זיקוקים

השיר Reasons to Be Cheerful, Part 3 היה בכלל - אי אז בשלהי שנות השבעים -  להיט של איאן דיורי, אבל זמר אחר, מוכשר לא פחות, אימץ לעצמו את הכותרת ואת הרוח שמאחורי השיר כשמו של עיתון אינטרנטי חדש.

דייוויד בירן, לשעבר סולן Talking Heads ומוזיקאי מרגש גם בהווה, הקים אתר אינטרנט (שלא למטרות רווח) המפרסם בקביעות סיפורים אופטימיים וחדשות חיוביות מרחיבות לב מכל העולם, הנושא את השם  Reasons to Be Cheerful. לדבריו הוא מונע מתחושה שהדגש הרב מדי על שליליות במרבית אמצעי התקשורת גורם לנו לראות את בעיקר את הצד האפל של העולם, ולהתעלם מאירועים ודברים חיוביים, ואפילו משמחים. את האתר-עיתון שלו הוא מכנה גם בשם ״שילוב בין עיתון לטיפול פסיכולוגי ותכנית לעולם טוב יותר״.

בין שלל המאמרים על פרויקטים חיובים ומוצלחים בכל העולם, בתחומי החברה, כלכלה, חינוך בריאות ואפילו אמנות, ולצד רעיונות איך לשפר ולתקן קלקולים בעולם, יש שם כמובן גם מאמרים של בירן עצמו, ושל חברו האקו-אקטיביסט המוזיקאי בריאן אינו. 

בצילום הראשי: דייוויד בירן (צילום: ויקיפדיה).

 

 

08.09.2019

מרגרט בורק-וייט (Bourke-White) החלה את דרכה כצלמת תעשייתית, שתיעדה אתרי בנייה ובתי חרושת בארצות הברית של שנות העשרים. בשנות השלושים היא החלה לצלם עבור כתבי עת גדולים כמו לייף ופורצ׳ן, וצילמה מאורעות דרמטיים בכל העולם והייתה האישה הראשונה שהורשתה לצלם בשטחי אש במהלך מלחמת העולם השנייה. כתב העת The Atlantic מציג לקט מיצירותיה המרהיבות במדור הצילום שלו. כאן. 

בתמונה הראשית: מרגרט הורק-וייט מצלמת ממרומי מגדל קרייזלר בניו יורק. צילום: Oscar Graubner / The LIFE Images Collection via Getty.

ואלה דוגמאות ספורות בלבד:

1941 נשים בחווה שיתופית ליד מוסקבה בעת איסוף חציר

קורבנות שיטפון בתור למזון מול משרדי הצלב האדום

 

1938. קבוצה של גברים שנבחרו ללוות נסיכות ובנות עשירים לנשף באומהה

1939 מטוס בשמי מנהטן

גנדי בביתו, 1946

 

05.09.2019

יש לכם רעיון רע במיוחד? זו הפלטפורמה שתעזור לכם להגשים אותו.

״פלופסטארטר״ (Flopstarter) היא פלטפורמה לגיוס מימון עבור פרויקטים שאין כל ספק שהם ייכשלו.

״עד כה,״ כותבים אנשי האתר, ״הוגשו לכאן אלפי רעיונות, גרועים להפליא, וכולם ייכשלו בקרוב, אם יימצא מימון מתאים לכך.״

מעבר לגימיק, זה ה-מקום להחליף בו רעיונות מקוריים, מוזרים, שאין שום סיכוי לישם אותם מבחינה מעשית ומסחרית, אבל יש טעם להפוך בהם, משום שחלקם עשויים לעורר מחשבות, מחשבות שיובילו אולי לרעיונות טובים יותר.

רשימה חלקית: סטקים מפרות שמתו מוות טבעי, אתר פורנו שחושף רק קרסוליים או פרקי ידיים, קערות שטוחות כמעט כמו צלחות, שמפו קוקוס לחפיפת השיער של אגוזי הקוקוס, גלולה שנותנת תחושה של האנגאובר גם בלי לשתות אלכוהול, שעונים ללא מחוגים כדי לצאת מהמרדף אחרי הזמן האבוד.

 

04.09.2019

האמצעים שבידיהם דלים ביותר: סמארטפון (ולא הכי חדיש), מקירופונים פשוטים, חצובה מאולתרת, מאוורר וציוד ביתי לייצרו אפקטים מיוחדים. ובכל זאת, קבוצת הנערים מהעיר קדונה בניגריה כותבים, מביימים ומצלמים סרטי מדע בדיוני, ומאות אלפי צופים ברשת מחכים לכל סרטון שהם מעלים. הם קוראים לעצמם Critics Company ויש להם ערוץ יוטיוב שבו הם מציגים את הקולנוע שלהם. באינסטרגרם הם מכונים  THE CRITICS WHO RULE משום שזכו למעמד של קאלט ברשת. זהו הסרט הראשון שלהם:

וכך עשו אותו. בתקציב אפסי, כשהכלי המרכזי שלהם הוא אהבת הקולנוע:

 

 

 

03.09.2019

מרכז נובל לשלום (Nobels Fredssenter), באוסלו שבנורווגיה, הוא מרכז תיעוד ומוזיאון המוקדש לזוכי פרס נובל לשלום ולאידיאלים שהם מייצגים. וכעת יש לו גם אתר אינטראקטיבי משוכלל

שמציג את סיפורי הזוכות והזוכים בפרס נובל לשלום מאז ראשיתו בשנת 1901.

האתר בנוי כגלובוס, שהקלקה עליו מגלה זוכים בפרס ממדינות שונות, ווהם מוצגים בלוויית סיפור אישי וסיפורי הקונפליקטים שלפתרונם פעלו. אפשר גם לבחור  timeline ולגלות את הזוכים בכל שנה, או להקליק על חתכים שונים (ואכן, יש עמוד שמוקדש לנשים שזכו בפרס, ויש כאלה רבות).

העיצוב מרהיב, והשפות, לנוחותכם: אנגלית ונורווגית.

 

 

02.09.2019

בשנות השמונים, כמעט בכל עיר בגאנה היה קולנוע נייד - מעין אולם הקרנה פופ-אפ, שהביא לתושבים את מיטב הקולנוע ההוליוודי על קלטות וידאו.

את הקרנות הסרטים האלה צריך היה, כמובן, לפרסם, וכך נולד ז׳אנר כרזות הקולנוע המקוריות, שבמבט לאחור נראות מעניינות, יפות ומקוריות יותר מן הכרזות הרשמיות שליוו את הסרטים האלה.

הכרזות צוירו ביד, על בדי ענק, ולרוב על שקים ששימשו קודם לאריזת קמח. ורוב האמנים ציירו את הכרזות מבלי שראו את הסרט.

גלריה שלמה של הכרזות הללו תוכלו לראות באתר הזה (המוקדש למיני מוזרויות בהיסטוריה של הקולנוע).

 

01.09.2019