הבחירה ב״בולרו״ של ראוול הייתה כמעט מתבקשת.
תלמידים ומורים בבית הספר הניו יורקי היוקרתי לאמנויות ג׳וליארד, מנגנים, רוקדים, שרים ומאלתרים - כל אחד מביתו. ביחד, ממש כמו ביצירה המקורית, מתגבש אוסף קרנבלי של צלילים ומראות שקשה לעמוד בפניו.
יצחק פרלמן כאן, יו יו מה כאן, מבחר כוכבי במה וטלוויזיה נוספים, ואפילו בובי ג׳ין סמית׳ שרקדה במשך שנים רבות בלהקת בת שבע.
הסרטון נראה ספונטני, אבל הוא מדויק מאוד, בבימויו של David Robertson, ואת הסיפור המלא מאחורי היצירה, וגם המשך הלימודים מרחוק שעליו הקפידו (ועדיין) בג׳וליארד, תוכלו לקרוא באתר שלהם.
תגובות פייסבוק
קלישאת "הצרכן החדש"
אסף חתוכההכותרות של הוגי הדעות בתחום הצרכנות הן חלקיות לכל היותר ואף מטעות...
X 6 דקות
פחות בלגאן
דריוס פורואגרנות וצרכנות חסרת מחשבה מאפיינות רבים מאיתנו כיום. איך נפטרים מהנגע? | במהלך...
X 5 דקות
מה נסגר במעגל?
אחד הביטויים החוזרים בעברית העכשווית הוא "לסגור מעגל". לפני הצד הלשוני, יש טעם להתעכב על המשמעות של הביטוי בשימוש החי שלו. על פי רוב, כשאנו אומרים שמישהו "סגר מעגל" הכוונה היא לכך שהוא חזר למקום משמעותי מעברו, שהוא פגש אדם מן העבר לאחר שנים רבות של ניתוק (ואולי, אך לא בהכרח, פתר בעיה שנותרה עומדת ביניהם), שהוא שב למקום שבו הוא נכשל או סבל בעבר וכעת, או שהוא הצליח במה שהוא נכשל בו פעם, ובכך חווה מידה של תיקון, או שהוא העמיד את עצמו במצב שאִפשר לו פרספקטיבה על האירוע מן העבר או על תקופה רחוקה, במידה של השלמה.
אפשר להבין מכך שה"מעגל" האמור הוא מטפורי, וה"סגירה" היא לרוב השלמה של מתווה המעגל כך שהוא לא ייוותר "פתוח", כלומר לא פתור או בלי שתהיה חזרה משמעותית אל אותה התרחשות. כדרכם של ביטויים שמייצגים עניין בעל חשיבות תרבותית-חברתית, "לסגור מעגל" זוכה לשימוש תדיר, רחב ומגוון, עד כי הוא נשחק ומתרוקן ממשמעות. דווקא הוא, ביטוי המדבר על טכס, וטכס ללא משמעות הוא מעשה סתמי, ממהר לציין כמעט כל דבר שיש בו אלמנט של שיבה וחזרה. בתקשורת הישראלית אוהבים לתעד אנשים ש"סוגרים מעגל", למהר להציע לאנשים המופיעים בה שמה שהם עושים כעת, או אמורים לעשות, או עשו לתומם או להנאתם, הוא בעצם גם "סגירת מעגל". במסגרת המרוץ הבלתי נגמר אחר גירויים מידיים והתרגשויות רגעיות – ובוודאי אם הן פומביות, משודרות ואפילו סכריניות – "סגירת מעגל" כמעט הפכה לחובה, והצופה מהצד חושד, בלא מעט צדק, שהרבה "מעגלים" כאלו כלל אינם "נסגרים", או שה"סגירה" היא על האפשרות לערער על הריפוי המיידי, השמחה המוטלת כחובה וההשלמה שאסור להתכחש לה או לומר שלאמיתו של דבר, היא לא קרתה כלל.
במתח שבין ה"דוגרי" וה"לא נעים", הישראליים כל כך, "סגירת מעגל" ממלאת תפקיד חשוב של נִרְמוּל ההתנהגות והעיבוד הפומבי של חוויות. ניצול תאונת דרכים חוזר למקום שהוא נפגע בו והכול פולטים אנחת סיפוק קטנה: "הוא סגר מעגל"; מפגישים תלמידה לשעבר עם מורה שהתעמר בה לפני 30 שנה, והנה הוא סלחני ומחמיא לה, והיא מדווחת, או נכפה עליה חברתית לדווח, שהיא "סגרה מעגל". הדוגמאות רבות, ויש להודות שהן אינן בהכרח שליליות, מה גם שיש כל הסיבות לכבד אדם שמדווח שהוטב לו בעקבות "סגירת מעגל".
ובכל זאת, התהייה לשונית נותרת. במה מדובר? דומה שאחד המקורות לביטוי הוא המונח האנגלי closure, בוודאי בשימוש האמריקני בו, שימוש של פסיכולוגיה עממית. מדובר ב-a sense of closure, כלומר בתחושה ש"נסגר" איזה עניין. המונח האנגלי closure מציין דברים שונים מתחומים שונים מאוד: פעולת הסגירה (של כל דבר שאפשר לסגור); תחושה מנחמת ומספקת של סוף וגם הדבר שמספק תחושה כזאת; ובתחומים שונים של מתמטיקה מה שמכונה בעברית "סְגוֹר" מתמטי. הסגור המתמטי הוא קבוצה שכוללת את עצמה ואת כל נקודות הגבול שלה, או קבוצה שסגורה מתמטית תחת פעולה מסוימת. בעבר, באנגלית, closure ציין פעולה של סגירה פיזית, לרוב במתחם סגור.
דוברי העברית הישראלית לא הלכו בדרך הפשוטה ולא יצרו "תחושה של סגירה". אולי אין בכך פלא, שכן "סגירה" היא בעיקר shutting, ויש בה טעם בולט של חסימה, נעילה ומניעה, ואילו אנגלית מבדילה בין closing ו-closure. על "סֶגֶר" אין צורך להרחיב, והוא בוודאי לא התאים למקבילה עברית ל-a sense of closure הפסיכולוגי-חברתי. כך נדבק ה"מעגל" ל"סגירה", כמו כדי להדגיש שמדובר בסגירה שאינה נועלת או חוסמת, כשהמעגל משמש כמטפורה לזמן עד הריפוי, הסיפוק או ההשלמה הטובה, או לפחות לזמן עד למפגש החוזר שאמור להיות מיטיב, מפיס או פותר. "סגירת מעגל" היה לשם העצם המתאר את הפעולה, ונראה שאיש אינו שואל את עצמו מה קורה לאחר מכן, כלומר מה אמור לעשות אדם ש"סגר מעגל", עניין מציק במיוחד לאור תכונותיו של המעגל שמטבעו מסתובב וחוזר וחוזר, דווקא כשהוא סגור היטב ואינו יכול להפוך לקו ישר או להיבלע בנקודה אל האין. אלו כבר שאלות החורגות מהתחום הלשוני, אך הלשון מייצגת חברה ותרבות, מנהגים, תפישות ואמונות.
דבר אחד מובטח: אם נחזור לנושא הזה בעתיד, לא תהיה זאת "סגירת מעגל".