הצייר לי וגשטאף (Wagstaff), יליד לונדון המתגורר בברלין, מצייר משטחים של צורות גאומטריות שבמבט ראשון נראות בלתי אפשריות לפענוח. במבט מרחוק מתגלים מתוך הבדים שלו פנים אנושיים. בניגוד למה שנדמה, לא מדובר ביצירות ממוחשבות אלא בציורי שמן. באתר שלו, וגשטאף - ממקימי חלל האמנות RISE berlin ומי שלמד והציג ברחבי תבל, ובין השאר גם ביפן, מציג יצירות נוספות העושות שימוש בטכניקה המתעתעת במוח הצופים.
היפנים, שיודעים לעשות מכל דבר משהו יפה, קוראים לאמנות הזו ״מוקימונו״ (Mukimono) - יצירת עיטורים יפהפיים מפירות וירקות. האמן טקהירו קישימוטו הידוע בכינוי ״גקו״, ממשיך את המסורת הזו, ומגלף דלעות, מלפפונים, צנונים, גזרים וכל מה שמוגש על הצלחת, לכדי דרקונים, דגים, פרחים ויצירות יפהפיות אחרות.
פירות וירקות מגולפים של ״גקו״, וסרטונים העוקבים אחרי עבודתו, אפשר לפגוש כאן.
אלפר יסילטס (Alper Yesiltas) צלם איסטנבולי, משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לדמיין כיצד היו נראים אנשים שכבר מתו, אילו הוסיפו לחיות. בסדרת התצלומים המעובדים As If Nothing Happened (״כאילו לא קרה דבר״) הוא ״הזקין״ מפורסמים שהלכו לעולמם בגיל צעיר יחסית, ומדמיין איך היו נראים כיום. מתוך הניסיונות הללו נולד הפרויקט החדש שלו הקרוי ״רגעים חדשים״ (New Moments) הוא מציע את שירותי עיבוד התמונות שלו למשפחותיהם של אנשים שמתו והוא יוצר מתוך תצלומים שלהם תמונות עתידיות לכאורה, רגעים חדשים כאמור, שכבר אינם יכולים להיווצר במציאות.
התגובות לפרויקט נחלקות בין מתלהבים ומתנחמים לבין מי שסבורים שיש בו משהו מזעזע ומטריד. אפשר לפנות לאמן במייל כדי לבקש להשתתף בפרויקט: alperyesiltas@gmail.com
בתמונה הראשית: ג׳ון לנון בגרסת המאה ה-21 ע״פ אלפר יסילטס.
כל כך הרבה רומנים רומנטיים מסתיימים ב״הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה״, אבל מה אנחנו בעצם מדמיינים לשמע המשפט הזה?
אנשי The Pudding בחנו עיצובי כריכות של 1400 ספרים רומנטיים. ג׳ן דיאם (Jan Diehm) מספרת על ההתאהבות ההדרגתית של בז׳אנר ומשתפת במחשבות על עיצוב כריכות ועיצוב תודעה. הניתוח שלה מרתק, וגם משמש קולב נאה לתלות עליו עשרות כריכות שבהם דוגמנים מפורסמים (פביו, למשל), איורים חסודים (דווקא של רופאים ואחיות) או תנוחות ביזאריות שלא ברור אם הן חסודות או לא. היא אפילו בודקת את ייצוגם של לבנים ושאינם לבנים, ביחד או לחוד.
אד פיפל (Ed People) מקדיש את זמנו, ואת ערוץ היוטיוב שלו, לאנשים רוקדים. בכל מקום שאליו הוא מגיע הוא מבקש מזרים מוחלטים ללמד אותו לרקודאת צעדי הריקוד המוצלחים והאהובים עליהם ביותר. הוא משתדל, ולרוב גם מצליח לרקוד איתם, גם כשמדובר בכוריאוגרפיות מורכבות. התוצאה היא סדרה של סרטונים מרחיבי לב, משעשעים ומעוררי השראה.
למשל:
כשהצייר היפני טצואו הוריושי (Tatsuo Horiuchi) הוא בחר לעצמו כלי שאינו שגרתי - תוכנת ״אקסל״ של מיקרוסופט. בגיל שישים, הוא לא רצה לשלם עבור צבעים או להקדיש את זמנו לערבוב והכנת חומרים לציור, והוא חיפש דרך לבטא את היכולות האמנותיות שלו בדרך אחרת.
שלבים בעבודת האמן. מתוך כתבה באתר Colossal
זיקוקים