זיקוקים

יבשות כל העולם - התאחדו!

פנגיאה, יבשת-העל של כדור הארץ החלה להתחלק ליבשות נפרדות רק לפני 175 מיליון שנה, בתהליך שארך גם הוא לא מעט זמן.

מהנדס התוכנה איאן וובסטר (Webster) יצר את האתר הזה, המאפשר למצוא כל מקום על פני הכדור בתקופות שונות. בתמונה הראשית, למשל, נראה מיקומה של תל אביב לפני 220 מיליון שנה. הקליקו כאן, ותוכלו לחפש בכל תקופה כרונולוגית, או על פי עידנים מוגדרים כמו: הופעת הצמחים הראשונים, הכחדות הדינוזאורים וכדומה. אפשר אפילו לסלק את העננים מעל הארץ, למבט בהיר יותר של תוואי הקרקע.

וובסטר אינו היחיד המשתעשע במחשבות על פנגיאה, ואצל מאסימו פיטרובון (Pietrobon) תוכלו לראות את פנגיאה, מחולקת למדינות ההווה.

דבק, נייר ומספרים

בסדרה של סרטונים קצרצרים שכותרתם Make Something מציג הניו יורק טיימס אמנים ש"יוצרים משהו" מגליון של העיתון עצמו, נייר, דבק, מספרים ועוד פריט אחד שמותר לכל אחד מהם לבחור.

האמנים נאלצו "ליצור משהו" בתוך פחות משעה, ותהליך העבודה כולו מוצג בקולז-אפ בהילוך מהיר.

התוצאות כל כך מקסימות ומפתיעות, שחבל לומר עליהן משהו, וכדאי הרבה יותר לצפות בסדרה כולה, כאן.

והרי דוגמיות:

ארכיון היצירות המוחרמות

הנאצים קראו ליצירות הללו Entartete Kunst, אמנות מנוונת, ובשנת 1937 הציגו במינכן תערוכה של יצירות אמנות שנחשבו עלבון לרוח הגרמנית.

במוזיאון ויקטוריה ואלברט הלונדוני נמצא התיעוד המלא המוכר היחיד של יצירות שהוחרמו על ידי הנאצים ממוסדות ציבור ברחבי גרמניה, והוא כולל כ-16 אלף יצירות.

המוזיאון מעמיד כעת לרשות הציבור את רשימת היצירות המלאה, כולל הערות והיסטוריה אישית של כל יצירה והמקומות שבהם הוצגה. הרשימה ממלאת שני כרכים עבי כרס, ובסך הכול 482 עמודים, שניתן להוריד בקבצי PDF. רוב היצירות הללו, כולל עבודות של אמנים כמו אמיל נולדה ופאבלו פיקאסו, הושמדו, כמובן, ואם תרצו לדעת עליהם יותר, תוכלו להיעזר במאגר הנתונים של האוניברסיטה החופשית בברלין ולגלות לאן התגלגלה כל יצירה ששרדה את הימים האפלים ההם.

התיעוד המלא של היצירות שהוחרמו

פטריות או לא להיות

בין 1945 ל-1962 ארה"ב ערכה מאות ניסויים גרעיניים, שצולמו ותועדו בקפידה, ואלה עוברים בימים אלה תהליך של דיגיטיזציה והעלאה לרשת, לרשות הציבור.

מעבדת המחקר לורנס-ליברמור (השייכת לאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי) מעלה בשיטתיות את הסרטונים: המאגר שלהם כולל עשרת אלפים סרטונים שישבו והעלו אבק בארכיון, ועד כה כשלוש מאות מהם כבר ממתינים לכל דורש בערוץ היוטיוב של המעבדה.  כל סרטון מלווה, כמובן, בפרטי הניסוי, שכבר אינם חסויים.

הרי דוגמיות:

ואם יש לכם שאלות אחרי הצפייה, אנשי המעבדה מנסים לענות:

אישיות של עציץ

קוראים לו פרדריק בוש (Frederik Busch) אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה הוא מתעניין בצמחים.

הצלם הגרמני מצלם עציצים במשרדים של חברות שונות בגרמניה, ומעניק להם סיפור חיים ואישיות: אנדי והורסט מנהלים סיפור אהבה, ומצאו דרך לחבק זה את זה מעל כורסא בפינת המשרד (ראו תמונה ראשית), אנה יודעת לקרוא, אלברט מרים משקולות כבר שנה, סבינה מאוד אוהבת מחול ואירמפריד מבולבל. כל אלה, כאמור, צמחים, אבל בוש אינו מתייחס אליהם ככאלה.

החיים הסודיים של הצמחים הללו - שרובנו נוטים להתעלם מהם, אבל הם נמצאים כמעט בכל משרד - מתועדים בספר חדש של בוש, German Business Plants / 2009-2018 (שניתן לעלעל בו באתר), ולצדם סיפורים על חיי המשרד, האמבציה, ההשפלות, התחרות, השגרה. בכיכובם של העציצים.

ראיון עם בוש התפרסם לאחרונה בניו יורק טיימס.

סבינה

דגמר

אולה

אוטֶה

אולֶה, ביאה וליאו

יער של ספרים

רשמו לפניכם את הקואורדינטות: 59°59'10.8"N 10°41'48.7"E. שם, ביער נורווגי עבות, הולכת ונבנית "ספריית העתיד". בכל שנה נתרם לספרייה הזו סיפור על ידי סופר נוסף, ואלה ייקראו רק בעוד כמאה שנה, כשאלף העצים ביער המיוחד הזה יגדלו ויהפכו לנייר שעליו יודפסו.

"ספריית העתיד", או בשמה המקורי Framtidsbiblioteket, היא פרויקט ספרותי-אמנותי שהחל לפעול ב-2014 ועתיד להימשך עד 2114.  ראשונת הכותבות לפרויקט הייתה מרגרט אטווד הקנדית, ואחריה כבר מסרו את יצירותיהם דייוויד מיטשל הבריטי, Sjón האיסלנדי ואליף שפאק התורכית. הספרים שמורים בכספת בספריית דייכמן באוסלו, ואיש אינו מורשה לקרוא בהם עד שנת 2114. להציץ אפשר כאן. 

יוזמת "ספריית העתיד" היא האמנית הסקוטית קייטי פטרסון, המתגוררת בברלין.