זיקוקים

האם נשים מתנצלות יותר מדי? האם גברים אינם מבינים את השפה הנשית ונוטים לראות בה ביטוי לחולשה? מפתחי Just Not Sorry חושבים שהתשובה בשני המקרים חיובית.

Just Not Sorry הוא תוסף לדפדפן כרום, הבוחן טקסטים שנכתבים במייל, ומתריע בפני הכותב(ת) כשהוא מאתר גודש יתר של ביטויים מתנצלים. באנגלית. לעת עתה, רק באנגלית.

 

שבע המילים שיזכו אתכם בהכי הרבה צלצולי אזהרה הן:

  • Sorry
  • I think
  • I'm no expert
  • Just
  • Actually
  • Does this make sense?
  • Try

המחשבה שהובילה לפיתוח התוסף היא שנשים נוטות להקטין את עצמן, להתנצל ולסייג את דבריהן וכך מתערערים המעמד והסמכות שלהם בעבודה. אפשר (ןזה מה שלמעשה קורה בעיתונות הדוברת אנגלית) להתווכח על השאלה האם נשים צריכות ללמוד להתבטא אחרת, או שגברים צריכים ללמוד לקרוא ולהבין. ואפשר גם לשחק עם  Just Not Sorry ולגלות עד כמה מתנצל ומצטמצם הוא סגנון הכתיבה שלכם. כאן.

(צילום תמונה ראשית: Shlok Wadhwana)

12.02.2018

מאחר שהוא סטודנט לרפואה, לא מפתיע שדניאל לם סורג לב, כבד, כליות, מוח, חלקי שלד, עיניים ומערכות מורכבות של שרירים וכלי דם (בתמונה הראשית).

לם, חובב סריגה מילדות, לא מסתפק באנטומיה סרוגה, ושולח ידו גם בסריגת צעיפים, תיקים ובובות מופלאות ביופיין של חתולים, ינשופים, יענים ועוד. את כל התוצרים הוא מתעתד, בלוויית הוראות והגיגים, בבלוג שלו Masculiknity ("המקום לדברים מדליקים סרוגים").

לם לומד רפואה באוניברסיטת שיקאגו, משתמש באיברים הפנימיים שהוא סורג להדרכה בשיעורי אנטומיה, וכפי שמבשר חשבון האינסטגרם שלו "הוא סורק ראשים וסורג כובעים".

לם, על פי בלוג הסריגה שלו

יענים קטנים סרוגים של דניאל לם

11.02.2018

ממש עוד מעט, במרחק מצמוץ או שניים, המונח הזה, The Internet of Things יהיה ארכאי כל כך, כי לכל הדברים שסביבנו יהיה חיבור לרשת, המכונית שלנו תתנייד בלעדינו והבית שלנו יהיה חכם מאיתנו.

התרשים האינטראקטיבי הזה מסביר בצורה בהירה וחביבה מהי בדיוק "האינטרנט של הדברים", ממה היא מורכבת, איך היא פועלת ובשביל מה צריך אותה. לטענת יוצרי התרשים, עד שנת 202 צפויים לא פחות מ-26 מיליארד מקררים, מכונות קפה, כלים חקלאיים, מצלמות ואפילו פרה (!) להיות חלק מהרשת.

הקליקו כאן כדי להבין איך נראה העולם המרושת.

הקליקו כאן כדי להבין מה עומד מאחורי הנתונים המרשימים: 7 מיליארד "דברים" כבר מחוברים לרשת, ומדובר, כמובן בשוק שנעים בו סכומים גדולים מאוד.

הקליקו כאן, כדי לגלות את החדשנויות האחרונות בתחום או כאן, כדי להבין מהם האתגרים והבעיות.

עמוד הבית שממנו תוכלו לצאת לכל מסעות הגילוי נמצא כאן. 

 

08.02.2018

הם פעילים רק בלילה, וחבל - כי תראו כמה הם יפים.

ינשופים שאמנם אינם מתפקדים כדוורים מעופפים כמו הדוויג של הארי פוטר, פורשים כנפיים בכתבה מצולמת מרהיבה ב"אטלנטיק" (שכותרתה Superb Owl Sunday. רואים את ההתחכמות? הכתבה אכן פורסמה ביום ראשון של הסופרבול).

הגלריה המלאה כאן.

(צילום התמונה הראשית: Mike Jackson - TPCImagery / Shutterstock).

צילום: Thammanoon Khamchalee / Shutterstock

צילום: Michal Ninger / Shutterstock

ינשוף ננסי. צילום: Szczepan Klejbuk / Shutterstock

היכן מסתתר הינשוף? צילום: Christopher MacDonald / Shutterstock

צילום: Kento35 / Shutterstock07

07.02.2018

אנחנו מוקפים באלמנטים עיצוביים לכאורה, שנועדו למשטר את החיים בעיר: מחיצות על ספסלי רחוב, המונעות מדרי רחוב לישון שם; דוקרנים על אבני שפה או גדרות אבן, שנועדו למנוע מעוברי אורח לשבת בכניסה לבנייני יוקרה.

האמן הבריטי סטיוארט סמפל מזמין אתכם לקחת חלק בקמפיין שנועד להעלות מודעות למה שהוא מכנה "עיצוב נגד האנושות" - עיצוב אורבני נטול חמלה והתחשבות, שכל כולו נועד להרתיע, להקשות ולהרחיק את כל מי שאינו משתלב בעירוניות הנאה והאמידה.

באתר שלו, Hostile Designs, הוא מרכז צילומים של עיצובי סביבה שנועדו להשתיק, למדר ולהרחיק, וקורא לכולנו לא לעצום עיניים ולתבוע את הפסקת המשטור החברתי הזה באמצעות עיצוב הסביבתי העוין. תמורת ליש"ט אחת תוכלו לרכוש ממנו מדבקות המכריזות על "פשע עיצובי".

סמפל קורא לכולנו לבנות ביחד גלריה של עיצובים עוינים מכל העולם, כדי לתבוע מהרשויות לסלק אותם -  ולהעדיף סביבה מקבלת, פתוחה, מזמינה, שאינה טעונה בדעות קדומות ומאפשרת חיים הרמוניים יותר.

הגלריה, שאתם מוזמנים לתרום לה, נמצאת כאן. 

(התמונה הראשית נתרמה על ידי @phlpdo)

צילום: @fred_kent

צילום: @bubblevicious

 

צילום: @against_bad_architecture

צילום: @lili_yamz

06.02.2018

 

העולם המוכר לנו ממפות דו ממדיות נוטה להפריז בגודלן של אירופה וצפון אמריקה ולמזער את אפריקה. כן, יש לזה כנראה סיבות היסטוריות פוליטיות, אבל גם מעשיות: קשה מאוד לתאר במדויק את כדור הארץ במפה שטוחה. זה היה אפילו קשה מאוד עד שהאדריכל היפני Hajime Narukawa מאוניברסיטת קיו  גבר על כאלף מתחרים ועיצב מפה שונה לגמרי.

למפה שלו קוראים Autograph, והיא מחלקת את הכדור המוכר ל-96 משולשים. אלה הופכים לארבעונים (טטרהדרונים) ובסופו של תהליך מורכב מייצרת דימוי שמשמר את יחסי הגודל בין כל הגופים (יבשות, ימים) על המפה.

נרוקאווה שאב את השראתו מהאדריכל והממציא האמריקני באקמינסטר פולר  מפתח הכיפה הגיאודזית, ומי שהציע את "מפת פולר", כדי להתקרב קצת יותר לתיאור העולם האמיתי - אבל שכלל אותה.

כל זה הרבה פחות מסובך והרבה יותר מרהיב ממה שזה נשמע.

מפת פולר (1943)

מפת "אוטוגרף" (2017)

 

למה כל המפות שלנו מוטעות:

 

והנה ניסיון לבנות את הגלובוס שמתאר בצורה מדויקת יותר את העולם האמיתי:

 

בתמונה הראשית: העולם החדש של נרוקאווה.

05.02.2018