
אבא היה סוכן-נוסע, ולפני כל נסיעה שלו מהבית, הבן הקטן נהג לעזור לו לארוז את המזוודה. ההוראות של אבא היו מדויקות, והילד למד להכיר דרכן את עולמו של אביו.
סרטון האנימציה של מקס פורטר (Max Porter) ורוּ קווּהאטה (Ru Kuwuhata) מבוסס על שירו של רון קותקה (Ron Koethke) - טקסט נוסטלגי, נוגע ללב, של גבר בוגר המגלה את העקבות הברורים שהותיר בו אביו.
הסרט הוצג ב-320 פסטיבלים בעולם, וגרף 128 פרסים שונים.
תגובות פייסבוק
מסה כבדה
הדבר קורה פעם אחר פעם. אני, לפחות, עד לו מזה שנים. מתכנסת חבורה של אנשים משכילים, אפילו יודעי ספר ושוחרי דעת, אפילו קוראים וקוראות מסורים, חקרניים. וברגע מסוים, ענן קטן של מבוכה חוצה את החדר, יחד עם קולו של אחד הנוכחים. הענן והקול עולים מאותו אדם. הוא מנסה לומר, וגם אומר, "...מסה..." או ברבים "...מסות...". והענן הקטן אופף את האופן שהמילה נהגית כשהיא יוצאת ומשתחררת לחלל החדר. באורח בלתי נמנע, כמעט ללא יוצאת מהכלל, קורים אכן שני דברים: הקול נעשה חלש יותר, המילה חצי נלחשת, נפלטת במהירות, לעתים מוקפת בשברי שניות של היסוס ושתיקה; והשני נוגע לטעם: "mása", עם הטעם בהברה הראשונה, "mása", משל היינו בדיון בפיזיקה או בענייני משקל הגוף והיחס בינו ובין הגובה, מה שנקרא באנגלית mass, כלומר כמות החומר.
והם הרי מתכוונים ל"מסה" במובן הספרותי, ל"מסות" במובן של אוסף טקסטים בסוגה הספרותית המסוימת, שברור בעליל כי היא לא קנתה לה אחיזה בכתיבה העברית של ימינו, וכנראה לא בכתיבה העברית המודרנית בכלל. שאם לא כן, היו אנשים משכילים אומרים בידיעה, בביטחון, ללא היסוס: "מָסָּה", שנהגית "masá", עם הטעם בהברה השנייה, הסופית.
נקרע המסך, ויש לומר את הדברים באופן ברור: אפילו אנשים שקוראים וקראו, ואינם מעמידים פנים כשהם מזכירים שהעניין מתחיל במונטן או קשור אליו איכשהו, אפילו הם אינם מצליחים לעמוד איתן על שתי הרגליים ולומר בביטחון "מָסָּה", כלומר "masá".
חלק מן האשמה, אמנם חלק קטן, אינו רובץ לפתחם. אם קראת מסות בעברית, אם ראית את המילה כתובה, אפילו אם כתבת אותה בזכות וללא העמדת פנים, מנין לך לדעת כיצד הוגים אותה? עיון במילון, למשל במילונו הקלאסי של אבן שושן, מעלה כי הטקסט הספרותי שגורם לכולם להזכיר את מונטן הוא מַסָּה ואילו העניין הפיזיקלי, הכינוי לכמות של חומר, הוא מָסָה. אך בימינו, איננו הוגים עוד דגשים באמצע מילה כשאין מדובר באותיות ב', כ' או פ' (וגם אז רבים ההיסוסים בפיהם של דוברים ודוברות), ועל הבדל בין קמץ ופתח אין מה לדבר: העברית החיה ביטלה אותו מזה דורות. ובכל זאת, הדגש בעניין ההוא של מונטן מסתיר משהו, מייצג דבר, צופן את פתרון החידה.
ראשית: מַסָּה כמו מַכָּה. כלומר: הטעם בהברה השנייה, הסופית. וחשוב לא פחות, הדגש ב"מַסָּה" מייצג נ'. כי מקור המילה הוא בפועל "לנסות". מונטן, בן המאה ה-16, מצטנע וגאה להפגין את ענוותנותו המתבקשת בחברת משכילים, התייחס לכתביו הקטנים כאל essais, כלומר ניסיונות, עיונים זהירים ולא סופיים, בדיקות של אפשרויות, בחינות משוערות של מחשבות שעלו בו. אפילו תרגילים שההתנסות גלויה בהם והקוראים מוזמנים להיות חלק ממנה. וכך, בשאילה שלמה למדי, עשירה מבחינת העומק, באה לעברית מקבילה נאה: מַסָּה מ"לנסות", מילה שיוחדה לז'אנר המיובא מצרפת ומארצות אירופה אחרות. אפילו את הענווה הלכאורית ניסו לייבא. ניסו, וקיבלו דורות של אנשים נבוכים, שלשונם מפיקה מונח פיזיקלי בעוד הד של חסר עולה מהיסוסם בבואם להגות את המילה העברית ל-essai האירופי, המוכר באנגלית כ-essay. עד כדי כך שדוברי עברית צעירים שצריכים לכתוב קטע ("חיבור") באנגלית, בבית הספר או באוניברסיטה, אומרים "אֶסֵיי", כלומר פשוט משתמשים במונח האנגלי, ובכך מנתקים עצמם מכל חיבור אירופי, שלא לדבר על מונטן, שעשה דבר או שניים ב-59 שנותיו עמוסות החשיבה והכתיבה.
הוצאות ספרים עדיין מדפיסות פה ושם אוספים של "מסות", ועל הכריכה מופיעה המילה, והיא מתגלגלת למאמרי הביקורת בעיתונות, וגם לשיחות ולאזכורים בעל-פה, וכמעט תמיד, לפחות על פי ניסיוני, נפלטת כמות החומר הפיזיקלי ואיתה עננת המבוכה של מי שיודעים שהם אולי אינם יודעים, אבל אינם יודעים מה לעשות עם אי-ידיעתם. מנסים, מנסים, ולא מצליחים? למרבה הצער, אכן כן. ובכל זאת, העצה הראשונה, החיונית, שיש לתת לכל ילד וילדה: שאלו. לכו לברר. חזרו עם איזה מידע, השערה, מובאה, אסמכתה, ואולי תשאלו עוד, או תשאלו טוב יותר.
כדאי לשקול זאת? כדאי. הרי essai הצרפתי, שנתן את essay באנגלית, לאחר שיצא מבית מדרשו של מונטן (שאכן היה ככל הנראה המקור למונח) אינו חסר שורשים. לא רק "לנסות" הצרפתי, ועוד מצרפתית עתיקה, מקופל בו, אלא גם מקור לטיני: exagium, שהוא "שקילה" או "בחינה במאזניים", שמצדו בא מ-exigere, הנוגע להערכה, אומדן, ובסופו של דבר גם דרישה.
אז הנה הדרישה הקטנה: מַסָּה לסוגה הספרותית, masá, ואילו מָסָה, mása, לכמות החומר. והרי על הדרישה הגדולה יותר אפשר לכתוב מסות של מסות: másot shel masót, אם תרצו.
מופע של גוף בריא
ג'וד קוקכאב כרוני שהופך לחלק קבוע בחיינו מציב שורה של אתגרים ותובע הבנה...
X 7 דקות
מה קרא טולסטוי?
Open Cultureהמנהג לשאול סופרים אילו ספרים השפיעו עליהם אינו חדש. גם הכנתן של...
X 2 דקות