![](https://alaxon.co.il/wp-content/uploads/2024/06/Rome_III-01-1-e1496887332938-800x602.png)
מפת הדרכים של האימפריה הרומית, הפרושה בדמותה של מפת קווי רכבת תחתית היא פרי תכנונו של סשה טרובצקוי (Sasha Trubetskoy), מנתח נתונים, קרטוגרף ומעצב אמריקני. המפה מבוססת על מצבה של האימפריה בשנת 125 לספירה, ועל תחקיר שהיה מאומץ וממושך יותר מכפי שטרובצקוי שיער מלכחילה, כך הוא כותב. חלק מן הדרכים מופיעות במפה בשמות המוכרים שלהן, ואילו לאחרות אין שם מוכר מתועד שמקובל על היסטוריונים, או שישנה מחלוקת וישנם הבדלים גירסאות בין מקורות שונים. בדברי ההסבר תוכלו למצוא גם את רשימת המקומות שבהם הוא הרשה לעצמו חופש יצירתי (וכן, הוא מוכר באתר הדפסים של המפה וגרסאות דיגיטליות מותאמות למכשיר שלכם)
ויש גם גרסה בסינית, כמובן.
תגובות פייסבוק
מחכים
מוז׳גאן מוארפיזאדֶה (Mozhgan Moarefizadeh) נמצאת בג׳קרטה. היא תקועה, כהגדרתה. פליטה שברחה מאיראן ומבקשת מקלט, אבל גורלה טרם הוכרע. כמוה ישנם 14 אלף פליטים נוספים, שביקשו מקלט מממשלת אוסטרליה, אבל זו מחזיקה אותם במתקן מעצר באינדונזיה. ביחד עם העיתונאית ניקול קרבי (Nicole Curby) (ועם כלבלב קטן שמלווה אותה בג׳קרטה) מוארפיזאדה
מספרת את סיפורה האישי, ואת סיפוריהם של הפליטים שמסביבה - שאותם היא מראיינת ומקליטה בחמשת פרקי הפודקאסט The Wait.
הסיפור על הפליטים שאוסטרליה מעכבת הרחק מהעין, או לפחות מעינם של תושביה, הוא עצוב, אבל גם מצחיק ובוודאי אבסורדי וללא ספק גם לא ייאמן. הפודקאסט מבוסס על תחקיר שנערך במשך שנתיים של ליקוט פרטים, בתמיכת הגארדיאן, והוא מבוסס על ראיונות, יומני אודיו ודיווחים מהשטח.
חלמתי שאני חולם
בר חיוןמדוע נוצרים חלומות שבהם אנו מודעים להיותנו חולמים, וכיצד זה קשור למסע...
X 11 דקות
כשהתקליט היה תקליט
הפודקאסט 33 ⅓ מלווה את סדרת הספרים באותו שם, שראתה אור בהוצאת קונטיניום, וכמוה הוא מוקדש להרהורים, זיכרונות ומחשבות על תקליטים שפרצו דרך, שינו עולמות או לפחות עוררו השראה אצל אמנים אחרים. בסדרה האמריקנית ראו אור עד כה 161 ספרונים (ובהם עזרא פורמן כותבת על Transformer של לו ריד, גלן הנדלר כותב על Diamond Dogs של דייוויד בואי, לורן גלאס כותבת על Tapestry של קרול קינג ואיידה ולין כותבת על להיטי הזהב של השאנגרי-לה) וסדרות-אחיות ראו אור גם ביפן, ברזיל, ומספר מדינות באירופה.