יותר מ-1300 צילומים (520 מהם בצבע) ו-37 הפתעות מוכמנות (מה שנקרא בעולם התוכנה easter eggs) ישנם בשני כרכי ספרו של מרסין ויצ׳רי (Marcin Wichary), הנושא את הכותרת Shift Happens ומוקדש להיסטוריה של המקלדת, מאז מכונות הכתיבה הראשונות ועד ימינו.
ויצ׳רי הוא מעצב, מהנדס וכותב שמרבה לכתוב על פונטים, מכונות כתיבה ומיני דברים מופלאים נוספים שנמצאים - לכאורה -בשולי העולם הממוחשב. לרגל צאת ספרו, שמומן במימון המונים, הוא גם הקים אתר המציע משחקים ברמות קושי שונות שכולם עוסקים במקלדות. 
מאסידגרפיקס ועד סייברדליה, מסכולסטיקה אוטופית ועד ווימזי-קראפט וממק-בלינג ועד נובו-אורגניק. קטגוריות האסתטיקה השונות ערוכות באינדקס מאיר עיניים, באתר של CARI, המכון לחקר האתסטיקה הצרכנית, או ״קהילה מקוונת המוקדשת ליצירת מילון ויזואלי של מוצרי צריכה משנת 1970 ועד היום.
האתר מכיל דוגמאות מרתקות באמת של אופנות בכל תחומי העיצוב, על הקשריהן התרבותיים וקישורים בהתאם ויש בו גם קריאה לשיתוף מידע והרחבת הערכים מטעם הקוראים. דוגמאות ויזואליות כאן, ומילון מונחים בסיסי, כאן.
האתר The Kid Should See This מכיל אוסף מרהיב של סרטונים חכמים למוחות סקרנים, מכל הגילים - כך מבטיחים (ומקיימים מאוד) יוצריו.
רשימה חלקית: ממלכות הזהב של אמריקה הקדומה, איך מנפחים זכוכית, איך אפשר לתכנן בניינים עמידים למזג האוויר, כך נראית נסיעה ברכבל הארוך בתבל, כלי תזמורת מצולמים בהילוך איטי, תולדות הלחם, מגדלים שאוגרים מים מן האוויר, היכרות עם הגשושיות של נאס״א על המאדים, אגדה על הירח והשמש מוצגת באנימציה מהפנטת.
המאגר העשיר הזה תופח ללא הרף, בניצוחם של אוצרים המביאים את המיטב מכל רחבי הרשת, והוא נועד להבטיח להורים שילדים יוכלו לקבל מידע מרתק על מגוון נושאים שיעוררו אותם לשאול שאלות ולרצות לדעת עוד, בלי להיתקל בטעות בסרטונים שלא נועדו להם או שמכילים מידע שגוי (במקרה הטוב).
ראסל סאמורה (Russell Samora), איש האתר האינפוגרפי המומלץ מאוד The Pudding, יצר צבר של ארבעה שעונים שונים: שעון המציג את השעה כחלק מכותרת של שיר (שאפשר כמובן להאזין לו), שעון השולף מיוטיוב סרטון שבו מוזכרת השעה כעת, שעון שהשעה מוצגת בו עשויה מכותרות החדשות ושעון המבטא את השעה כנתונים הקשורים לאוכלוסיית ארצות הברית.
בין מקורות ההשראה שלו, סאמורה מונה את השעון הספרותי, שבכל רגע ניתן לראות בו קטע מספר שבו מוזכרת השעה.
למעלה מ-130 אנימטורים עבדו על הפרויקט הזה, Our Frasier Remake', אשר במסגרתו הם יצרו מחדש את אחד הפרקים האהובים בסדרת הטלוויזיה ״פרייזר״.
הפרק My Coffee With Niles, שהוא פרק הסיום של העונה הראשונה, ניילס האח הצעיר והנוירוטי עוד יותר (?) שואל את פרייזר אם הוא מאושר. מה שקורה הוא מופת של תזמון קומי, והתחמקויות שיכולות להתרחש רק בין שני פסיכיאטרים.
הפרויקט המושקע נולד בעקבות חידוש הסדרה (שהורדה רשמית לפני כמעט עשרים שנה), וכאן אפשר לקרוא ראיון עם ג׳ייקוב ריד, היוזם והמנוע. רשימת המשתתפים המלאה נמצאת כאן.
התמונה הראשית: מתוך הפרויקט.
בדומה לרי-מייקים של סדרות טלוויזיה וסרטים אחרים (שרק, רובוקופ, מלחמת הכוכבים ועוד), גם כאן כל יוצר עבד בנפרד על הפריימים שלו, ואלה חוברו לכדי הפרק הזה:
כאן אפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של יצירת הפרק:
האמן הברלינאי אולי וסטפל (Uli Westphal) עסוק כבר שנים באופן שבו בני אדם תופשים ומתארים את הטבע, ובעיקר - כך הוא כותב באתר שלו - בתפישות המוטעות שלנו לגבי הטבע. בשנים האחרונות הוא מתמקד באופן שבו תעשיות המזון משנות את תפישתנו את הטבע, ומרבית עבודותיו מבוססות על מחקר, איסוף וקיטלוג. כך גם העבודה החדשה, שבה הוא מנסה לתעד את זרעי כל הצמחים האכילים על ידי בני אדם.
ווסטפל החל את הצילומים במהלך סגרי הקורונה, ומתכוון לתעד יותר משלושת אלפים זרעים כאלה, בצילומים המאפשרים למתבוננים להכיר כל חריץ, קפל וגוון של כל זרע. בשל הממדים הזעירים של חלק מהזרעים, וסטפל מצלם גם באמצעות מיקרוסקופ.
בתמונה הראשית: Phaseolus coccineus.
דיוקן קבוצתי של זרעים
Gossypium herbaceum
Centaurea cyanus
אניס
זיקוקים