
דניאל קיש אינו רואה. יש לו שתי עיניי זכוכית והוא אומר שהיה רוצה שידפיסו לו, במדפסת תלת ממד, עיניים שזוהרות בחשיכה.
הוא איבד את עיניו כשהיה ילד, ופיתח בעצמו טכניקה להתמצאות במרחב, echolocation (בעברית: איכון הד), בדומה לזו שבה משתמשים בעלי חיים שונים, ובהם כמובן העטלפים. לימים הוא החל ללמד את השיטה, כדי לתת לעיוורים אחרים כלי להתנהלות עצמאית במרחב. הוא, למשל, אפילו רוכב על אופניים.
את הסרט Echo, המספר את סיפורו של קיש יצרו בן וולין (Wolin) ומייקל מינהאן (Minahan), שגם השתמשו בטכניקות הקלטה מיוחדות כדי להדגים באופן חי מאוד את הצלילים שממפים עבור גיבור הסרט את העולם.
קראו עוד כאן.
Echo from The New Yorker on Vimeo.
תגובות פייסבוק
ניצחון: קווים לדמותו
שמואל חרל"פניצחון במלחמה אינו דומה לניצחון עסקי, ואפילו נצחונות צבאיים אינם מה שהיו...
X 9 דקות
פה מתגלגלים בכיף
אברם אלפרטהרוחניות והמיינדפולנס השטחיים משכיחים את כוחו של הבודהיזם להצביע על מה שמחבר...
X רבע שעה
מעבר לגבולות הצחוק
דורון פייסיקגז הצחוק פופולרי במסיבות, אבל האם יתכן שהוא פותח לנו צוהר לנסיגת...
X 8 דקות