זיקוקים

בשנת 2015, כשאיילין מוזה (Eileen Muza) רכשה את עיירת הרפאים סיסקו, במדינת יוטה, היה לה חזון ברור: היא תפיח במקום הנטוש, הריק מאדם הזה, חיים חדשים. לשם כך היא החלה לשפץ את העיירה, תוך שימוש בחומרים קיימים שנוצלו מחדש, והכריזה על מילגה לאמנים שיהיו מוכנים לשהות במקום חודש שלם, אף שאין בו כ-ל-ו-ם.

סיסקו, שמוזה מכנה אותה ״בית האמיצים״ הייתה עיירה קטנה שחייתה לצד פסי הרכבת, בשלהי המאה ה-19, וננטשה לחלוטין כשלא הרחק ממנה נבנה כביש ראשי. עם השנים, היא הפכה לאתר צילומים ואף כיכבה בסרטים (למשל, ״תלמה ולואיז״). מוזה גייסה לעזרתה את אחיותיה, מרגרט ורנה, ולאחרונה הן בחרו את האמנית הראשונה שהשתכנה במקום - המרוחק 45 דקות נסיעה מעיירות שכנות (ואין בו, כמובן, תחנת דלק, חנות או אפילו מים זורמים וחשמל).

האמנית, טיפני סנט באני (Tiffany St. Bunny) עוסקת, על פי הגדרתה, ב״שיבוש וניפוץ סמלי גבריות ופטריארכיה, וגניבה תרבותית״. את החודש שלה בעיירה סיסקו, בתוכנית Home of the Brave, היא בילתה בצילום של חברים בקהילה קווירית וטרנסית של חובבי טנדרים, רכבי שטח ומיני-ואנים. לסנט באני יש חשבון אינסטגרם המוקדש כולו ליחסים בין מכונית כאלה למיניות ולהגדרה עצמית. המצולמים עלו לרגל לסיסקו, כדי להצטלם בשטח, כחלק מן התרומה שלהם להחיאת המקום. התערוכה המלאה כאן.

05.12.2019

אנני לרקין לא המציאה את הביצה הטבעונית. שוק המזון שאינו מן החי שופע תחליפים, אבל לרקין, כמעצבת, השקיעה מאמצים מיוחדים כדי ליצור ביצה-ללא-תרנגולת, An Egg Without A Chicken - כפי שהיא מכנה את המוצר שלה, שאמור, בשונה מקודמיו, גם להיראות כמו ביצה.

לרקין הציגה את הפיתוח הקולינרי שלה בשבוע העיצוב ההולנדי באיינדהובן, ולדבריה הוא נועד לתרום להפסקת השימוש המסיבי בחקלאות המבוססת על בעלי חיים, המזיקה מאוד לסביבה. השאיפה שלה, אומרת לרקין, היא ליצור ביצה שאיננה ביצה, אבל כן מציעה לאוכלים אותה את ״המהות של הביצה״: תחליף שמוגש לצרכן כחלבון וחלמון הנתונים בקליפה, נראים וטעימים כמו הדבר האמיתי.

את כל הפרטים הטכניים והתזונתיים אפשר למצוא כאן. הצילומים הם של: Tom Mannion.

 

 

04.12.2019

גם במזרח אנטרקטיקה, האזור הנחשב לקר ביותר על פני כדור הארץ, נמסים שלגים. קייטי ווד (Katie Wood) - הנראית כאן בתמונה הראשית - וגרנט מקדונלנד (Grant Macdonald), היא אמנית והוא חוקר קרחונים, יצרו את הפרויקט המקוון dripping, creaking, flowing (טפטוף, היסדקות, זרימה) בניסיון לעורר מודעות לשינויים הדרמטיים האלה באקלים, באמצעות פנייה לרגש ולא רק לשכל.

אל תוך מפה אינטראקטיבית, המתחזה לתצוגה תמימה ועניינית של נתונים על מצב השלגים באנטרקטיקה, באזור שבו מקדונלד ביקר וחווה בעצמו את המתרחש, הם השתילו צלילים המחקים את צלילי הטפטוף, ההתמוססות, היסדקות הקרחונים ועוד. הצלילים הללו משתנים על ציר הזמן, כך שמי שנכנס לאתר יכול להבין את התהליך, ההולך וצובר תאוצה.

צילום מתוך האתר של מקדונלד

לדבריהם, הבחירה לשלב צלילים ששוחזרו על ידם באולפן - באמצעים ידניים פשוטים, כפי שנהוג היה בעבר בתסכיתי רדיו (ראו בסרטון) - נועדה לטשטש את הגבול בין הזיכרון האישי להתרחשות בעולם, בין התיעוד לבין האמירה שלהם, וכמובן להדגיש כי הפגיעה בסביבה היא מעשה ידי אדם.

dripping, creaking, flowing נמצא ברשת, כפרויקט מתמשך.

 

03.12.2019

רק למתי מעט מקורבים לצלחת בצפון קוריאה יש גישה לאינטרנט. יתר האוכלוסייה מסתפקת ברשת מקומית, מצונזרת, מפוקחת ומוגבלת (בשם קוונגמיונג). אז איך זה שבכל זאת מגיע לא מעט מידע מצפון קוריאה לפרויקט המיפוי השיתופי OpenStreetMap, שמטרתו ליצור מפה חופשית פתוחה (ורבת מידע) של כדור הארץ?

מעצב המידע ואניונג סו  ערך מחקר שמטרתו לחפש מיהם הממפים-בהתנדבות של צפון קוריאה, ואיך הם מצליחים לספק לציבור מידע על מתקנים בעלי חשיבות פוליטית, צבאית, כלכלית ועוד, אשר ברור כי רק מי שחיים בצפון קוריאה ומכירים אותה היטב יכולים לספק.

הפרויקט שלו, Cartographers Of North Korea, עומד לרשותכם ברשת ומכיל את כל הנתונים שמהם הוא מנסה לבנות את דיוקנאותיהם של הממפים האלמונים: תכיפות הכניסה לפרויקט, מספר נקודות הציון שהוסיפו על המפה, סוג נקודות הציון הללו ועוד. הוא אפילו פנה ליותר ממאתיים תורמים לפרויקט המיפוי, ומצרף באתר את תגובותיהם ואת סיפוריהם האישיים שסופרו לו.

כל אלה מוצגים על גבי מפה אינטראקטיבית מרתקת של המדינה.

02.12.2019

על מה חולמים ילדים בעולם? את השאלה הזו נשא איתו הצלם כריס דה בוד במסעותיו, שמהם הוא שב עם אלבום צילומים מרהיב וטקסטים קצרים, שבהם 58 ילדים מ-13 מדינות שונות מספרים לו מה הם רוצים להיות, מה באמת מציק להם ועל מה הם חולמים. האוסף המפתיע והצבעוני הזה, הנפרש על פני 320 עמודים, צולם במשך שמונה שנים, בשיתופה של עמותת Save the Children NL.

דה בוד, צלם עטור פרסים שיצר פרויקטים אמנותיים עם מיטב הגופים האקטיביסטיים (מגרינפיס ועד סוכנות האו״ם למען הפליטים) מציג את סדרות הצילומים שלו גם באינסטגרם וגם באתר שלו.

01.12.2019

האגודה המלכותית לקידום האמנויות נוסדה בלונדון בשנת 1754, ובין שלל משימותיה גם קידום העניין במדע ובאמנויות. אחרי יותר מ-250 שנה של הרצאות ופרסומים, הגיע זמנה של האגודה להפגין נוכחות גם ביוטיוב, והיא עושה זאת באמצעות סדרה מרהיבה של סרטוני אנימציה העוסקים בחידושים במדע, חקר המוח, מושגים בפילוסופיה, שאלות חברתיות שונות ועוד. הסרטונים מבוססים על הרצאות ושיחות של מומחים בעלי שם עולמי, מדן אריאלי ועד סטיבן פינקר ורבים וטובים באמצע.

כל הסרטונים בערוץ היוטיוב של ה-RSA. והנה דוגמיות:

 

 

28.11.2019