״חיים ללא צבע הם חיים ללא שמחה״, כך אומר דובאל פייר (Duval Pierre) שנולד וגדל בז׳לוזי, שכונה בבירת האיטי פורט-או-פרנס, הנחשבת לשכונת המצוקה הגדולה ביותר במדינה.
כדי להעיר את השכונה הצפופה והענייה מן הייאוש האפרורי שלה, הוא החל לצבוע את הבתים בכל צבעי הקשת. ההתלהבות שלו הדביקה תושבים אחרים של ז׳לוזי, שהצטרפו למשימה: מבוגרים וילדים החלו לקחת חלק בצביעה, ועד מהרה צלע ההר שעליה בנויה ז׳לוזי הפכה לתמונה מרהיבה של כתמי צבע אופטימיים.
הסרט ״הצבע מז׳לוזי״ התפרסם משום שהבמאים בריאן מוזר (Mooser) ודייוויד דארג (Darg) צילמו את כולו במצלמה של טלפון נייד. כן, גם את סצנות העומק עוצרות הנשימה. הבמאים תיעדו במשך שנים את פעילותם של ארגוני סיוע בהאיטי, ולבסוף אף עברו להתגורר שם ואז פגשו את פייר, שההתלהבות העצומה שבה הוא מתמסר לצביעת השכונה הלהיבה והדביקה גם אותם.
The Painter of Jalouzi from RYOT on Vimeo.
תגובות פייסבוק
מוות יקירי
זד אדם אידריסניסיתי להתאבד, פעמיים, ואז הבנתי משהו שגרם לי לרצות לחיות. | יצירת המופת...
X 5 דקות
עברית של כווולנו
דפנה לויהדרת נשים וזלזול בהן ממלאים את המרחב הציבורי. הגיע הזמן לפנייה נכונה...
X 3 דקות
אושר באמת
דריוס פורוהאם האושר שלנו תלוי בדנ"א? האם אפשר לחתור לאושר? ובעצם, מה גורם...
X 4 דקות