וידאו

חוף משלנו

ניו יורק מוקפת במים, אבל בימים החשוכים של העבדות ואחריה ההפרדה גזעית שחורים לא יכלו ללמוד לשחות, וממילא לא הייתה להם גישה לבריכות שחייה או לחוף. עד שקבוצה של משפחות שחורות בנו קהילה חופשית בסאג הארבור (Sag Harbor), על החוף. שחורים, לבנים וילידים אמריקנים - ניהלו ביחד חיים יוצאי דופן.

הבמאי ג׳ושוע קיסי (Joshua Kissi) מספר את סיפורה של עיירה קטנה, שהייתה בעבר מרכז של ציידי לווייתנים, ובזכות הכלכלה הפורחת, תושביה השחורים יכלו לנהל את חייהם כראות עיינם. ״הגענו לכאן על ספינות, לפני שלוש מאות שנה,״ אומרים תושבי סאג הארבור. ״אלא שאז לא אנחנו פיקדנו על הספינות. כאן למדנו לשוט, למדנו לנווט את הגורל שלנו בעצמנו״.  ואם לא די בזה: הנשים, שנותרו על החוף וניהלו את הקהילה כשהגברים יצאו לים, רכשו אדמות שנים לפני שאחיותיהן יכלו לעשות זאת במקומות אחרים בארה״ב.

לימים, המקום הפך לאתר נופש נחשק, והקהילה שחיה בו משלהי המאה ה-19 ממשיכה לפרוח.

וזו הכתבה המלאה בניו יורק טיימס.

A Beach of Our Own | New York Times from Joshua Kissi on Vimeo.

06.12.2020

בין פה לשם

לא פשוט לחיות בין פה לשם. להשתייך לשתי קהילות בו זמנית, ולגלות שכל אחת מהן רוצה לשמוע ממך תשובה ברורה: את אחת מאיתנו? או מהם?

צעירים אמריקנים-מקסיקנים מנסים לגבש לעצמם זהות חדשה, כזו שתאפשר להם להיות גם וגם - להיטמע בחברה האמריקנית, בלי לנטוש את משפחות המוצא שלהם, את המנהגים, את השפה. ומהי בדיוק הזהות הזו? לכל אחד מהם יש תשובה משלו והיא לא פעם מרגשת ומורכבת.

הבמאי ליאו אגירה (Leo Aguirre) העניק לסרטו הקצר כותרת המבוססת על שיר קלאסיNo Somos De Aquí, Ni Somos De Allá (אנחנו לא מכאן וגם לא משם), אולי משום שהסרט שלו עצמו פיוטי כל כך. 

No Somos De Aquí, Ni Somos De Allá from Leo Aguirre on Vimeo.

29.11.2020

מעבר לקו

שניהם סבלו מבדידות.

ליליאן, בת ה-92, המרותקת לביתה, ולרוב גם למיטתה, נהגה לשיר לעצמה כדי להעביר את הזמן.

מייקל, בן ה-45, התמודד עם קשיים נפשיים, וכדי להתגבר עליהם החל להתנדב, בין השאר בשיחות עם קשישים בודדים.

הם מצאו זה את זה משני עברי קו הטלפון, ועזרו זה לזה בדרכים מפתיעות.

מייקל, שמעולם אפילו לא ניסה לשיר, מצא את עצמו משנן מילות שירים, מקשיב לתקליטים ישנים ובסופו של דבר גם מצליח לשיר דואטים עם ליליאן.

הבמאי Liam Saint-Pierre מספר סיפור קטן ומרחיב לב, על ידידות מפתיעה ועל כוחו הגדול של החיבור לבני אדם אחרים.

 

KEEP CALLING from Liam Saint-Pierre on Vimeo.

22.11.2020

המלך האחרון

את חנות השחמט האחרונה בניו יורק מנהל עימאד חצ׳אן (Imad Khachan), פליט פלסטיני, שחי לבדו בעיר הגדולה.

הוא הגיע לניו יורק כדי ללמוד לדוקטורט בספרות, אבל מצא את עצמו בלבה של קהילה גדולה של חובבי שחמט, שהפכה לסוג של משפחה. בחנותו, Chess Forum, מתכנסים מי שחצ׳אן מכנה בשם ״האנשים הבלתי נראים של העיר״, חסרי בית, מי שאין להם לאן ללכת בלילות, כשדלת החנות פתוחה בפניהם ובתוכה מקדמים אותם בחמימות. החנות אינה רק האחרונה מסוגה שנותרה בעיר, היא גם מן המקומות הבודדים והנדירים המזמינים פנימה את כולם, וללא הגבלת זמן. הסרט "King of the Night" מביא את הסיפור המפתיע של הפליט, שאכן הפך למלך הלילה.

 

15.11.2020

לומר שלום

לא קל להיפרד, וסיפור הפרידה של הצלם בן מון (Moon) וכלבו דנאלי (Denali) הוא סיפור מורכב, עצוב אבל גם מרחיב נפש.

מון אימץ את דנאלי כשהיה גור קטנטן, והם בילו יחד כמעט חמש עשרה שנה של חוויות עוצמתיות. כשהיה בן 29 בלבד, מור נלחם בסרטן המעי הגס, מחלה שלרוב אינה תוקפת גברים צעירים כל כך. את המחלה ליוו קשיים רגשיים לא מעטים, ומערכת היחסים הקרובה שלו עם כלבו שימשה לו, כך הוא מספר, משענת ברגעים קשים. שנים לאחר מכן, גם הכלב לקה בסרטן, ושניהם חוזרים ומבקרים מקומות ואתרי טבע שהם אוהבים במיוחד, לפני שהכול יסתיים.

הסרט מסופר מנקודת מבטו של דנאלי, ואת הסיפור המלא אפשר לקרוא בממואר שכתב מון בעקבות הצלחת הסרט הקצר.

 

 

Denali from FELT SOUL MEDIA on Vimeo.

08.11.2020

גורם מתסיס

סנדור כץ כל כך אוהב להכין כרוב חמוץ, שחברים הצמידו לו את הכינוי ״סנדורקראוט״ (SandorKraut). האהבה הזו הביאה את כץ להתעניין בכל מה שניתן להחמיץ ולהתסיס, עד שהפך לאחד המומחים העולמיים לענייני התססה.

כץ, כותב ואקטיביסט ניו יורקי, עזב את העיר הגדולה בנסיבות טרגיות, ומצא לעצמו מקום בכפר, בבית חווה בטנסי. הוא נשבה בקסם תהליך הההתססה, שהוא רואה בו אקט רוחני: שיתוף פעולה מופלא בין בני אדם, מיקרובים וזמן. תהליך שמצריך היכרות עם הטבע והיענות לגחמותיו. הוא מכנה את עצמו ״פטישיסט של התססה״, ובעצם הוא פשוט אדם שלא איבד את היכולת להביט בפליאה עצומה באירועים קטנים שרובנו לא מקדישים להם מבט שני.

 

SANDORKRAUT [complete film 2015] from Daggewood Films - Emily Lobsenz on Vimeo.

01.11.2020