זיקוקים

הצלם האיטלקי קלאודיו פיקולי אוהב כלבים. הוא כל כך אוהב כלבים, שבצילומים שלו הם נראים כמו גיבורי על.

בסדרת הצילומים ״כלבים בפעולה״ פיקולי מציג כלבים משחקים, עם או בלי בעליהם ומספר (למשל, בראיון הזה) שכל תמונה כזו תבעה הכנות ממושכות מראש: מהיכרות ושיחות הכנה עם הבעלים, הבנת מערכת היחסים שלהם עם הכלבים והתידדות עם הכלבים עצמם ועד הצבה מחושבת וקפדנית של המצלמות כדי לקלוט את הרגע המושלם.

לצד צילומי האקשן, פיקולי מצלם גם דיוקנאות - נוגעים ללב במיוחד - של כלבים, המוכיחים כי הוא מסוגל לראות עמוק אל תוך נפשם.

09.10.2019

איך נראים חייהם של צעירים, שמתחילים את דרכם כשהם נושאים על גבם חוב של עשרות אלפי דולרים?

תכנית הרדיו האמריקנית האהובה Death, Sex and Money ביקשה ממאזיניה לשלוח סיפורים אישיים, על החיים בצל הלוואות הענק שלקחו כדי לממן את לימודיהם באוניברסיטה. הסיפורים רוכזו בדף Our Student Loan Secrets, שבו מתוודים המאזינים על כל המעשים הנואשים (והיצירתיים) שעשו כדי לנסות לשלם את החוב, לחמוק ממנו או להתעלם ממנו.

כדי להשוות את מצבכם הכלכלי לזה העולה מן הסיפורים, היכנסו לאתר, ותוכלו גם להוסיף סיפור משלכם, אם גם אתם מתמודדים עם חובות.

 

07.10.2019

אילו אפליקציות משמחות אותנו ואילו מאמללות?

על פי סקר שערך לאחרונה בארצות הברית הארגון The Center for Humane Technology כמעט כל האפליקציות המחברות אותנו לרשתות חברתיות גורמות לנו אומללות וחוסר סיפוק, מעצימות חרדה ופוגעות בדימוי העצמי שלנו.  גריינדר, פייסבוק, סנאפצ׳ט, טינדר, אינסטגרם מככבות בראש רשימת האפליקציות המאמללות, לצד משחקים מוכרים וממכרים מאוד.

״המרכז לטכנולוגיה אנושית״ הוא ארגון ללא כוונת רווח, הפועל לשינוי האופן שבו מתכננים ויצרנים של טכנולוגיה פועלים וכדי לגרום לשים דגש רב יותר על רווחת המשתמשים במוצריהם. במקביל, המרכז גם מספק מידע רב לצרכני טנכולוגיה, כדי שהללו (אנחנו) יוכלו להשתמש בכלים העומדים לרשותם בצורה מושכלת ובלתי מזיקה.

ניתוח מורחב יותר של סקר האפליקציות והשפעתן על מצבנו הנפשי תוכלו למצוא כאן, ואילו כאן תמצאו ניתוח של היחס בין משך הזמן שאנחנו מקדישים לכל אפילקציה ורמת האושר או האומללות שהיא מסבה לנו.

06.10.2019

האמנית הניו יורקית סינדי טרין עוסקת כבר שנים ארוכות בצילום תיעודי של מה שהיא מכנה ״צדק חברתי״. היא מצלמת אקטיביסטים, פעולות מחאה וקהילות החיות בשוליים. טרין, אמריקאית-ויאטנמית במוצאה, הציגה לפני כחמש שנים תערוכה שעוררה הדים רבים, תחת הכותרת Model Minority Realityֿ - תערוכה שהוקדשה לצילומים של יוצאי דרום מזרח אסיה באמריקה, הנחשבים למהגרים למופת, כאלה השמים דגש על השכלה גבוהה של הדור הצעיר ומנהלים את חייהם בקהילות מסוגרות, שקטות ועמלניות. טרין צילמה את המציאות, שבה מרבית המהגרים הללו מתפרנסים בארה״ב ממלאכות פשוטות, בשכר זעום, ותוך ניצול של קמצוץ בלבד מהכשרתם ויכולותיהם.

בימים אלה טרין מציגה תערוכה נוספת, No Boundaries, שצולמה הפעם בשכונות המכונות ״צ׳יינה טאון״ בערים שונות בעולם: ניו יורק, פריז, מונטריאול, בנקוק וסן פרנציסקו. בניגוד לצילומים ההם, בשחור ולבן, הפעם טרין מצלמת בצבע והצילומים שלה הרבה יותר אופטימיים, אבל היא מדגישה כי התערוכה נועדה ללמד את העולם המערבי שהשכונות הנושאות את השם ״צ׳יינה טאון״ אינן תמיד סיניות, ויש בהן מהגרים ממדינות אסיה השונות, וכי השם הכללי הזה, וגם התיחום בגבולות מוגדרים שבתוכם הצטופפה אוכלוסיית המהגרים, נבע ברובו מגזענות ויחס חשדני לזרים.

צילומים נוספים באינסטגרם של טרין.

03.10.2019

לאורך ההיסטוריה נמצאו עדויות רבות לכך שבני אדם נהגו לשחק משחקים. משחקים של ממש, ובהם משחקי לוח ומשחקי חברה, שנמצאו להם עדויות כתובות, מצוירות או כלים תלת ממדדיים. The Digital Ludeme Project הוא פרויקט מחקרי של אוניברסיטת מאסטריכט ההולנדית, המקבץ חוקרים מכל העולם בניסיון לגלות כיצד בדיוק שיחקו קדמונים במשחקים ההם.

משחקים, שהלכו והשתכללו ככל שהתרבות האנושית נעשתה מורכבת ומתוחכמת, משמשים לעתים קרובות צוהר שמבעדו אפשר לראות ולהבין דברים חדשים על אודות התרבות שבתוכו הומצאו ושוחקו. ממשחקים ניתן ללמוד על כלכלה, מעמדות, יחסי גברים ונשים, יחסי חוץ של קהילות שונות ועוד - ובמסגרת הפרויקט הם נבחנים בכלים מתמטיים, סוציולוגיים והיסטוריים מעמיקים. החוקרים גם מנסים לשרטט מפות של נדידות משחקים בין חברות ותרבויות, והם בונים מאגר מידע שבו ניתן לשחק משחקי אסטרטגיה עתיקים שונים. 

את כל ההנחיות ניתן למצוא בפורטל הפרויקט שבו ניתן גם להוריד משחקים שתחשקו לשחק בהם, בצירוף הרקע ההיסטורי, סיפורו האישי של כל משחק - שחלקם עדיין משוחקים כיום במדינות שונות ואחרים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות וכו׳ -  והסברים על המחקר סביבם. אם תבחרו לשחק משחקים בפרוטל, החוקרים יודו לכם מאוד אם תשלחו משוב, תעריכו את מידת המשחקיות ותענו על שאלות נוספות שיעזרו להם להבין את משמעותו של כל משחק.

 

 

02.10.2019

הפרויקט  Zero Foodprint המעודד (ומלמד) מסעדות בכל העולם להתנהל בצורה שאינה מותירה טביעת-פחמן וכך שומרת על הסביבה נולד בשנת 2013 ובימים אלה פרסם את רשימת המסעדות הלוקחות חלק בפרויקט ומטרתן להגיע לנייטרליות מוחלטת בכל הקשור לפליטת חומרים מזיקים לסביבה עד שנת 2020.

ראשונת המסעדות להצטרף לפרויקט הייתה ״נומה״ הידועה מקופנהאגן, ואליה הצטרפו מסעדות גם מצרפת, ברזיל, קולומביה, ארצות הברית, איטליה ועוד (ישראל עדיין לא נוכחת ברשימה). מתברר, אגב, שאת טביעת הפחמן הגדולה ביותר מותירות המסעדות בגלל תהליכי הייצור וההפקה של חומרי הגלם שבהם הן משתמשות, והחיפוש אחרי דרכי גידול ועיבוד אקולוגיות יותר נמצא במקום גבוה ברשימת השיפורים והשינויים שמציע הפרויקט, למשל באמצעות יישום פיתוחים מדעיים חדשים, גידול ירקות במקום או ייקור של מנות בשר בקר ב-25% המועברים כתרומה לארגון הפועל לפיתוח שיטות להפחתת פליטות פחמן.

באתר הפרויקט ישנו מונה אקטיבי, העוקב בזמן אמת אחר השפעת השינויים במסעדות השונות שהצטרפו לפעולה.

 

 

 

 

01.10.2019