אחרי שנים שבהן עסק בחיבור תשבצי היגיון (וגם חידות סודוקו) עבור הניו יורק טיימס, ויל שורץ (Shortz) החליט שהגיעה השעה להתמסר להתמכרות האחרת שלו: פינג פונג. הוא רכש מחסן של סוחר רהיטים ליד ביתו שבניו יורק, והפך את החלל, 1300 מ״ר, לאולם אימונים מקצועי לפינג פונג.
שורץ מקיים באולם שלו טורנירים רבי משתתפים (ועתירי פרסים כספיים), אבל ראשיתו של הסיפור בהתחייבות קטנה שהוא התחיייב לעצמו: לשחק פינג פונג מדי בוקר, במשך שנה שלמה, כדי לאמן את אותם חלקים במוח (ובגוף, כמובן) שאינם זוכים לאימון מתאים כשהוא טורח על התשבצים המסובכים שלו. הוא עמד בהבטחה, ויותר מזה. הוא שיחק מדי יום, במשך אלף ימים.
התשבצים, אגב, הביאו לו תהילה רבה וגם הופעת אורח ב״סימפסונס״.
את הסיפור כולו תמצאו בעיתון האם שלו, כאן.
תגובות פייסבוק
2 תגובות על שנת הפינג-פונג
זה נהדר, דפנה, תודה שהבאת, ובכלל זו פינה, זה טור, שאינני מחמיץ.
תודה, שרון. שמחה שאתה נהנה.
ערבים מדברים עברית
עבד אלרחמן מרעיהשליטה בעברית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל הולכת וגוברת. לאט אבל בטוח נוצרת...
X 19 דקות
דרושים שמרנים ליברלים
דייויד פרוםפוליטיקה אינה מלחמה לחיסול היריב וגם לא משחק סכום-אפס. דמוקרטיה היא פרויקט...
X רבע שעה
אני שמח שאחי מחל לי
The Forgiveness Projectבשנת 1991, כשפרצה בסיירה לאון מלחמת אזרחים, בְּרִימָה קוֹקֶר הצטרף לצבא המורדים...
X 2 דקות