גיזוז חזק

ההקשר הוא הכול. למשל, כשמדובר בבקבוק של משקה קל מתוצרת הארץ, כל אחד מהאלמנטים הללו הוא חלק מן ההקשר: העובדה שמדובר במשקה, שהוא משקה קל, שהוא יוצר בארץ בידי יצרן שעובד כאן ובעברית. המשקה המדובר היה שקוף לגמרי, והיו בו בועות. המדבקה בחזית הבקבוק הגדול העידה על התוכן: סודה. אבל לא בסודה נעסוק היום – על אף שמדובר במילה מעניינת מאוד, בעלת שורשים ארוכים והיסטוריה רב-תרבותית עשירה. מה שמשך את עיני בבקבוק הסודה היה ההכרזה בתחתית התווית, שלפיה מדובר בסודה "בגיזוז חזק".

העין קולטת והראש העברי אינו מתקשה, מה גם שההקשר מעניק לנו עוגן ברור. בימינו, משקאות מוגזים יכולים להיות רכים או "קופצניים" יותר. בעניין הזה אפשר לזהות סולם של עוצמות, כלומר עד כמה חזקות הבועות במשקה הקל. באורח מסורתי, סודה, ללא תוספות של טעמים או ריחות, כלומר הסודה הבסיסית, נוטה להיות "חזקה". והיצרן הישראלי מסר לנו זאת כשהודיע שמדובר בסודה "בגיזוז חזק".

גיזוז?

ובכן, המילון אינו עוזר לנו. "גיזוז", על פי המילונים, הוא מונח הקשור לשיער, לצמר ולפרווה, דומה מאוד ל"גזיזה". כמובן, זהו עולם משמעות שונה לחלוטין, שאינו קשור בשום דרך לענייני משקאות קלים ולגז שגורם להם להיות קופצניים. כלומר, לפנינו "גיזוז" בהקשר של "גז", וההקשר מראה לנו כי "גיזוז" מתייחס לריכוז הגז (פחמן דו-חמצני במקרה הזה) המאפיין את הסודה בבקבוק.

בירור מלא יותר דורש מאיתנו ללכת אחורה בזמן. "גז", בהקשר הכימי, הוא מונח לועזי. מקורו ככל הנראה במאה ה-17, בהולנדית. בראשית ימי המדע המודרני, ראשיתה של הכימיה המוכרת לנו, הגדיר המלומד ההולנדי יאן בפטיסט ון הלמונט בשם "gas" את מצב החומר כשהוא אינו מוצק ואינו נוזלי. יתכן שהוא הושפע מהמונח ההולנדי geest, שמשמעותו "רוח, אד והבל נשימה". אך המקור היה יווני, "כאוס", שמובנו "תוהו, ריק, תווך ריק". האופי החמקמק והחידתי של החומרים הללו תאם לחלק מהמשמעות של "כאוס" היווני. התיעוד הראשון של gas הוא אם כן משנת 1648, בספר רפואה של ון הלמונט. משם קצרה הדרך לשפות אירופה האחרות והוא מוכר לנו מאז, ובסופו של דבר גם בעברית.

אלא שבעברית לא נוצר פועל מ-gas, ו"גז" נותר כשם עצם בלבד. לא כך הוא המצב באנגלית, למשל, שם "to gas" פירושו לעשות שימוש קטלני בגז כלפי אנשים, בעלי חיים ושטחי מחיה. בעיקר הכוונה לתקיפה קטלנית באמצעות גז רעיל. זהו המובן העיקרי של הפועל באנגלית. על אף שהוא גם משמש לציון פעולות בתחום הכימיה וגם בהשאלה לציון פעולת דיבור מתרברבת וריקנית, ההקשר של to gas והקונוטציות שהוא מעורר – קשים.

האם זאת הסיבה שאין פועל עברי שנגזר מ"גז"? את זאת, כמובן, אי-אפשר לקבוע. כן אפשר להזכיר שהסביבה הצורנית תפוסה בשל ענייני הגזיזה, הגז של בעלי חיים והגיזה המתקבלת מהגזיזה השנתית של הצאן וכו'. עדיין, יכלה העברית ליצור פועל "לגזז" או "להגזיז" ולכנות כך את הפעולה התמימה שתוצאתה היא אותה סודה "בגיזוז גבוה". למיטב ידיעתי, הדבר לא קרה.

בכל זאת, לא נתעלם גם מ"גזוז", מילה עברית שנגזרת מ"גז", ומציינת משקה קל... מוגז. והנה מיד שתי הערות שיש להוסיף: "גזוז" הוא שאילה ישירה מצרפתית, gaseuse, שמובנו יובא בדיוק. וכמובן, שיש לנו בעברית "מוגז", צורת בינוני פעול שאין מאחוריה או בתשתיתה פועל ("הוגז"? מ-"להגיז"? – כנראה שאלו אינם קיימים כלל). העובדות מדברות בעד עצמן: תיתכן צורת בינוני, שמתפקדת כתואר תקין בתכלית, בלי שיהיה פועל שהיא הבינוני "שלו" – דבר שטוב לשים לב אליו מבחינת ההשלכות התיאורטיות הכלליות יותר.

וכל הסיבוב הקטן הזה מותיר אותנו כשבידינו הבקבוק הישראלי עם המדבקה בעברית ישראלית, שמוסרת לנו את המידע הברור שמדובר בסודה "בגיזוז חזק". זה הפלא שבמורפולוגיה העברית. האפשרות לגזור מילה, להשתמש בה בהקשר נדרש, ולסמוך על כך שהקוראים והקוראות יבינו אותה ללא קושי, ללא מילון וללא צורך בהסבר נלווה. מעצם צורתה, מעצם היותה בנויה על מונח מוכר לגמרי, שהוא חלק מן ההקשר. השימוש בבניין פיעל אינו צריך להפתיע, להיפך, זה הבניין שבו העברית המודרנית נוטה להשתמש כשער כניסה למילים זרות שרוצים לגזור מהן צורות פועל או שמות פעולה, בעיקר בתחומים טכניים. והרי "גיזוז" על בקבוק משקה אומר משהו על תהליך הייצור, על מה שנעשה כדי שתוצאה תהיה הסודה בעוצמה המסוימת הזאת, שמצדיקה שיקראו לה "בגיזוז חזק".

מילה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

2 תגובות על גיזוז חזק

    02
    יורם

    תודה, רון. אבל התיעוד מימים שלפני קום המדינה נותן לנו סיבות טובות מאוד לחשוב ש"גזוז" הוא ממקור צרפתי, מה גם שהמונח הזה, בווריאציות קלות, קיים בשפות אירופיות אחרות ומציין בדיוק את זה: משקה קל מוגז, בטעמים.