זיקוקים

אטלס מאוד לא קונקרטי

לא מדובר באטלס רגיל. Atlas of Intangibles ממפה את העיר (במקרה זה, לונדון) על פי תחושות, מרקמים והיבטים אחרים המייצרים חוויות. הוא נועד, כך אומרים מעצביו, להציג את הרשת העשירה של חוויות חושיות הנמצאת מאחורי מה שאנו פוגשים ביומיום, והוא מבוסס על שפע נתונים שנאספו בעיר. ההוגה והמפתחת פריטי פנדורנגאן (Priti Pandurangan) מגדירה את עצמה כמי שאוהבת נתונים, ואת הבסיס לאטלס (ולשאר הפרויקטים שתמצאו באתר שלה) היא אוספת בסיוריה, שגם עליהם היא מדווחת בהרחבה.

שלושת חלקי האטלס הם הסיורים, הקישורים והטיפולוגיה. אם תעקבו אחר המפות תגלו איפה ניתן למצוא קורי עכביש, היכן צומחות חזזיות על קיר אבן, מה מגלים כשמתבוננים בדופן תחנת אוטובוס עירונית ואילו סימנים הותירו עקבות נעליים בבטון. כל ההסברים כאן.

מזכרות מן האשפה

במקום לצקצק בכעס נוכח ערימות האשפה שמותירים מטפסים הרפתקנים המנסים להגיע אל פסגות ההימאליה, חברת העיצוב ההולנדית Super Local הופכת את אלה לפריטים מעוצבים ולתכשיטים. החברה אוספת את האשפה שלא פונתה מן ההרים במשך עשרות שנים (בעזרת טיילים מתנדבים שמקבלים תרמילים מיוחדים להשבת האשפה מן השטח) , ממחזרת את החומרים ויוצרת מהם מזכרות צבעוניות. לאחרונה זכתה החברה בפרס העיצוב במולדתה.

קראו על המבצע המורכב הזה כאן.

הכרונולוגים

הכול מתחיל בסיפור. כך נפתח ההסבר באתר של פרויקט Chronolog, פרויקט מדע אזרחי שעניינו מעקב אחר הסביבה ותיעוד השינויים המתרחשים במערכות אקולוגיות שונות.

ובחזרה לסיפור: מה מעניין בסביבה שלכם? מה חשוב בה לקהילה? אילו מרכיבים בה אתם רוצים להאיר? אחרי שחשבתם על זה, הגיע הזמן להתקין בשטח את המתקן המאפשר מעקב רציף אחר הסביבה, ובאותה הזדמנות לשתף גם עוברים ושבים ולספק מידע למתעניינים. המחיר הוא כמאתיים דולר לשנה, אבל גם בלי להצטרף תוכלו לעיין בצילומים ונתונים שאספו משתתפים אחרים בפרויקט מרחבי העולם - כאן. בין המומלצים, הפרויקט המתמשך האמריקני הזה, קו החוף הזה בהוואי  בקייפטאון, דרום אפריקה.

כרית אוויר לבישה

הרעיון פשוט: מאחר לנפילות של מבוגרים וקשישים עלולות להיות השלכות קשות מאוד, למה שאלה לא ילבשו בגדים המתפקדים ככריות אוויר במקרה של נפילה?

חברת Suzhou Yidaibao Intelligent Technology מסין, מציעה חגורות, כובעים, חיפויי פנים ווסטים, שמתנפחים ברגע של חבטה עזה ואמורים לשמור על הלובשים אותם מפני נזק גופני. הפריטים מוצעים, כמובן, במבחר צבעים, בתקווה שישתלבו במלתחה, ומעוצבים כך שלא יהפכו את התנועה בהם למסורבלת. עוד על הטכנולוגיה, כאן.

הגוף האידיאלי לכאורה

ידענו שדימוי הגוף המקודמים בתקשורת ועולם הפרסום רחוקים מאוד מן המציאות ועלולים לעודד מגוון רחב של הפרעות אכילה (ואחרות), ובכל זאת, תוצאות הניסוי שנערך על ידי The Bulimia Project, עמותה ללא כוונת רווח העוסקת בהסברה וסיוע לסובלים מבולימיה, מטרידות מאוד.

במסגרת הניסוי נתבקשו כלים שונים של הפקת דימויים באמצעות בינה מלאכותית (Dall-E 2, Stable Diffusion, Midjourney) להציג את ״הגוף האידיאלי״ הנשי והגבי, בהתבסס על נתונים שנלקחו מרשתות חברתיות.  40 אחוזים מן הדימויים הראו דמויות שאינן יכולות להתקיים במציאות. הנשים האידיאליות נטו להיות בלונדיניות, בעלות עיניים חומות ועור בגוון זית, ואילו הגברים נטו להיות בעלי שיער ועיניים חומים ועור בגוון זית. מה שנדמה תמים במילים, נראה מעוות לגמרי בתמונות. למשל:

העתיד על פי איקאה

מוכרנית הרהיטים ומוצרי הבית השוודית איקאה, המעצב פר אריקסון ושורה של כלי בינה מלאכותית דמיינו ביחד את סביבות המגורים העתידניות שלנו, לעתיד הלא מאוד רחוק - שנת 2030. לשם הדגמה, שלוש דמויות בדויות: ג׳ין, ג׳יימי ואנג׳לה שולבו בתרחישים שונים, הכוללים בין השאר מסיבות שהמשתתפים לוקחים בהן חלק בצורת הולוגרמות, הקירות מכוסים טפטים ביו-סולאריים המשתמשים באצות כדי לקלוט אנרגיית שמש וכיסאות עשויים פטריות ומודפסים בתלת ממד.