עיר ריקה שכולה ספקולנטים

מי שקוראים את מדורי הספורט מכירים את התופעה, שראויה אפילו להיקרא ריטואל. קבוצת כדורגל מפסידה, מצבה הכללי אינו מן המשופרים, הכול נתונים במתח, וזמן קצר לאחר ההפסד ההנהלה מתכנסת, אולי אפילו מדברים על "ישיבת חירום". לאחר שעות אחדות, יוצאת הודעה לעיתונות, שעיקרה הוא ש"ההנהלה נותנת גיבוי למאמן". הקוראים המנוסים, אוהדים, עיתונאים, פרשנים ומקורבים, שלא לדבר על המאמן האמור עצמו, יודעים בדיוק במה מדובר: בתוך זמן קצר, אולי אפילו 24 שעות, המאמן שזכה זה עתה לגיבוי – יפוטר מעבודתו.

ובכן, מהו אותו "גיבוי" נחשק ומטיל אימה, מרגיע לשעה קלה ומבשר על הקץ הקרב רגע לאחר מכן? מקור הביטוי "גיבוי" הוא במילה "גב", ואבן שושן במילונו אומר כי מדובר ב"תרגום רווח בלשון הדיבור ובעיתונות למונח האנגלי backing"", ומגדיר: "מתן תמיכה, היות לגב ולמגן למישהו בפעולתו". איני יודע אם אברהם אבן שושן, המילונאי הידוע, היה אוהד כדורגל. אם כן, הגדרתו מדיפה קרירות אירונית משעשעת. בכל אופן, הקשר לגב מבוסס וברור, גם מתוך ה"גיבוי" האחר, מעולם המחשבים. "גיבוי" הוא עותק של נתונים שנשמר במקום בטוח למקרה הצורך, והפעולה היא, כידוע, "לגבות". אנחנו "מגבים נתונים", כלומר מכינים backup, גרסה שלהם שתומכת בנו בשעת צרה, בשעת היעלמות הנתונים בעותק המקורי שלהם.

כלומר, שני מונחים אנגליים המבוססים על "back" הם המקור לשני המונחים העבריים – "גיבוי" במובן של תמיכה ו"גיבוי" במובן של יצירת עותק של מידע לשמירה. בשני המקרים מדובר בתמיכה, אך ההבדל חד. "גיבוי" במובן של "backup" תומך בנו לעתיד לבוא, מעניק לנו גב למקרה שנצטרך לו בעתיד; ואילו "גיבוי" במובן של תמיכה מוראלית, ארגונית או מנהלית ניתן כעת, בהווה. אין להקל ראש בהבדל בין גיבוי מוחשי, כמו במקרה של עותק של נתונים (שאפילו יכול להיות עותק פיזי) ובין גיבוי מוסרי או פסיכולוגי. מצבו של מאמן הכדורגל מראשית הדברים מדגים זאת באורח כואב. כשהמאמן שומע שההנהלה "נותנת לו גיבוי", אין בידיו דבר שלא היה לו קודם לכן, ואין הוא יכול להסתמך על שום דבר. מדובר בהצהרה: על פניו, הצהרת תמיכה, אך ללא כל התחייבות, ערובה או היבט מוחשי.

ההנהלה של אותה קבוצת כדורגל יכלה לעשות צעד ממשי לטובת המאמן, אילו הייתה מעוניינת בכך. היא הייתה יכולה להודיע שהיא תומכת בו, שהיא מאמינה בו ומסכימה לדרך הפעולה שלו. הרי תמיכה היא יותר מגיבוי. אמנם גם לתמיכה יש כפל מופעים – תמיכה מוחשית-חומרית ותמיכה מוסרית-פסיכולוגית – אבל בסולם הממשות והמחויבות המקובל בין דוברי העברית העכשווית, מוטב לקבל תמיכה מאשר גיבוי, גם במישור המנהלי או הפסיכולוגי. גיבוי הוא פסיבי, ובתמיכה יש פוטנציאל של התערבות פעילה, של מעשה יזום. זהו המצב העברי על אף שבאנגלית backing ו-support שניהם ממקור חסר תנועה, כשההבדל האטימולוגי ביניהם נוגע לזווית או לכיוון: backing בא מאחור, ואילו support הוא מתן בסיס, משענת מלמטה. היות שכך, הדיון האנגלי אינו רלוונטי לחלוקת המשמעות בעברית בין גיבוי ותמיכה.

הלשון המשמשת בעולם הספורט, כפי שהיא מתגלה לנו במדורי הספורט בעיתונות וגם בדיבור הפומבי של כל המעורבים בדבר, ובעיקר בתחומי הכדורגל והכדורסל, היא שילוב מרתק של יצירתיות ונוקשות. הנוקשות מתבטאת בנוסחאות מקובעות, ש"לתת גיבוי" היא אחת מהן. נוסחאות כאלו ממסגרות ריטואלים המוכרים לכל מי שעוקבים אחר התחום ולכל העוסקים בו. במובן הזה, מילון עדכני, חי וראוי לשמו היה מגדיר "לגבות" או "לתת גיבוי" בעולמות הכדורגל והכדורסל ביושר ובפשטות כאיתות לכך שיש חוסר שביעות רצון מהמאמן, שימיו בקבוצה קצרים בעליל ושהוא עומד להיות מפוטר ברגע שיימצא לו מחליף ויוסכם על סידורי הפיצויים ("מודים לו על העבודה ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך" תהיה הנוסחה לריטואל הבא, המתבקש והמחויב). הכול יודעים זאת, והנתונים גם תומכים בכך וגם מגבים זאת: רוב המאמנים בליגת העל של הכדורגל הישראלי אינם מסיימים את העונה בקבוצה ששכרה את שירותיהם בראשיתה.