הכול החל עם צמיחתה של חברה מסחרית. בשנת 1936 עלתה משפחת וולפגנג לארץ ישראל ועד מהרה פתחה חנות לחומרי בניין בצפת. החנות מכרה גם צבע לבניין, והייתה הגרעין שממנו התפתחה חברה מסחרית גדולה, הקיימת עד היום. את שמה קיבלה החברה מתופי הפח שהיו נפוצים באותם ימים. תצלום ישן באתר החברה מראה דלתות של חנות לחומרי בניין – לא ברור אם מדובר בחנות המקורית – ועליהן לוחות פרסום שעליהם מצויר ילד המתופף על פחית של צבע, ובמקום מקלות תיפוף הוא אוחז במכחולים. הכיתוב כולל שתי שורות: "כל-כל" ו"צבעי טמבור".
הצירוף "כל-כל" יכול להיות צורה מוקדמת ל"כל-בו", והעניין דורש בירור נוסף. מה שאינו דורש בירור הוא "צבעי טמבור", שכן החברה מוכרת לכל ישראלי והיא חלק מנוף הארץ מזה כתשעים שנה. "טמבור" נטלה את שמה מהמילה הצרפתית לתוף, tambour, המציינת תוף שטוח וקטן יחסית, מהסוג שילדים נהגו לתופף עליו, גם בהקשרים צבאיים ומלחמתיים. המילה מציינת מגוון גדול של צורות תופיות, ממסגרת לבּד שרוקמים עליו או לאריג תחרה עדין שנעשה על מסגרת כזאת, ועד המכסה העגול, הנפתח, של שולחן כתיבה מהסוג הישן, ומכאן גם סוגים מסוימים של דלתות מסתובבות הדומות או מדומות לתוף. המילה, בשינויים קלים מאוד, מתועדת בשלל שפות אירופיות וגם בתורכית. המקור הקדום שלה הוא בפרסית העתיקה, משם הגיעה גם לערבית – שם היא מציינת גם תוף במכונת דפוס. בעולם התורכי וגם בעולם הכורדי, הטנבור (כך, ב-נ') הוא משפחה של כלי פריטה, שכוללת תוף תהודה קטן. נראה כי אף התוף ההודי הכפול, ה-tabla, שקולו אנושי ממש, חב את שמו לאחד הענפים שמהם התפתחה גם המילה "טמבור".
מאתר האינטרנט של חברת "טמבור" לא ברור מדוע נבחר התוף הקטן ששימש את הילדים כשמה של החברה לייצור צבעים לבניין. הטענה שהדבר קשור לכך שתופים כאלו היו צבעוניים אינה מאומתת. על הדעת עולה גם השימוש בתופים תעשייתיים גדולים לצורך יצור צבע, תופים שלפחות בשנות השמונים של המאה שעברה, במפעל בעכו, היו גדולים כל כך, שכדי לנקות אותם היו הפועלים לובשים מעין חליפות אסטרונאוטים ונכנסים לקרבי התוף כשבידיהם צינור התזה אימתני.
וכך, "טמבור" התבסס כשם פרטי, שמה של חברה מסחרית ישראלית גדולה ומוכרת, שכדרכן של תעשיות מקומיות מוצלחות הפכה לענק כלכלי שנמכר לתאגיד בינלאומי. ובכל זאת, "טמבור" שומרת על מקומה הבולט בנוף הישראלי, והעין רגילה לראות את אותיות שמה, בעיצוב שלא השתנה מזה שנים רבות, ומתגלה לנו ברחובות הערים, ומזהה עבורנו חנויות לכלי עבודה ומוצרי בניין.
וכאן אנו מזהים את השלב הבא בקריירה של המילה "טמבור". השם הפרטי הוליד מתוכו מילה ישראלית, "טמבוריה", שם עצם המציין חנות לחומרי בניין. התופעה מוכרת לנו בעברית הישראלית, וגם בלשונות אחרות. כולנו זוכרים את הימים שבהם "פריג'ידר" הייתה המילה הישראלית למקרר ו"הוּבר" לשואב אבק. הראשונה עוד קיימת, השנייה נעלמה. גם "ארטיק", כשם עצם, חב את קיומו למוצר מסחרי מסוים – השם נגזר מ-Arctic, כלומר "ארקטי", דבר הקשור לחוג הקוטב. אלא שבקטע הנוף היצירתי הזה בשפה העברית הישראלית, הצלחתה של "טמבור" גדולה במיוחד. לא "טמבור" הפכה לשם עצם עברי, אלא נגזרת שלה, המציינת את החנות, היא ה"טמבוריה". והיא נקראת כך גם אם אין מוכרים בה צבעי "טמבור" בלבד או בכלל, וגם אם אין בחזיתה שלט של "טמבור". כלומר, שם העצם פרש כנפיים וזכה לחיים עצמאיים.
"טמבוריה" היא דוגמה קלאסית לסיומת "-יָה" המשמשת לבתי עסק שמוכרים מוצר ספציפי: חומוסיָה, המבורגריָה, סושיָה ועוד. ואם מישהו ישלוף את "פיצריה" כדוגמה נוספת, אצטרך להזכיר שהסיומת "-ria" (השונה מ"-יָה" ) קיימת בשפות הרומאניות ובהן איטלקית, שייבאנו ממנה את pizzeria, ורק מקרה הוא שיש דמיון בני הסיומת הרומאנית ובין הסיומת העברית. ולא זאת בלבד, אלא שביפנית קיימת סיומת זהה בצורתה ל"-יָה" העברית, כשחנות לממכר לחם היא panya, על יסוד pan, לחם, מילה שהגיעה ליפנית מפורטוגזית.
כך סובב וסובב הכדור וסובבות בו הלשונות, ודמיון ביניהן יכול להיות מקרי, אם כי לעתים גם סיומות נודדות בין שפות. אכן, עסק צבעוני מאוד, והמילים והסיומות אינן צועדות בסך לקול הלמות התוף.
מחשבות מתחילות כאן
תגובות פייסבוק
הלב תמיד זוכר
יאן-פיליפ סנדקרכל הסיפורים עוסקים באהבה, כך אמר הדוד שלי. הגדולים והקטנים, היפים והיפים...
X 5 דקות
מילה בשערי העברית
מתי אפשר לומר שמילה מסוימת חסרה בשפה? במובן המוקפד: לעולם לא. שפות ודובריהן הן מערכות חיות, וככאלה הן מתקיימות, מתפתחות ומשתנות, ואינן סובלות מכשלים בפעולה. דוברים ודוברות מצליחים לבטא כל דבר שהם רוצים וצריכים לבטא. הרי לא קורה שמשתררת שתיקה כיוון שאין אפשרות לבטא דבר, ולא זכור לי מקרה, בשום שפה, שדובר נופף בידיו בבהלה וביקש סיוע מצדו של דובר שפה אחרת, בבקשה שישלים את דבריו, לאחר שהוא נתקע כיוון שהשפה שהוא דובר אינה "מכסה" את מה שהוא צריך.
אלא שהמציאות מעט יותר מסובכת שכן שפות אינן איים מבודדים, ובין החברות הדוברות שפות שונות אין שיווי משקל מושלם ושוויוניות מוחלטת. תרבויות משפיעות על תרבויות אחרות, והשיח הציבורי או המקצועי בתחומים מסוימים מתנהל, בוודאי בעולם הגלובלי, בשפה אחת (בימינו, לפחות מזווית הראייה של העברית המודרנית, מדובר על פי רוב באנגלית) שמשפיעה באורח חסר פרופורציות על שפות אחרות שבהן דוברים ודוברות מתבטאים באותם תחומים.
וכך אפשר להצביע על רגעים, תקופות (בדרך כלל קצרות) שבהן יש לנו תחושה שבעברית שלנו חסרה מילה. אופנה טרמינולוגית שוטפת את העולם שאנו נושאים אליו את עינינו, תחום אקדמי, טכנולוגי, מקצועי, פוליטי או אחר זוכה למקום בולט, ומתחוללים בו תהליכים שמולידים שימוש במילה מסוימת, באנגלית, ואנו, בעברית שלנו, יכולים למצוא את עצמנו במספר מצבים. לעתים, אנו פשוט מאמצים את המילה האנגלית, לפחות עד שהיא מוחלפת בביטוי עברי קיים או בגזירה חדשה שכובשת לה מקום. פעמים אחרות אנו ממהרים ליצור מקבילה, ולמעשה אין תקופת ביניים שבה המילה המשמשת היא המילה האנגלית. לפעמים יש תחרות בין שתי אפשרויות עבריות או יותר, עד שהעניין מוכרע, בדרך כלל מתוך השימוש ש"תופס" בקרב הקהילה המעוניינת והציבור העברי כולו. ויש מקרים שבהם חולף זמן לא קצר, ודבר מכל זה אינו קורה, ונוצרת תחושה של חלל, של פער, של חור.
הדבר בולט במיוחד כשהמונח האנגלי עולה כפורח בעולם, ומבסס את עצמו ללא ספק, ואילו אנו, בעברית, מוצאים את עצמנו מתרגמים טקסטים קצרים וארוכים שבהם המונח, מעשה שטן, מופיע שוב ושוב. וגרוע מכך: לא נוצרת הסכמה שאינה רשמית, דוממת, כיצד לתרגם את המונח – דבר שאילו היה קורה גם היה מציע לציבור חלופה עברית.
מקרה כזה מתגלה עם המונח האנגלי הנפוץ עד מאוד "agency". אין הכוונה לחלק השני של ביטויים כמו travel agency, למשל. הכוונה היא למשהו אחר בתכלית.
בימינו, agency הוא מונח בפסיכולוגיה, מדע המדינה, פוליטיקה, סוציולוגיה ופילוסופיה, שמציין את היכולת לפעול או להשפיע, עמדה שבה מתאפשר לפעול או להשפיע ויכולתם של יחידים לפעול באורח עצמאי, להכריע בכוחות עצמם ולפעול על פי רצונם החופשי. במובן משני, המונח גם מציין את האמצעים שמשמשים לצורך פעולה כזאת. מדובר, למשל ובעיקר, על moral agency, וכמובן על individual agency, כלומר על היכולת, אולי החובה, האפשרות והרלוונטיות של היחיד בפעולתו, ועל האפשרות והחירות שלו להיות מעורב בקביעת גורלו וכן בקביעת גורלן של מערכות וגורלם של דברים הקשורים אליו בסוגים שונים של קשרים. במובנים רבים, ה-agency של היחיד הוא חלק מהתשתית של האחריות שלו, של העובדה שהוא עשוי לתת את הדין (אתית, מוסרית ואולי משפטית) על מעשיו או על הימנעותו ממעשה – אם כי אין מדובר במונח משפטי.
מקור המונח agency הוא בפועל הלטיני agree שמשמעותו "לפעול", וליתר דיוק מצורת פרטיציפ ההווה (מה שמכונה בעברית "בינוני פועל"), agēns, "גורם פועל", שהניב בלטינית מאוחרת את שם העצם המופשט agentia, הורתו של agency (ושל מקבילו הצרפתי).
ובכן, לאור כל זאת, מה קורה בעברית? למיטב ידיעתי, שום דבר. ליתר דיוק: מבוכה ואי-בהירות. פה ושם, בתרגומים כושלים, ראיתי שכותבים "סוכנות", מה שלא רק מחמיץ את כל העניין אלא טועה ומטעה. בתרגומים טובים יותר המתרגמים והמתרגמות מנסים צירופים מורכבים כמו "יכולת פעולה". זהו ביטוי לא נוח, שבעיקר אינו מתאר את מלוא המשרע הרעיוני של agency שנוגע גם לפוטנציאל, גם לעצם הגדרת תפקידו של הגורם הפועל, וגם לאחריות המוסרית שעשויה להיות לו. "פעולה" בעברית היא עניין ישיר, צר וחד מדי; "יכולת" מספרת רק חלק מהסיפור. הלבטים נמשכים וניכרים בטקסטים המתורגמים, עד כי דומה שכל מי שעוסק בתרגום מאנגלית מתפלל שהמונח לא יופיע במשמרת שלו. למיטב הבנתי, מצב דומה מתקיים בספרדית, פורטוגזית וצרפתית – אלא שבהן, כך נדמה לי, יש תלות קטנה יותר באנגלית האמריקנית ונכונות להתנגד לכוחותיה הפולשניים, אפילו מתוך אידיאולוגיה לאומית-פוליטית. לצד זאת, יתכן שהמרחק העצום בין עברית ואנגלית, בוודאי המרחק הגנאלוגי וההיסטורי, מעמיד אותנו בפני ברירה חדה: יש צורך למצוא מונח עברי מתאים.
על הדעת עולות טיוטות של רעיונות: "תפקידיות" היא ההצעה ששבה וחזרה בעת שחשבתי על הנושא לצורך הרשימה הקצרה הזאת. ה-agency שלי בעניין קיים אבל צנוע. אולי מישהו מכם יעלה הצעה טובה יותר?
הטיפה הלא מרה
מיכל שליוקשה למכורים להיגמל מסיגריות, אלכוהול וסמים, אבל ייתכן שזה לא קשה כמו...
X 9 דקות