד, לדעתי, ויש בה הצהרה עניינית:
מגיע לנו (קצת) יותר מהרף העין וה"לייק",
יש לנו ערך,
ויש לנו ערכים.

כן; גם אני מחקתי עצמי מפייסבוק, ואינני מתייחס כלל לשום הפנייה לאכסניה חבוטה זו.
אגב כך, אינני מופתע כלל לשמוע מ"צעירים", כי פייסבוק "זה של זקנים";
יש פלטרפורמות מהירות יותר, קצרות–חיים יותר...

47
סמדר תדמור

שמחתי לקרוא את המאמר המדגיש את איכותו של המאמר. העמידה האמיצה שלכם מאחורי המהות והערכים של המגזין , מחזקים את הרצון שלי להמשיך ולצרוך את התכנים שמועלים בו. הדיון שהתפתח פה, מעניין ומשקף את העמדות החלוקות בנוגע לפלטפורמה של המדיה החברתית. אשמח להמשיך ולקרוא אתכם בכל ערוץ בו תפעלו.

48
קרן פז

אותי זה מנחם... וההבחנה בין איכות לכמות היא חשובה ומרעננת. זו הסיבה שאני מנויה לאלכסון ואף תורמת לו בשנים האחרונות. ואני מרגישה שהצעד הזה אף מבסס את האמון שנתתי בכם, ולוקח אותו עוד צעד קדימה... לדעתי זה מהלך נכון ומשמעותי. וחיפוש אחר משמעות, צריך שיהיה אקטיבי ולא רק בכפית, בפיד....

50
רן ישראלי

מהרבה בחינות מאמר משעשע עד מתחסד. ולא שהוא לא מנתח בצורה יפה את טיב מערכות המדיה ובכלל זה האינטרנטיות, אבל מה מהות אלכסון וכותביו ... אנשים שמחפשים במה לדיעותיהם ולתובנות אחרות שלהם והם מוצאים את פלטפורמת האינטרנט כנוחה והטובה ביותר לכך , ולכן לא ברורה על מה המהומה.

51
Bat Sheva Mark

איזה קול נדיר. איזו תובנה מאלפת. שמחתי מאוד לקרוא.
והפתרון, לדעתי, הוא למסגר או לגדר. לשים את פייסבוק בפרופורציה שלו. מחד גיסא - לא להתמכר. מאידך גיסא - לזכור שהוא מהווה פלטפורמה עוקפת תקשורת לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות.

    53
    רפאל כהן

    היי אריאל, אני גם פתחתי ערוץ טלגרם לעדכונים מאלכסון. עכשיו אני רואה שאצלך כל כתבה היא באה עם instant view, שזה מעולה לקריאת כל הכתבה בלי לצאת מטלגרם. בערוץ שלי יש כבר 60+ משתמשים והכתובת שלו היא פשוט @alaxon (הרבה אנשים מחפשים לפי שם משתמש)
    אם תרצה, אשמח שתנהל את הערוץ ותביא את העדכונים בדרך שעשית עם הinstant view.

54
דניאל

המאמר מעניין ומעורר מחשבה. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא השימוש בלשון רבים - 'אנחנו מאמינים' וכדומה. מאוד לא מתאים לאלכסון, האם כל המערכת אוחזת בדעה אחת? גם אם כן, הכתיבה בשם 'אנחנו' הופכת מספר אנשים לגוף אחד וזה מנוגד לתחושה הבסיסית של כל אדם חושב

55
עדי לויתן

יורם שלום רב. אני בהחלט מזדהה עם כל מה שכתבת. בעולם רועש וחסר סבלנות שפייסבוק מייצג אותו יותר מכל, חשוב ליצור אלטרנטיבה.
אמשיך לעקוב אחר אלכסון כפי שאני עושה מזה שנים אחדות.
יישר כוח!!

57
עדינה

כל הכבוד!!
מתבקש, ועם זאת כל כך לא מובן מאליו.
שאפו. ומכל הסיבות הנכונות.
הבעיה שלנוטשי פייסבוק אין איך לפתוח קבוצה.....זה ההפרדה ומשול שקורה כש"כל העולם בפייסבוק"

58
עופר

אני החלטתי לא להשתמש בסכין, כלי שגורם למותם של מליוניי אנשים כול שנה!
נכון שזה הזוי, ברור.
כול כלי מכיל רמה זו או אחרת של סיכון/תופעות לא רצויות, באיזה מקום הייתה האנשות נמצאת היום אם הסכין היה מושלך לפח משום שהוא כלי לא מושלם.
ההחלטה שלכם לעזוב את פייסבוק, היא בדיוק על אותו משקל כמו השלכת הסכין.

אנא תנו להחלטה שלכם מחשבה שנייה, ותודה על האתר היפה והתכנים מגריי המחשבה :)

60
אריאל

אתם נהדרים ואני מסכימה עם כל מילה!
ומוסיפה גם שבסופו של דבר פייסבוק והפיד שלה (לא משנה ממה הוא מורכב) גורמת רק עגמת נפש (מלבד הסרטונים המזדמנים של חיה מתוקה) ובזבוז זמן מן הסוג שמנמיך את הנפש והתודעה, ממרמר, שונא ונוטר טינה.
עשיתם צעד אמיץ וחכם להיפרד מן החיבוק דוב הזה שאין בו שום תועלת.
ימיה של פייסבוק ספורים גם ככה ומעמדה מתייצב יותר ויותר כמקום ריק מתוכן ושורץ פרסומות וגניבת דעת. גם אני ורבות אחרות נטשו בהקלה את המקום הזה.
תודה לכם על כך!

61
ציפורה

אני מאמינה שהדברים מגיעים לאנשים שמחפשים אותם וכך אני הגעתי לאלכסון..פשוט חיפשתי מאמרים שימשכו את שכלי שיגרו אותי לקרוא..ואכן מצאתי וכך כל מי שהגיע לכאן..אין לי פייסבוק מתוך חוסר העניין באינסטנט..ופה מצאתי את התשובה ..אני מאוד מעריכה צעד זה ומחשיבה אותו כאמיץ מאוד ומשמח בים של אנשים שרצים וממהרים להיות דומים לכולם בעוד אנחנו יצורים שונים אחד מן השני וחלקנו מחפשים את השקט הזה שדובר עליו במאמר זה..

62
שרון

אני קוראת את "אלכסון" כבר מספר שנים ונהנית מאד מהאלטרנטיבה השפויה והעומק שבמאמרים.
לא היה ברשותי חשבון פייסבוק עד ממש לאחרונה, שאז נוצר אצלי צורך להתחבר לקבוצה מסויימת בנושא רפואי שנזקקתי לו מאד וקיימת רק בפייסבוק. פתחתי בלית ברירה חשבון, ולמרות שהקבוצה הנ"ל עזרה לי רבות ונתנה לי ערך מוסף אדיר, מה שנחשפתי לו מחוץ לקבוצה רק חיזק אצלי את ההבנה למה הדרתי את רגליי משם למרות ש"כולם בפייסבוק" ו"מה, את דינוזאור?!".
הרדידות, המסחריות, תרבות האינסטנט והחדירה לפרטיות של היחיד הן רק חלק קטן מהתופעות הבולטות ברשת החברתית הזאת. אכן במה שלא ראויה ל"אלכסון" ולכל מה שהוא מייצג. היטבתם לנתח במאמר את הרשת הזאת ועקרונות פעולתה. אני מחזקת את ידיכם בהחלטה האמיצה והערכית שלקחתם. החלטה זאת רק חיזקה את הקשר שלי עם "אלכסון" והגדילה את התמיכה שלי בפועלכם, גם בתרומה וגם ברישום לניוזלטר. הלוואי שקוראים נוספים ינקטו בצעדים דומים כדי ש"אלכסון" יוכל להמשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית ולספק לנו עוד שעות רבות של גירוי אינטלקטואלי מעניין ואיכותי.
שאפו!

63
נריה ו

אני לא יודע מאיפה להתחיל ולהודות לכם.
אני אישית עזבתי את פייסבוק לפני כמה שנים וזמן קצר לפני גיליתי על האתר הנפלא שלכם מחבר. אבל הכי חשוב אני מוצא בו את עץ התאנה שהיה לי בפייסבוק מקום לנוח אך גם להעשיר את עצמי בדיוק בצורה שתיארת, בלי רעשי רקע ובצורה נקייה וצנועה ששואלת שאלות ומכה בהם כמו לשטיח מלא אבק.
יש תחושה בלתי מוסברת בדפדוף בפייסבוק זה מרגיש לי כאילו הזמן קפא ואתה מתנוון בלי לשים לב. אתה רואה פוסט עם משפט שטחי על נושא פוליטי, אז אתה כועס ועונה, המכונה עובדת קדימה עוד פוסט בום לייק עוד סרטון מצחיק/משעמם, פרסומת....
הכל אשליה. כאן אצלכם יש לי מקום לחשוב לשאול את השאלות להעמיק להתנגד ואז להסכים.

פשוט תודה!!!