זיקוקים

״אל תקחו אותי ברצינות״, מצהיר המעצב והאמן הפקיסטני עומאר אקיל ( Omar Aqil) בדברי ההסבר לפרויקט האמנותי הניסיוני שלו ״דיוקנאות עצמיים 2050״. 

אקיל, שכבר יצא בעבר סדרה בשם Self Character Exploration, ובה איורים עתידניים ממוחשבים של עצמו, חוזר לאותו נושא והפעם משלב עיבודי מחשב בתלת ממד עם מיני מרקמים ואסמבלז׳ של חפצים שגם הם מעובדים דיגיטלית. התוצאה נראית מוזרה, אבל דומה לו להפליא - אף שנדמה שכל אחד מהדיוקנאות שונה לגמרי. זוהי האמירה שלו על עידן השיעתוק הדיגיטלי ועל עתיד העצמי שלנו.

לעבודות נוספות של אקיל, קליק.

 

16.05.2021

ליוגה כפי שהיא מתורגלת במערב אין הרבה קשר לתורות רוחניות הודיות עתיקות, כך טוענים החוקרים מרק סינגלטון (Mark Singleton) וג׳יימס מלינסון (James Mallinson), בספרם החדש המוקדש לשורשי היוגה. בספר, Roots of Yoga, הם מביאים טקסטים מתורגמים מטיבטית, פרסית, בנגלית, ערבית, טמילית ועוד, ועוקבים אחרי הדרך שעשתה היוגה מראשיתה, לפני אלפי שנים, ועד הגעתה למערב.

כתבה על הספר, המחקר ורקע על הנושא ניתן למצוא כאן ; את האיורים המרהיבים מספר שבהם מוצגות תנוחות יוגה מסורתיות ניתן לראות ב-Public Domain Review  וראיון עם מלינסון ניתן לראות ולשמוע באתר הספרייה הבריטית, וגם בקצה הרשימה הזו, אחרי דוגמיות מן האיורים:

13.05.2021

בעיירות רבות בחבל הרוּר בגרמניה, פועלים בתעשיית הפחם התגוררו בבתים דו משפחתיים אחידים למראה, שהעומדו לרשותם לכל חייהם. עם הצטמקות הענף, פועלים רבים מכרו את הבתים ועזבו את האזור, והבעלים החדשים החלו משפצים ומשנים את מראה העיירות. אלא שבמקרים לא מעטים, רק מחצית מהבית הדו משפחתי נמכרה, ולכן רק המחצית הזו שופצה.

הצלם וולפגנג פרולינג (Wolfgang Fröhling) מתעד את השינויים העוברים על האזור בסדרת צילומים. הוא מכנה את הסדרה Pixel project Ruhr area, והיא מוגדרת כזיכרון דיגיטלי של האזור.

עבודות נוספות שלו ניתן למצוא באתר.

והנה דוגמיות מהפרויקט הנוכחי שלו:

 

12.05.2021

מלווין הוא ״מכונת רוב גולדברג״, או במילים פשוטות: מערכת של כלים ומכשירים שנועדו לבצע מטלה פשוטה בדרך הכי מסובכת ולא יעילה האפשרית.

מה שמייחד את מלווין הוא האגו שלו - העובדה שיש לו חשבונות פעילים ברשתות החברתיות, הוא מקדם את עצמו ללא הרף (בסיוע ממציאיו, בוניו ומתפעליו בסטודיו HEYHEYHEY) ובמסעותיו בעולם הוא גם מצלם את הקהל הצופה בו, משוחח איתו ומעלה את התמונות לרשת.

למלווין יש שתי גרסאות, האחת גדולה, מורכבת מאוד, מצחיקה ומפתיעה להפליא, התופסת חלל לא קטן בכלל, והאחרת מיניאטורית, מתניידת, שנבנתה במיוחד כדי לנדוד בעולם ולקיים הופעות חיות, והיא משעשעת ומעניינת לא פחות. עליכם, כצופים, לבחור את המלווין - Pick a Melvin.

את כל ההיסטוריה של מלווין, הדברים שאמר, הדברים שעשה, אפשר למצוא באתר. 

 

 

11.05.2021

האמן לי קונג צ׳ין (הידוע ברשת בכינויו KC Lee) מספר כי כשהיה בן שבוע בלבד, מכר אותו אביו, שהיה מכור להימורים, תמורת 600 רינגיט מלזי (כ-145 דולר, נכון להיום). הוא גדל במשפחת כורים, בעוני, והחל לצייר בתקווה למצוא דרך מילוט באמצעות האמנות. במשך 60 שנה הוא ניהל יומן, כתב ובציורים, ועתה הוא מציג בספר וגם ברשת למעלה מ-200 עבודות, המתעדות מסע של 60 שנה בניסיון למצוא את משפחתו הביולוגית.  הוא, אגב, מצא בסופו של דבר את אחיו הביולוגיים, שנים רבות אחרי שהוריהם כבר הלכו לעולמם. בדרך הוא גם נכנס לספר השיאים המלזי, כמי שצייר את היומן המאוייר הארוך ביותר (ראו בתמונה הראשית: 88 מטרים של איורי-יומן, מתוך חשבון האינסטגרם של לי קונג צ׳ין).

 

10.05.2021

מה זאת ממשלה? איך היא מושלת? מי באמת משפיעים על החלטותיה? מיהו הציבור שאליו היא מדברת? מה מידת הנגישות של האזרחים לממשל? על השאלות הללו מנסה לענות הפרויקט של פול פסקדור (Paul Pescador)  תריסר סרטים העשויים בסגנון של תשדירי שירות רשמיים לציבור, אבל חושפים את הסדקים והחריצים שהובילו לאירועים הפוליטיים האחרונים בארה״ב.

פסקדור (טרנס, לא בינארי, ולכן כינוי הגוף ברבים) למדו באוניברסיטת קליפורניה ועוסקים בעיקר בצילום, קולנוע ופרפורמנס. הסרטים בפרויקט כוללים חוויות אישיות שלהם, משולבות בראיונות עם אנשים מהשטח וקטעי תיעוד של המאורעות, חלקם קשים - בניסיון להבין את התמונה האזרחית-חברתית-פוליטית המורכבת, וחשוב אולי יותר - להסביר בבהירות כיצד ניתן להשפיע, מה אפשר לעשות, איך ניתן לפעול.

הפרויקט Paul Pescador: PSA מוצג בימים אלה במוסד לאמנות בת זמננו בלוס אנג׳לס (ICA LA), ואת הסרטונים כולם ניתן לראות ברשת, כאן.

דוגמיות:

 

09.05.2021