זיקוקים

לאורך כמה שנים שורדים שירים שהיו להיטים ממש בזיכרון? באיזה קצב הם מתפוגגים משם? כמה שנים אחרי ששמענו אותם בלי הפסקה אנחנו עדיין מסוגלים לזמזם וגם לשיר את המילים? ומתי הם הופכים לזיכרון קלוש?

על כל השאלות האלה מנסה לענות הפרויקט האינטראקטיבי של מאט דניאלס Identifying Generational Gaps in Music.

כשתיכנסו, יושמעו לכם מקבצים של עשרה שירים בכל פעם, בהתאם לשנת הולדתכם, מן העשור שבו גדלתם או מעשורים אחרים לפי בחירתכם. בזמן שתקשיבו לקטעי שירים תתבקשו לדווח האם הם נשמעים מוכרים, לא מוכרים בכלל או שלגמרי לא נשכחו מכם. בתום החידון יגלו לכם איזה שירים הכרתם ואיזה לא, וכן, זה מפתיע. קרוב לוודאי שיתברר ששכחתם שירים ששמעתם מיליון פעמים. הנתונים שלכם יתווספו למאגר, במסגרת מחקר על התפוגגות להיטים מהזיכרון הציבורי. תוכלו גם לעיין בנתונים המצטברים, שלעת עתה כוללים מידע שנאסף מ-2,261,741 תשובות, וגם בכל הניתוחים המעניינים מאוד: שיעור המזהים שיר מסוים שהוצג בפניכם (בחלוקה על פי דורות), איזה שירים מזהים בני דור ה-X ואיזה מוכרים על ידי המליניאלים ועוד ועוד.

(תמונה ראשית: Tobias Tullius )

 

11.06.2020

ינקה שוניברה (Yinka Shonibare) האמן הבריטי-ניגרי הנודע ממשיך לייצר עבודות שעניינן קולוניאליזם, גלובליזציה וחיפוש זהות.

שוניברה הוא אמנם בעל תואר אצולה ממלכת אנגליה, אבל אינו נמנע מלבקר חריפות את חלקה של בריטניה בדיכוי ושיעבוד לאורך ההיסטוריה. אחרי שהציג את ״ספינתו של נלסון״ בבקבוק על הכן הרביעי הריק שבכיכר טרפלגר בלונדון, שוניברה עסוק ביצירה של סדרת דמויות שבמקום ראש יש להן גלובוס או קסדה, לעתים קסדת אסטרונאוטים, המסתירים את פניהן ומוחקים את זהותן האישית. הדמויות עצמן עשויות בדי באטיק - ומוצבות בסיטואציות משונות., לדבריו החומרים והמצבים מרמזים ומשקפים את ההשפעה המתמשכת של הקולוניאליזם על הקושי של העמים שהיו כבושים למצוא לעצמם זהות משלהם.

עבודות נוספות שלו ניתן לראות בארטסי, באתר שלו עצמו ובאינסטגרם.

 

10.06.2020

אן סקסטון, אלן גינסברג, לורנס פרנגטי, ג׳ון אשברי, קנת קוך ומשוררים אמריקנים גדולים נוספים מככבים בסדרת סרטי התעודה USA: Poetry, שצילם המשורר ריצ׳ארד או. מור באמצע שנות השישים.

מור, שהיה חלק מתנועת משוררי הרנסנס של סן פרנציסקו, יצר רשימה ארוכה (ומרשימה) של סרטים בנושאי מוזיקה, ספרות, אמנות פלסטית ושירה. בין סרטיו: סדרה של סרטים ובהם קורתא יודורה ולטי מכתביה, סדרה של שמונה פרקים על כותבי סיפורים קצרים בארה״ב, סרט תיעודי על דורות׳יאה לאנג, תיעוד של פסבל הג׳ז במונטריי, וסרט על האקטיביזם של ג׳ימס בולדווין. סדרת סרטי המשוררים שלו ניתנת כעת לצפייה ברשת.

(בתמונה הראשית: אלן גינסברג, מתוך הסדרה).

והרי דוגמית:

09.06.2020

במקביל למחאה הרוחשת ברחובות ארצות הברית, מפיקים ומפיצים של סרטים על מאבק השחורים לשוויון מציעים ברשת, בחינם, מספר סרטים חשובים בנושא. סרטים תיעודיים וכן סרטי דרמה של יוצרים שחורים, פתוחים לצפייה לאורך חודש יוני. בחלק מהמקרים נדרשת הרשמה אבל לא נדרש תשלום.

  • אחד מאלה הוא סרטה של אווה דובארני 13th (על שם התיקון לחוקה שביטל- חלקית - את העבדות בארה״ב). את הסרט זוכה האוסקר תוכלו לראות במלואו (רק בחודש הקרוב) כאן:

  • גם את סרטה ״סלמה״ (בעוסק במצעדי המחאה מסלמה למונטגומרי) ניתן לראות החודש בחינם ברשת, כאן.
  •   ה-Criterion Collection, שירות הסטרימינג של סרטי קולנוע קלאסיים, מציג בחינם אסופה מרשימה של סרטי יוצרים שחורים (בחלק מהמקרים תזדקקו ל-VPN אמריקאי).
  • הזדמנות להכיר את אמורי דגלאס (Emory Douglas) האמן שנודע כ״שר התרבות״ של תנועת הפנתרים השחורים בארה״ב, בסרט קצר שנפוץ כעת ברשת.
  • ״וודסטוק השחור״, הסרט המלא המתעד את פסטיבל התרבות של הארלם בשנת 1969 ובין השאר הופיעו בו נינה סימן, מקס רואץ׳, בי בי קינג, מהליה ג׳קסון וסטיבי וונדר.
08.06.2020

כדי לנסות לגייס תקווה לעתיד, כשהחדשות מסביב לא משובבות נפש, חנות הרומנים הגרפיים והקומיקס הניו יורקית  Desert Island Comics גייסה את הציבור לצייר אופטימיות. תחת הכותרת  Rescue Party, קומיקסאים נודעים וגם חובבים של הז׳אנר מפרסמים את התחזיות המצוירות האופטימיות שלהם - החל מאופנים חדשים לקרבה נפשית וגופנית, דרך אפשרויות לנחמה כשנמצאים לגמרי לבד ועד לחזון של עולם חדש, שצומח טוב ואמפטי יותר, בעקבות המשבר.

את היצירות אפשר למצוא בעמוד האינסטגרם של החנות, וגם בערוץ הייעודי  @rescueparty2020.

בתמונה הראשית: ציור של Zea Barker, מתוך העמוד @rescueparty2020.

סיפור מצויר של Tyler Gunther

תמונה מתוך סרטון וידאו של Mattie Hinkley

קטע מקומיקס של Phng Keng Boon

כרזה של Rob Corradetti

קומיקס של Magdalena Orellana

עבודה של Kat Kon

 

07.06.2020

כשארני באטן ( Ernie Button) היה ילד, דגני בוקר, ובעיקר אלה הממותגים, נראו לו מעדן יוקרתי מהחלומות. ״ואז, יום אחד עברתי ששדרת דגני הבוקר בסופרמרקט״, הוא מספר באתר שלו, ״והבנתי שהעולם השתנה. שדגני הבוקר הפכו לאוצר של צבעים ושעשועים, דמויות וצורות שמתחננות שיצלמו אותן״.

באטן, צלם מפיניקס, אריזונה, מצלם דגני בוקר בסצנות מבוימות בסדרה שכותרתה CEREALISM. היום הוא לא ממש אוכל את הדברים האלה, אבל ממשיך להתפעל מהם ויזואלית, ולחקור את המעבר ההדרגתי שלהם מתחום התזונה לאגף תרבות הפופ.

04.06.2020