את הדיוקן העצמי הזה צייר דייוויד בואי. מאחורי העין הירוקה והעין הכחולה הסתתרה נפש רגישה, ואם לא גיליתם אותה במוזיקה שלו, היא תזנק לעומתכם מתוך גלריית הציורים שלו.
בואי היה צייר מחונן, וכאן יש לכם הזדמנות לחזות בתצוגה של 25 מיצירותיו, שבואי צייר במסעותיו בעולם במהלך עשרות שנים, דיוקנאות עצמיים ודפי רישום מיומניו. מקור התמונות באתר Bowieart.com שירד מהרשת עם מותו של בואי בשנה שעברה.
לגלריה המלאה, הקליקו כאן.
בואי, דיוקן עצמי 1996
קייפטאון, 1995
ילד בברלין, 1977
כולנו זקוקים לוויטמינים. אבל מה המקור הכי טוב לכל אחד מהם? האם הם נספגים היטב כתוספי תזונה? מה עלול לקרות לנו כשיש בגוף מחסור בוויטמינים? אטלס הוויטמינים האינטראקטיבי ילמד אתכם כל מה שתרצו, ועוד: מאיפה מגיע כל ויטמין, איזה מחסור בוויטמינים צפויים לחוות תושבי אירופה, אפריקה או אסיה ואיך הוויטמינים משפיעים על כל אחת מהמערכות בגוף (בסרטוני אנימציה קצרים וברורים).
וכאן תמצאו מחשבון שיעזור לכם לחשב את הצריכה היומית שלכם.
ככה העולם נושם, בזמן אמת. התצוגה המרתקת הזו מדווחת לכם בדיוק איזו כמות של פחמן דו-חמצני (CO2) נפלטת בכל מדינה, בעודכם מתבוננים במפה.
תוכלו לראות גם כמה אנשים נולדים ומתים בכל מדינה, אחת לכמה זמן נפלטו באותה מדינה אלף טון של פחמן דו חמצני, וכמה גז כזה פלט כל תושב במדינה מאז שהתחלתם לצפות.
ישראל שם, אבל כדי להקליק עליה צריך לדייק מאוד עם הסמן.
זה קרה לכולם, אפילו לגדולים והמשוכללים שבהם. פריצות, גניבות מידע, השתלטות על מאגרי נתונים ושימוש זדוני בסיסמאות וחשבונות של משתמשים. המפה האינטראקטיבית הזו מציגה את האתרים הפופלאריים שנפגעו ואת היקף גניבת המידע מהם. הרשימה כוללת בין השאר את ג'ימייל, אי-ביי, יאהו!, מיי ספייס, דרופבוקס ושמות מוכרים רבים אחרים.
דיוויד מקנדלס, עורך המפה, שאב את המידע משורה של מקורות אמינים, והיא מתעדכנת תכופות.
תוכלו לבחור תצוגה על פי שנים, תחומים (בנקאות, דואר, רשתות חברתיות, מסחר), סוג הפריצה (הדלפה, האקרים), סוג המידע שנגנב ומידת האבטחה הנוכחית של האתר.
וכדי לישון בשקט, תוכלו גם לבדוק כאן האם החשבון שלכם באתרים האלה נפרץ או לא.
לאן נעלמו 5500 הפסלים של לנין שהוצבו ברחבי אוקראינה בשנות המשטר הסובייטי? כולם, עד לאחרון שבהם, הוסרו מן הכיכרות ומבני הציבור שבהם הוצבו על ידי שלטונות ברית המועצות, אבל הם לא הושמדו.
ספר חדש בשם Looking for Lenin מתעד את קורותיהם של פסלי לנין באוקראינה, המדינה שהיו בה יותר פסלים כאלה מכל מדינה אחרת בברה"מ. סילוק דמותו של לנין החלה, כמובן, עם נפילת ברה"מ ב-1990, אבל מאז הפגנת הענק ב-8 בדצמבר 2013, אז הוטח ארצה על ידי ההמון הפסל העצום של לנין בכיכר בסרבסקה בקייב, התפשטה ברחבי אוקראינה התופעה המכונה Leninopad ('נפילת לנין') והיא הועצמה בחסות חוקים שהתקבלו עם הכרזת העצמאות של אוקראינה, האוסרים על הצגת סמלים קומוניסטיים.
הצלם נילס אקרמן והתחקירן סבסטיאן גוברט עוקבים בספר אחרי המקומות המשונים שאליהם התגלגל לנין אחרי נפילתו. בין השאר: מחסנים מאובקים, בקתות מסתור ביער, חצרות פרטיים ותא מטען של מכונית (בתמונה הראשית), במקרה זה, של הקבוצה הלאומנית Sokil המוכרת את המזכרות הללו כדי לממן טיפול רפואי למי שנפצע בהתקלויות עם הצבא הרוסי.
ב'אטלס אובסקורה' מזמינים אתכם גלריית תמונות נהדרת של פסלי לנין בחלוף התהילה.
אחרי שברבי עשתה מאמצים, למדה מקצוע, שינתה צבע עור ואפילו רצה לנשיאות ארצות הברית, הגיע גם זמנו של קן - "הבחור שלה" - להשתנות.
יצרנית הבובות 'מאטל' עיצבה שורה של בובות גבריות חדשות: קן היספאני, קן כהה עור עם שיער קלוע, קן זרוק עם שיער מחומצן, קן אסיאתי ואפילו (!) קן שמן.
בובת קן, שהושקה לראשונה ב-1961, שנתיים אחרי זוגתו ברבי. גם הוא עבר עם השנים ניפוח שרירים וטיפוח גוף מוקצן שזכו ללא מעט ביקורת, ביקורת שהביאה כנראה את 'מאטל' להציג את קן המחודש בעל מגוון הדמויות והמופעים, המייצג את השונות הגזעית והמעמדית בארה"ב.
כתבת כתב העת GQ קייטי ויבר סוקרת את ההיסטוריה של קן ומדווחת מפס הייצור.
הצילום Spencer Lowell ל-GQ.
הגלגולים החדשים של בובת קן
זיקוקים