אלייזה הייתה בת ארבע כשאבא שלה החל את תהליך השינוי הדרמטי, שאותו היא סיכמה במשפט "אבא שלי הוא ילדה".
הסרט "איך ליצור קשת בענן" של ריאן מקסי (Ryan Maxey) עוקב אחר אלייזה ואביה-אמה במשך שנתיים, שבהן כל עולמן משתנה: הבית, השם, המין. אבל היחסים ביניהן נשארים חמים, קרובים, פתוחים ואוהבים. הסיפור שלהן מרתק, והסוד שלהן פשוט: אמפתיה. ועוד אמפתיה. סוד שאלייזה גילתה בגיל צעיר להפתיע.
כתבה מעמיקה על עשיית הסרט תמצאו כאן.
How to Make a Rainbow from Maxey Fish on Vimeo.
לי הדווין לא ידע שהוא יודע לצייר. עד שהתברר לו שהוא נוהג לצייר בשנתו - במכחולים, עפרונות, מברשות, גירים, בכל דבר שזמין לו - ושציורים שלו מפתיעים וגם זוכים להערכה, עד כדי כך שהוא מוכר בבריטניה כ"הצייר הסהרורי" והוא מציג (ומוכר) את יצירותיו בתערוכות.
הוא החל לצייר בשנתו כשהיה בן 14 ומעולם לא הפסיק. כיום הדירה שלו מלאה חומרי ציור ואפילו מחשב שעומד בהיכון, למקרה שמוחו הישן ימצא לו שימוש.
בכתבה עליו בכתב העת aeon ובסרט שהכין עליו הבי בי סי, מומחים מנסים להסביר מה עושה המוח שלנו (ושלו, כמובן) כשאנחנו ישנים, איך יכול להיות שהוא אינו מתעורר, אבל מצייר ומצייר היטב, ומה כל זה אומר על הניסיון שלנו להבין את המוח.
נבחרת הראפטינג של ארצות הברית מציבה לעצמה כל הזמן אתגרים חדשים, בניסיון לבחון את גבולות יכולותיהם הגופניות והנפשיות של חבריה.
לשם כך נדרשת הבנה עמוקה של המים ושל התנועה במים, והרצון להבין מוביל את חברי הנבחרת אל מי שמומחים באמנות חתירה עתיקה מאוד: חתירה בסירות קנו בעלות תומכות חיצוניות, המכונה באנגלית outrigger canoeing.
רוב פרצ'טל (Rob Prechtl) אחד מחברי הנבחרת מספר על מפגשיהם עם בוני קנו המשתמשים בשיטות מסורתיות בנות אלפי שנים, שייטים ותיקים, אנשים החיים על המים, והוא מספר על ההתחברות המופלאה לקצב ולקשר עתיק היומין של האדם עם המים.
הסרט כולל צילומים מרהיבים ממבחר אתרים בעולם, שצולמו גם מתחת למים וגם מן האוויר.
(people) of water from gnarly bay on Vimeo.
כבר 23 שנה שמסעדת אנלאקשמי (Annalakshmi) בסינגפור מגישה תבשילים הודיים לכל מי שבא בשעריה, אבל לא מכריחה איש לשלם. האורחים מוזמנים לשלם כמה שירצו, אם ירצו, ועל פי יכולתם, אם הם יכולים לשלם - בהתאם לעיקרון ההינדי המכונה Atithi Devo Bhava - האורח הוא אלוהים.
במסעדת אנלאקשמי מבשלים ומגישים תבשילים המוכנים על פי 700 מתכונים שונים שנאספו בהודו, מתכונים מסורתיים שעברו מדור לדור, מפה לאוזן, אך מעולם לא נכתבו בשום מקום. כל המתכונים, כמובן, צמחוניים.
המסעדה מופעלת על ידי מתנדבים, ללא היררכיה וללא כוונת רווח. אהבה היא המניע העיקרי כאן, והרצון לתת, לשתף ולהועיל. האכילה נתפשת כטקס יומיומי מקודש, ולכן אנשי אנלאקשמי רואים בעבודתם זכות גדולה.
בונסאי, שפירושו ביפנית "גן על מגש", היא אמנות התובעת המון סבלנות, זמן, תשומת לב וענווה.
כדי לגדל עצים זעירים, יש צורך לגזום, לקשור, לעצב ולהשקות את העץ מדי יום, וכל הזנחה ולו קטנה ביותר עלולה להרוג אותו. העצים הללו, שעיצובם החל כנראה כבר במאה השישית ודווקא בסין, מועברים ביפן מדור לדור, וחלקם ממשיכים לשגשג שמונה מאות שנה לאחר שנשתלו. גנני בונסאי אמנם יודעים שחלק מהיצירות שלהם יימכרו בסכומי כסף גדולים מאוד (היו עצים שנמכרו במאות אלפי דולרים וגם במיליון ויותר) אבל הם בעיקר יודעים שהעץ שבו הם מטפלים במסירות כזו יימסר מידיהם לידי הדור הבא, שיתחייב לשמור עליו באותה מסירות.
לא קל להיות לסבית, הומו או טרנסג'נדר במזרח התיכון, ולא חולף יום מבלי שאנשי הקהילה הלהט"בית יידרשו להתמודד עם סטראוטיפים ודעות קדומות עוינות. פעילי הארגון Human Rights Watch ביחד עם Arab Foundation for Freedoms and Equality ריכזו בתיבה פתקים שעליהם נרשמו אמירות כאלה, והזמינו להט"בים מכל הגילים, ומכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, להגיב.
כולם, כמובן, נתקלו בקריאות השנאה, בבורות ובחשיכה הזו באופן אישי, ובכל זאת הם מצליחים להסביר, להאיר ולהתמודד עם כל זה בהומור ובכנות נוגעת ללב. הסרט, והקמפיין המלווה אותו תחת ההאשטאג #FacingTheMyths, נועדו להזכיר לאחרים במזרח התיכון שהם לגמרי לא לבד.
People Open A Box of LGBT Myths and Gasp, Cringe and Laugh at What They Find from Human Rights Watch on Vimeo.
וידאו