זיקוקים

7700 תמונות הוגשו השנה לתחרות צילומי מזג האוויר שעורכת האגודה המטארולוגית המלכותית RMetS (הבריטית, כמובן) החוגגת השנה 170 שנה להיווסדה.

במקום הראשון זכה הצילום ״סופה״ (Blizzard) של רודולף סלגן (Rudolf Sulgan), המופיע כאן בתמונה הראשית.

במקום השני זכתה התמונה ״גבעות התה״ (Tea Hills) של וו טראנג הואן (Vu Trung Huan):

ובמקום השלישי, זכתה התמונה ״מפלצת״ (Monster) של מאיה קרליק (Maja Kraljik):

באתר התחרות ניתן לקרוא את הסיפורים המלאים מאחורי כל תמונה והסברים על הרגעים שהיא מייצגת בתוך מערבולות השינויים במזג האוויר המתרחשות בימינו.

בתחרות צלמי מזג האוויר הצעירים זכתה במקום הראשון קולסניק סטפני סרגיבנה (Kolesnik Stephanie Sergeevna), עם הצילום ״חייפ קפואים״ (Frozen Life):

בפרס חביבת הקהל זכתה התמונה ״אוצר באיקאל״ (Baikal Treasure) של אלכסיי טרופימוב (Alexey Trofimov):

עוד ברשימת המועמדים הסופיים:

“Sa Foradada Storm” בצילומו של: Marc Marco Ripoll

״Final Stand” בצילום Tina Wright

“Dam Wet” שצילם: Andrew McCaren

“A Thirsty Earth" בצילום של Abdul Momin

“El Chaltén” צילום: Francisco Javier Negroni Rodriguez.

01.11.2020

ברשימת מקורות ההשראה שלו, מונה המעצב עטור הפרסים מליברפול מאליק תומאס (Malik Thpmas) מוזיקה, תרבות פופולארית, אופנה ואדריכלות. בסדרת העבודות שלו Inside Information הוא מציג את הקרביים של מיני מכשירים איקוניים, בהם המחשב מקינטוש של אפל, סניקרס, אורגן חשמלי ומצלמת קולנוע. השרטוטים נראים כמו שרטוטים טכניים, אבל תומאס מנסה לנתח את ההשפעות התרבותיות המגוונות שהביאו לעיצוב המוצר, ואת ההשפעות העצומות שהיו לו, על יוצרים ועל התרבות בכלל.

בשרטוט של מצלמת הקולנוע המהוללת Arriflex 35 IIC למשל, הוא כלל 60 סצנות מפורסמות מסרטים (ובהם גודזילה, הנוסע השמיני, מלתעות, סאטרדיי נייט פיבר, ספרות זולה ועוד). בשרטוט של האורגן Minimoog מתחבאות 28 סצנות מחווה למוזיקה אלקטרונית. היצירה האחרונה שלו, Sneakerheads, מצוירים רגעים היסטוריים של חדשנות בתולדות נעלי ההתעמלות.

29.10.2020

אמן ציורי הקיר הספרדי מנולו מסה (Manolo Mesa) הגיע כמעט במקרה למפעל נטוש לייצור פורצלן בסאן קלאודיו. הוא רצה לצייר של ביתיות נוסטלגית ולשם כך ארגנו עבורו אנשי המקום כלים עדינים, מעוטרים ושבריריים, מבתיהם שלהם. מסה צייר, כהרגלו, על קירות עצומים, כדי להציג במרחב הציבורי את הרגעים האינטימיים המרתחשים, לרוב, רק בבית (וכדי להנציח שם חלק מההיסטוריה המקומית הנעלמת).

מסה מציג עבודות נוספות גם באינסטגרם.

28.10.2020

מאות חוזים שנחתמו בין אומות ילידיות באמריקה לבין מתיישבים לבנים נסרקו והועלו לרשת ב-Indigenous Digital Archive (IDA) Treaties Explorer. מאגר המידע הזה מכיל, בנוסף למסמכים ההיסטוריים מן המאה ה-18, גם מפות מן העבר, שטרי בעלות ומפות מן ההווה שבהן ניתן לגלות מה קרה מאז לשטחים שהועברו לידיים לבנות. ניתן גם לבצע חיפוש על פי שבט, כדי למצוא את כל המסמכים הקשורים בו. מרבית החוזים מכילים עשרות עמודים, וניתן להוריד אותם מהאתר בקלות או לעיין בהם אונליין.

המאגר הוקם על ידי המוזיאון לאמנות ותרבות אינדיאנית בסנטה פה, ניו מקסיקו בשיתוף ארכיונים אמריקנים לאומיים - והוא מיועד לחוקרים ואקטיביסטים - והוא חלק מארכיון נרחב המוקדש לתולדות העמים הילידים.

 

(בתמונה הראשית: העמוד הפותח את החוזה שנחתם בין שש אומות למושבות וירג׳יניה ומרילנד, בשנת 1744).

 

27.10.2020

דוברי אנגלית שזוהי שפת אמם ומי שלמדו אנגלית כשפה שנייה, שלישית או יותר, קוראים את אותו טקסט (שאגב, נפתח כך: ״אנא התקשרו לסטלה. אמרו לה להביא מהחנות את הדברים הבאים: שש כפיות של אפונת שלג טרייה...״). כל אחת ואחד מהם, כמובן, נשמעים אחרת לגמרי, ואת כולם תפגשו בארכיון המבטאים, The speech accent archive.

מלבד דוגמיות של הגיית אנגלית שהקליטו אנשים מדנמרק, אלג׳יריה, אסטוניה, סין וכל מקום שבין לבין, אנשים ששפתם העיקרית היא פארסי, פלמית, פידג׳ין אופיינת לאיי שלמה המלך או סווהילית - יש בארכיון גם הסברים על המאפיינים הצליליים של כל שפה, וניתוח של הגיית האנגלית בפי מי שזו שפתם.

המאגר המרתק פתוח לרשות כל המתעניינים ברשת, ואפשר גם לתרום לו דוגמאות הגייה משלכם.

 

26.10.2020

קתרין פנביאנקו ( Catherine Panebianco) קוראת לזה ״שיחה מתמשכת ביני ובין אבא שלי״. אביה נהג לצלם שקופיות ובמשך השנים הצטברו אצלו ערימות מרשימות של צילומים כאלה. היא עצמה יוצרת זיכרונות חדשים, שבהם משולבים זיכרונותיו של אביה: היא מוצאת נופים דומים, ומצלמת בתוכם את השקופיות ההן.

היא קוראת לסדרת הצילומים שלה No Memory Is Ever Alone - משום שהזיכרונות משתלבים בזיכרונות החדשים שהיא יוצרת.  אביה, כך היא מספרת, היה מכריח את המשפחה להתכנס ולצפות ביחד בשקופיות שצילם בנעוריו, כשהוא מספר את סיפורו של כל צילום ״ובכל שנה מספר את אותם סיפורים״. מאחר שהמשפחה נדדה לא מעט, הזיכרונות הללו, של אביה, היו המקום היציב היחיד בחייה. כעת היא נודדת עם הזיכרונות אל נופים ישנים-חדשים כדי ליצור, כדבריה, ״זיכרון בתוך זיכרון״.

 

 

 

25.10.2020