זיקוקים

פטי קרול (Patty Carroll), צלמת עטורת פרסים ומורה לצילום (בין השאר במכון לאמנויות בשיקגו ובראויל קולג׳ אוף ארט בלונדון) החלה לצלם את סדרת ״נשים אנונימיות״ לפני שנים, ומאז הסדרה הלכה ותפחה ונוספו לה עוד ועוד צילומים של נשים המתמזגות ברקע, נעלמות או מוסתרות בדרכים מפתיעות.

הנשים האנונימיות של קרול - שראשיהן הוסתרו על ידי פרוסות בייקון, חלה, דג מלוח, עלי חסה ומגוון חפצים ביתיים, וגופן הוסתר על ידי וילונות, רהיטים ובדים - מיצגות, לדבריה, את ציפיות החברה, שעדיין מחנכת נשים לבצע את תפקידיהן אבל לשתוק, לא להתבלט, לא להביע דעה, לא להרגיז ואם אפשר, להיעלם מן המרחב הציבורי.

התוספת האחרונה ל״נשים אנונימיות״ מתרחשת, ברוח התקופה, בבית - והפעם הבית מתואר כשדה קרב או מרחב שבו הניסיונות להצטיין כאישה מובילים לכישלון ומחיקה עצמית. הכותרת Domestic Demise (תבוסה ביתית) מדגישה כי הבית הוא זירה שבו מתרחשת טרגדיה, שמכריעה את הנשיות.

את סדרת Anonymous Women בשלמותה קרול מציגה באתר שלה (כולל סרטוני וידאו מצוינים).

04.05.2020

בצילומיו של הצלם הצרפתי, תושב טולוז, פייר בטיל ( Pierre Beteille) יש תמיד ממד סוריאליסטי, וכך גם בסדרת הסלפיז שלו עם ספרים, שיצר עבור 500px - רשת של צלמים (הטוענת ל-15 מיליון חברים מכל העולם), ופלטפורמה להצגת עבודות מקוריות. בטיל אוהב ספרים, אוהב צילום ומאוד אוהב סלפיז, ושלא במפתיע, הספר הראשון שבחר לצלם בסגנון המיוחד שלו, הוא ״הדבר״ של אלבר קאמי (בתמונה הראשית). הגלריה כולה, כאן.

 

03.05.2020

את האתגר הבינ-מוזיאוני הזה יזם מוזיאון יורקשייר (Yorkshire Museum) הבריטי, וכמו אתגר האוצרים הקודם, גם הוא מתקיים ברשתות החברתיות - הפעם תחת ההאשטאג curatorbattle#.

אוצרים של מוזיאונים מכל העולם, הסגורים בימים אלה למבקרים, מעלים מדי יום לרשת את הפריטים הכי קריפיים שלהם ( #CreepiestObject). יריית הפתיחה הייתה פאה שהייתה מחוברת (במין מסמרים ששרדו ועדיין שלובים בתוכה) לגולגולתה של אישה רומאית באתר קבורה. הנה:

ומאותו רגע, אי אפשר היה לעצור את השטפון. את כל חילופי הדברים בין האוצרים, את הפריטים המוזרים ואת ההסברים המלווים אותם תמצאו כאן.

בתמונה הראשית: מפלצת נושכת את שערה של אישה, חיתוך עץ מאוסף מוזיאון אוטה (太田記念美術館) ביפן.

 

בובות תלת ראשיות מ-The Rideau District Museum בקנדה. האוצרים מציינים כי המוזיאון עצמו רדוף רוחות.

ערכת עיניים תותבות ממוזיאון ההיסטוריה של הרפואה, museumboerhaave, בליידן, הולנד

מסיבת תה של חתולים. חפץ נוי ויקטוריאני מ- Mona Museum בטסמניה, אוסטרליה.

מסיכה נגד מגפת הדבר, מאוסף מוזיאון ההיסטוריה הגרמנית בברלין

אריה מפוחלץ מאוסף Royal Gripsholm Castle בשבדיה.

30.04.2020

ניק הית׳ (Heath) שדרן הראגבי הבריטי, מנצל את כישוריו בימים שבהם לא מתקיימות תחרויות ספורט, כדי לדווח על התרחשויות יומיומיות. הית׳ מצלם סרטונים של אירועים טריוויאליים בשכונה הלונדונית שבה הוא חי, ומלווה אותם בפרשנות של שדרן ספורט.

עקבו אחריו ביוטיוב או בטוויטר עם ההאשטאג #LifeCommentary

(תחת הסיסמא המוצהרת שלו: Join the Silliness).

29.04.2020

מאגר הרעיונות שכותרתו Obscura Academy נועד, במקור, לסייע להורים להעסיק ילדים בסוג של חינוך ביתי, עד שמוסדות הלימוד יחזרו לפעול. אלא שחלק מהרעיונות כאן מוצלחים מספיק לאימוץ כללי. למשל: האתגר - ציירו מקום שלא ראיתם מעולם.

המשחק פשוט: היכנסו לרשימה באתר, קראו תיאורים של מקומות שמעולם לא ביקרתם בהם, ושאפילו לא ראיתם תמונה שלהם. הקפידו לקרוא שורה או שתיים, לא להיכנס לפרטי פרטים, ואז שבו לצייר. תנו לדמיון למלא את הפרטים החסרים, בעיקר במקומות בעלי שמות אקזוטיים או תיאורים משונים, כמו פליי גייזר בנבאדה (אסופה של תלוליות בצורת חרוטים, על גבעה גבוהה) או המקדש הבודהיסטי וואט שמפרן בתאילנד (בניין ורוד שלכוד בציפורני דרקון). את התוצאות שלחו לאקדמיה אובסקורה, או לאחד הפורומים שלה, שם הולכת ומוקמת הגלריה המדומיינת.

הרעיונות האחרים באקדמיה משעשעים לא פחות.

בתמונה הראשית: צוק התפוח הפרוס, בניו זילנד, במציאות וכפי שצויר על ידי Yincheng Qian, בן ה-12 מטקסס.

28.04.2020

פרויקט Letters Live החל את דרכו על הבמות, בפני קהל, כבר בשנת 2013. משוררים, סופרים, שחקנים ואנשי במה אחרים הוזמנו לקרוא מכתבים שנכתבו בתקופות שונות בהיסטוריה, במקומות שונים בעולם, כדי לחגוג ביחד את כוחן של המילים הכתובות.

בימים אלה, הפרויקט עבר, כמובן, לרשת, תחת הכותרת #ReadALetter והוא נפתח בפני כל מי שרוצים לקחת בו חלק. העולם, השרוי בבידוד, מוזמן לחלוק מכתבים של תקווה, חמלה ותמיכה, מכתבים לקרובים וחברים הנמצאים במצוקה, מכתבי תודה, מכתבים מעודדים, מכתבים למי שאתם מתגעגעים אליהם, מכתבים לערים, מדינות, רחובות, מקומות.

כדי להשתתף, צלמו את עצמכם קוראים מכתב, כזה שכתבתם ורציתם לשלוח, או מכתב שיקר ללבכם, שקיבלתם ושמרתם. כל ההנחיות, וגם הסרטונים מעוררי ההשראה, כאן.

והנה ההסברים מפיו של בנדיקט קמברבץ׳ (ואחריו מכתבים, בעיקר מפי מפורסמים):

 

27.04.2020