קנת׳ קופ (Kenneth Copp) הוא המחפש שבכותרת הסרט The Seeker. הוא מחפש את זהותו, הוא מחפש את הדרך שראוי לחיות בה.
הוא נולד וגדל בבית נוצרי אדוק, וכשגילה - בגיל 17 - את האמיש, היה משוכנע שמצא את האמת האחת והמוחלטת. למביטים מהצד, הוא עדיין נראה כמו כל חבר אחר בקהילת האמיש, אבל קופ, אב לעשרה ילדים, עזב את הכנסייה והקהילה לפני חמש שנים.
הוא לא מאמין באלוהים, אף שהוא ממשיך לחיות בצניעות, לגדל את הירקות שלו בעצמו, לבנות רהיטים, וכלי התחבורה העיקרי שלו הוא הסוס והכרכרה - ולשם כך הוא גם מגדל חציר. אלא שמאחורי החזות הזו, קופ שקוע בשאלות ותהיות בלתי פוסקות. יש לו מכונית, הוא שותה אלכוהול (לפעמים), הוא מנהל מערכות יחסים שוויוניות עם נשים והכי חשוב - לדבריו - הוא חושב בעצמו.
הסרט הקצר זיכה את הבמאי לאנס אדמנדס (Lance Edmands) במבחר פרסים. קראו כאן.
The Seeker by Lance Edmands from Topic on Vimeo.
תגובות פייסבוק
תגובה אחת על אתאיסט שומר מסורת
מעורר מחשבה... על חשיבות החינוך והשפעותיו לטווח הארוך ומנגד, גם על היכולת לשבור את הקיר ולאמץ חשיבה ביקורתית שעשויה לשנות מהלך חיים שלם. תודה רבה
לאן צועדים חיילי הסטרט-אפ?
אייל דורוןהאתגרים אינם מותירים מקום לספק: הגיע הזמן לחשוב מחדש מהו אדם חושב,...
X 19 דקות
צורה למציאות
טימותי ויליאמסוןאם בעבר חשבנו שיעלה בידינו לפתור את הלוגיקה ולהביא אותה לשלמות, היום...
X 20 דקות
קיימות פגומה
חידוש מילים בשפה מתחולל בשתי דרכים עיקריות, שלא תמיד נבדלות לגמרי זו מזו. האחת היא שהדוברים, בתהליך הטבעי והמסתורי שבו הם מחוללים את השינויים שאנו מבחינים בהם לאחר זמן, ממציאים מילה או מספר מילים שיש ביניהן קשר צורני טבעי לשפה. הדרך השנייה היא שאיזשהו גורם בעל עמדה, השפעה וכוח, מכריז על מילה חדשה ומקווה-מצפה שהיא תיקלט. הגורם הזה יכול להיות אקדמיה לאומית ללשון, במקומות שיש מוסד כזה, או אפילו ממשלה או בית נבחרים. בעברית המודרנית של ימינו, שתי הדרכים פועלות ביחד, והתוצאות מעורבות כצפוי. מה שקובע הוא השימוש שנעשה במילים, חדשות או פחות חדשות, וההקשרים הם המסגירים את המשמעות.
יחד עם זאת, במידה שחידוש של מילה, המצאה של מונח יש מאין, נעשה באורח יזום, אפשר להביט בו כפי שמביטים בכלי, באביזר שאמור להיות שימושי, ואפילו כביצירה הנדסית, וגם – במבט המחפש את האסתטיקה.
מכל הבחינות הללו, כל עניין ה"קיימוּת" במובן הסביבתי אינו מעיד על רגעי זוהר של המחדשים. באתר האקדמיה ללשון מובאת ההגדרה הבאה ל"קיימות": "גישה הדוגלת בשימוש במשאבים לצורכי הדור הנוכחי שאינו פוגע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם" ומצוין בסוגריים "Sustainability", כמקבילה באנגלית. לגבי "קיימות" בכלל מופיעה באותו מקום באתר הגדרה אחרת: "היכולת להתקיים זמן ממושך עם שמירה על התכונות והכושר המקוריים" ומצוין בסוגריים "Durability". מכאן כבר עולה בעיה: "קיימות" במובן השני היא יכולת, ואילו במובן הראשון היא גישה. המובן הראשון הוא המעניין אותנו כאן, ואין ספק שיש שתי מילים שנראות זהות, "קיימות" במובן הסביבתי; "קיימות" במובן של שמירה על תכונות וכושר מקוריים.
אם "קיימות" במובן הסביבתי היא תכונה, השאלה הטבעית היא כיצד מכונה דבר שניחן בתכונה. התשובה העולה מהמציאות, מהטקסטים הנפוצים, היא "בר קיימא" ("בת קיימא" בנקבה) – ויצוין שהאקדמיה מנסה להנחיל את הצורה "בר קַיָּמָה". אך לא על הכתיב או על הדיוק בהגייה אתעכב כאן, אלא על המציאות הלשונית בפועל, בדוגמאות הממשיות המתגלות לנגד העיניים.
חנות נחמדה מכריזה שהיא "שומרת על ערכי בר קיימא", דובר מסביר שהוא בוחר במוצר מסוים בגלל "עניינים של קיימות", ומאמר עיתונאי-מסחרי קטן מספר לנו על מטוס עתידי, המכונה בפי הכותב העברי האלמוני "מטוס בר קיימא".
במחי דוגמאות אחדות אפשר לראות שיש בעיה וגם להבין מה היא. עיון קטן ב-sustainability מראה לנו, בשקיפות מורפולוגית גמורה, שהיא נגזרת של sustainable, שנגזר מ-sustain, פועל אנגלי המורכב מיסודות לטיניים שמשמעותם "להחזיק מלמטה" – יסודות שהתרכבו על פני מאות שנים, מלטינית דרך צרפתית עתיקה ואנגלית של ימי הביניים בואך האנגלית המודרנית. ומה הוא הדבר הנתמך מלמטה, כלומר תוך מתן בסיס איתן? במקרה שלנו, כדור הארץ, הסביבה, הטבע, משאבי טבע וכו'. כלומר, sustainability מקיימת את ההבטחה הגלומה בחלקיה: מדובר ביכולת להסדיר את הקיום האנושי ואת פעולתה של הציוויליזציה, כך שצרכי בני האדם ימולאו ויכולותיהם יתבטאו תוך שמירה על המערכות האקולוגיות באופן שיאפשר להן לשמש את הדורות הבאים ולספק את צרכיהם. הקו המחבר באנגלית בין הפועל sustain, התואר sustainable ושם העצם המופשט sustainability, ברור וטבעי. לכן אין כל הפתעה שגם בתחום העסקי, sustainability מתארת את היכולת להחזיק עסק לאורך זמן, בעיקר מעבר לרווחיות לבדה.
כל העולם המקושר הזה, הן מבחינת המשמעויות והן מבחינת הצורות, אינו מתקיים באורח אורגני בעברית שבה יש לנו "קיימות" ו"בר קיימא" או "בר קימה". האם ניסה מישהו ליצור את "קיימות" במחשבה על "sustain" האנגלי? אם כן, הדבר נעשה בלי ניתוח המרכיבים בצורה האנגלית ובלי התחשבות בקשרים שנוצרים ביניהם ולאחר מכן בין התוצאה והנגזרות המורכבות יותר, בדמות המילים שהובאו כאן. ואם לא, אפשר פשוט לומר שהתוצאה העברית אינה מספקת, ואינה מתפקדת היטב בקרב הדוברים, לפחות בינתיים.
כי מהו "מטוס בר קיימא"? יש לקוות שכל מטוס באשר הוא יוכל להתקיים, לפחות למשך הזמן שאנו אמורים לטוס בו ולהגיע ליעד בריאים ושלמים. אם הכוונה למטוס שמקיים ערכי קיימות, הרי שהניסוח קלוקל: הרי "שלום בר קיימא" (מישהו זוכר את הביטוי?) הוא כזה שיש לו סיכוי טוב להתקיים לימים רבים, כלומר גם sustainable כמו עסק בריא וגם durable כמו דבר עמיד. גם "ערכי בר קיימא" חושף בפנינו בעיה, כאילו "בר קיימא" אינו אלא תווית שמצמידים לאריזה או לחפץ, בלי להבין או לפרט מה סגולותיה הטובות לסביבה, לטבע או לדורות הבאים. גם המילה "קיימות" בעייתית, שכן היא מרמזת, מבחינת צורתה, על לא יותר מיכולת להתקיים. מתי? עד מתי? כיצד? על חשבון מה או מי? לא ידוע.
מכל אלו עולה חשד כפול: ש"קיימות" ו"בר קיימא" וכו' נוצרו על ידי אותה ועדה ידועה מהבדיחה על הגמל (הסוס שתוכנן על ידי ועדה), ושדוברי העברית טרם גיבשו לעצמם לקסיקון קטן ויעיל, בר-קיימא, לכל ענייני הקיימות המורכבים הללו.