וידאו

ספריית הלחם

קארל דה-שמט (De Smedt) מנהל את ספריית הלחם היחידה בעולם.

הספרייה שלו, Puratos Sourdough Library, בסנט וית׳ (כפר דובר גרמנית בבלגיה), מכילה עד כה 124 מחמצות שנתרמו על ידי אופים מכל העולם, ובנוסף הוא מנהל מאגר מתכונים מקוון, שיש בו כבר 1633 מתכונים ללחם מחמצת, ואתם מוזמנים לתרום משלכם.

כל מחמצת שמגיעה לספרייה עוברת ניתוח קפדני ורישום של כל המיקרואורגניזמים שהיא מכילה (על ידי מדען הספרייה ד״ר מרקו גובטי -  Gobbetti - מאוניבריסטת בולצאנו האיטלקית). עד כה נמצאו 800 סוגי חידקים ושמרים בתערובות הללו. לאחר האנליזה, כל מחמצת נשמרת במקררים בטמפרטורה של 4 מעלות, ואחת לחודשיים מקבלת רענון של הקמח המקורי שבתוכו הוכנה לכתחילה.

דה-שמט מזמין את חובבי הלחם לסיור וירטואלי מקסים של 360 מעלות בספריית הלחם. כתבה מקיפה על הספרייה תמצאו באתר ״אטלס אובסקורה״.

הצורך של דה-שמט לשמר סוגים של מחמצות אינו קולינרי בלבד, אלא ניסיון לשמור על המגוון החי (Biodiversity) של המחמצות, שהן תערובות חיות של חיידקים ושמרים. כל תערובת כזו קשורה עמוקות לפרנסה, להיסטוריה ולפולקלור של אזור אחר בעולם, ולפיכך דה-שמט מספק גם ״מפת לחמי שאור״, אינטראקטיבית, שממנה אפשר ללמוד איזה חלק יש ללחם כזה בתפריט וגם בחיי הקהילות השונות על פני כדור הארץ.

 

22.09.2019

מדברים עם קישלובסקי

 

הסרט התיעודי ״ראשים מדברים״ של הבמאי הפולני הנודע קז'ישטוף קישולובסקי נפתח בשאלות פשוטות: מי אתם? מה אתם רוצים שיקרה בחייכם?

קישלובסקי מציג את השאלות לאנשים בגילים שונים ונותן למצלמה לתעד את תשובותיהם. עד מהרה עולה מתוך הסרט ההבנה הברורה: כולנו בני אדם, ולכולנו רגשות, צרכים וחלומות דומים.

הסרט הכל כך פשוט, שנעשה לפני כארבעים שנה, בשחור ולבן, הוא דוגמה ל״ריאליטי״ משובח, שאינו דורש פרובוקציות. הוא לא איבד ולו שמץ מכוחו, בזכות התשובות הכנות שמעניקים לו כל המשתתפים, מעולל בן שנה ועד קשישה בת מאה, שמודה כי היא רוצה מאוד להמשיך לחיות.

 

 

15.09.2019

מוזיאון המשפחות שהגבול הפריד

משפחות רבות מצאו את עצמן ב-1971 מפוצלות משני עבריו של הגבול שנמתח בין הודו לפקיסטן. בלב האזור שניטשה בו המלחמה ניצב הכפר הונדרמאן (Hundarman), כפר זעיר שהיה פעם נקודה על דרך המשי, וכל שנותר ממנו הוא בתי אבן בני יותר ממאה שנה, ותושבים מעטים שנותרו שם לאחר שרובם ברחו עם פרוץ הקרבות. אבל דווקא שם, בכפר הזעיר שהיה לגמרי לא נגיש עד 2011 משום שהיה מוקף מוקשים, נבנה ״מוזיאון זיכרונות המשפחה״. המוזיאון יוצא הדופן נועד לשמר את המסורת שאנשי האזור מתקשים עתה להעביר מדור לדור בעל פה, בגלל המרחק, הגבולות והעוינות.

את הקמת המוזיאון יזם איליאס אנסרי (Ilyas Ansari) שהקדיש לשם כך את בית משפחתו בכפר. ביחד עם קבוצה של תושבים-פעילים הוא ליקט ומציג שם מאות חפצים אישיים, צילומים וסיפורים משפחתיים וגם מכתבים מן המלחמה, שכתבו זה לזה קרובי משפחה שלא נפגשו כבר עשרות שנים. אם תרצו לנסות לבקר במוזיאון, כדאי שתקראו קודם את הכתבה המעניינת על המקום שהתפרסמה באתר אטלס אובסקורה. 

 

08.09.2019

זריחה ראשונה 1953

הסרט המיוחד והיפהפה הזה הוא סרטו הראשון של מי שעתיד היה לחולל מהפכה של ממש בקולנוע התיעודי.

דון אלן פניבייקר (D A Pennebaker) שזכה באוסקר על מפעל חיים, נחשב לאחד המתעדים החשובים של תרבות השוליים של שנות השישים, ובין עשרות סרטיו היו כאלה שהוקדשו למוזיקאים ענקיים מצ׳ק ברי ודייוויד בואי ועד אליס קופר ובוב דילן.

סרטו הראשון, Daybreak Express, מוקדש לזריחה אחת, בוקר אחד בניו יורק המתעוררת והוא מלווה במוזיקה נפלאה של דיוק אלינגטון. זו אמנם יצירת ביכורים, אבל ניכרים בה היטב הקצב המהיר, החיתוכים, זוויות הצילום והשילוב המושלם עם הפסקול, שאפיינו את סרטיו לאורך השנים. פניבייקר הלך לעולמו לפני חודש בדיוק (ב-1 באוגוסט) בגיל 94. עוד על הסרט ועליו תוכלו למצוא ברשימה הזו בכתב העת aeon.

.

 

Daybreak Express from Criterion Collection on Vimeo.

01.09.2019

הכירו אותי, אהבו אותי

היא משוררת וציירת, אבל החיים זימנו לה לא מעט קשיים וכך קורה שרק בגיל 60 היא עומדת להציג תערוכה ראשונה מיצירותיה.

סטפני בויס (Stephanie Boyce) ציירה כל חייה. היא אפילו זוכרת איך קיבלה ציון מעולה בציור, בכיתה א׳.

אבל אז היא התמכרה לסמים, לקתה במחלת נפש וחייתה בעוני נורא, עד שפגשה, לגמרי במקרה, אמן קעוקעים שהתחיל לשוחח איתה, וגילה מחדש את כישרון הציור שלה.

המקעקע, מרק קרוס, החל לרכוש ממנה ציורים וגם לקעקע אותם על לקוחותיו. האוסף שלו צמח וצמח, וכך גם החברות ביניהם, עד שהגיעה השעה לתערוכת-יחידה.

 

 

 

If You Know Me Is To Love Me from HELLER films on Vimeo.

25.08.2019

הציור שהביא לפרוץ המלחמה

ילד בכיתה ג' שומע מחבר שהמורה לציור עומדת לתת לו ציון נמוך. הוא נבהל, ואף שהוא לא מאמין באלוהים, הוא מחליט להתפלל. בימים שלאחר מכן פורצת בבוסניה מלחמת אזרחים, שבמהלכה נענית תפילתו: בית הספר שלו נשרף, והוא אינו צריך להתמודד עם הציון הגרוע.

סרטו האישי של הבמאי איגור דרליאג'ה (Drljaca) המתאר את המלחמה בסרייבו מבעד לעיניו של ילד, המשוכנע, כמרבית הילדים בגילו, שלכל מעשה שלו יש השפעה ישירה ודרמטית על המתרחש בעולם.

הסרט מבוסס על קטעי וידאו משפחתיים שצולמו לפני המלחמה ובמהלכה, ומסרטים שצילם אביו שנותר בביתם חודשים ספורים אחרי שהמשפחה נמלטה.

דרליאג'ה מלמד היום קולנוע ותאטרון באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה.

The Fuse: or How I Burned Simon Bolivar from TimeLapse Pictures on Vimeo.

18.08.2019