
לי הדווין לא ידע שהוא יודע לצייר. עד שהתברר לו שהוא נוהג לצייר בשנתו - במכחולים, עפרונות, מברשות, גירים, בכל דבר שזמין לו - ושציורים שלו מפתיעים וגם זוכים להערכה, עד כדי כך שהוא מוכר בבריטניה כ"הצייר הסהרורי" והוא מציג (ומוכר) את יצירותיו בתערוכות.
הוא החל לצייר בשנתו כשהיה בן 14 ומעולם לא הפסיק. כיום הדירה שלו מלאה חומרי ציור ואפילו מחשב שעומד בהיכון, למקרה שמוחו הישן ימצא לו שימוש.
בכתבה עליו בכתב העת aeon ובסרט שהכין עליו הבי בי סי, מומחים מנסים להסביר מה עושה המוח שלנו (ושלו, כמובן) כשאנחנו ישנים, איך יכול להיות שהוא אינו מתעורר, אבל מצייר ומצייר היטב, ומה כל זה אומר על הניסיון שלנו להבין את המוח.
תגובות פייסבוק
תקנו אותי אם אני טועה
לוסי פריסמדוע אני אוסרת על הסטודנטים שלי להשתמש בכלי ״עקוב אחר שינויים״? | הן...
X 3 דקות
המסתורין שאין יפה ממנו
אנדריי רוטשילדהמדע והאמנות מאפשרים לנו לגעת בעומק הקיום והרגש ולגלות עולמות נסתרים. | מקובל...
X 9 דקות
המפץ הגדול של הלב
ג'ו דאנקןמה באמת קורה לנו כשאנחנו מתאהבים? למה? | התאהבות היא לעתים קרובות חלום...
X 6 דקות