זיקוקים

האמן Gabriel Dawe אוהב צבעים ואוהב חוטים, אבל הוא לא מוכן לסמוך על עניין שברירי כמו שבירת האור ברסיסי מים כדי ליצור קשת צבעונית. לשם כך הוא בחר בחומר מוצק יותר: חוטים.

העבודה Plexus no. 35, שמוצגת במוזיאון האמנות של טולדו, היא האחרונה ברצף של קשתות שטווה האמן במוזיאונים ובחללים אחרים בכל העולם (אחת הקשתות שלו מוצגת בנמל התעופה של סן אנטוניו, טקסס). הנה כמה מהקשתות הכי יפות שלו, מתוך חשבון האינסטגרם הצבעוני שלו:

 

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

A photo posted by Gabriel Dawe (@gabrieldawe) on

28.11.2016

האמן הבלגי וינסנט באל - שביים את הגרסה הקולנועית של ״יש ילדים זיגזג״ - הניח את כוס התה שלו על דף נייר, ושם לב שהיא מטילה צל מעניין. הוא צייר סביב הצל כמה קווים, ״ולפתע הצל הפך לפיל״. מהר מאוד הוא החל להתנסות עם סוגים שונים של צלליות, וצייר מהן דמויות, סצינות ונופים.

חשבון האינסטגרם של באל מתעדכן כל הזמן בציורי־צלליות נוספים. הנה כמה שאהבנו במיוחד:

 

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

A photo posted by Vincent Bal (@vincent_bal) on

27.11.2016

ב־1977, הדיסקו השתלט על העולם ונכנס לכל בית באמריקה. רק שנתיים מאוחר יותר, ב־1979, היה נראה שההצלחה האדירה והמהירה של הסגנון המוזיקלי העליז הצליחה להרגיז יותר ויותר אנשים - רובם לבנים, סטרייטים, חובבי רוק.

נדיר מאוד למצוא תאריך ספציפי שמסמל מגמה היסטורית שלמה, אבל במקרה של דעיכת הדיסקו, היסטוריונים של מוזיקה יכולים להצביע על לילה אחד בולט: 12 ביולי, 1979, באיצטדיון קומיסקי פארק, שיקגו. זה היה הלילה שבו הדיסקו התחיל למות. הוא נקרא Disco demolition night.

באותו ערב נקבעו שני משחקי בייסבול באיצטדיון, ושדרן הרדיו הרוקיסטי סטיב דאל הציע למאזיניו הנחה מופלגת: הם יוכלו להיכנס למשחק תמורת 98 סנט, אם יביאו איתם תקליט דיסקו. בהפסקה בין שני המשחקים, התקליטים נאספו בארגז ענק - ודאל פוצץ אותם לתשואות הקהל, ששאג "Disco sucks". הקהל פרץ למגרש והשתולל, המשחק השני בוטל וכוחות משטרה נאלצו לפנות את הקהל המשולהב.

הפודקאסט התיעודי החדש Undone חוזר ללילה ההוא, ומגלה שהשנאה שרחשה שם גלשה מעבר למחוזות המוזיקליים.

תודה לרום

23.11.2016

גוגל הם לא פראיירים. כל אחת מהמתנות שהם נותנים לנו - מייל חינמי, קלנדר חינמי, שירות איחסון חינמי - פועל גם לטובתם. הם יכולים לאסוף עלינו מידע ולמכור אותו למפרסמים. אין לנו תלונות על כך, אנחנו נהנים מהפירות.

המתנה החדשה שלהם היא כייפית במיוחד: Quick, Draw! אתר קטנטן שבו אתם מתבקשים לשרבט חפץ או חיה כלשהם ב־20 שניות (נוח יותר לעשות זאת במכשירי טאץ׳). זה כיף, זה מהיר, זה מספק (אם מצליחים) ומצחיק (אם נכשלים), וזה פועל גם לטובת גוגל - הדרכים השונות שבהן הגולשים מציירים, למשל, חזיר, מלמדות את רשת הנוירונים הדיגיטלית של גוגל לזהות ולאפיין חזיר, גם אם מציירים אותו במאתיים דרכים שונות.

עכשיו מספיק לדבר - לצייר!

22.11.2016

כולם זוכרים את הפעם הראשונה שבה האדם הלך על הירח - אפילו אם לא היינו אז בחיים עדיין. גם אם אינכם זוכרים את התאריך המדויק, סביר להניח שרובכם יודעים את השנה - 1969.

אבל כמה מכם זוכרים את הפעם האחרונה שבה הלך האדם על הירח? למעשה, הנה שאלת טריוויה מהירה: מתי דרך האדם על הירח בפעם האחרונה?

נו, הצלחתם?

התשובה: זה קרה ב־14 בדצמבר, 1972, וב־44 השנים שחלפו מאז אפולו 17 לא דרכה כף רגלו של האדם על הירח. The Last Steps הוא סרט תיעודי קצר שחוזר לרגעים האחרונים האלה, ומשחזר בעזרת צילומים, וידאו ואודיו של נאס״א - חלקם לא פורסמו מעולם - את סיפורה של משימת אפולו 17.

צפו כאן:

 

 

21.11.2016

טטיאנה פרייטאס אוספת כיסאות עץ שבורים בסאו פאולו, ברזיל, ומפיחה בהם חיים חדשים עם חומר בלתי צפוי - פלסטיק. יצירי הכלאיים החדשים הם יצירות יפהפיות, חומות־שקופות, ששוברות לגמרי את העיצוב המקורי, תוך כדי שהן מחזירות את הכיסא לתפקודו המקורי: רהיט יציב שאפשר לשבת עליו.

chair-7 chair-6 chair-5 chair-2 chair-1

בונוס: כתבה נהדרת בעברית על ההיסטוריה של הכיסאות

20.11.2016
1...10...1819202122...304050...171