הצלם דרו גרדנר (Drew Gardner) מצלם מטעם ספר השיאים של גינס את מחזיקי השיאים המוזרים, המפתיעים ויוצאי הדופן, בארצות הברית ובבריטניה. בסדרת השיאנים שלו יש מי שאוכלים ג׳וקים, אוספים בובות ברבי, רוחצים בשעועית במיץ עגבניות, מקעקעים על גופם חברבורות נמר, דוהרים ברחובות על גבי כורסא, ומגלפים את המונה ליזה בדלעת.
למעט כוכבי העל - רובם מסיפורי מדע בדיוני - רוב המחשבים המופיעים בסרטי טלוויזיה וקולנוע נותרים אלמונים. גיבורים אפרוריים שרובנו לא טורחים לשים לב לפרטיהם האישיים. לשם כך הוקם האתר Starring the Computer, המכיל מידע מקיף אל מחשבים בקולנוע ובטלוויזיה. כל הופעה של מחשב מקוטלגת ומדורגת על פי חשיבותה לעלילה, מידת הקרבה ליכולות האמיתיות של מחשב כזה במציאות וצורת ההצגה של המחשב בסרט/סדרה. מחשבים בדיוניים אינם כלולים במאגר המידע, אלא אם הם בנויים מחלקים של מחשבים אמיתיים. וכן, האתר מציין במפורש ש״האל 9000״ (מ״2001 אודיסיאה בחלל״) לא שם.
מי כן שם? כל מחשב נייד שהופיע ולו לרגע ב״פארק היורה״ ( Apple Powerbook 100); מחשב CPC 464 ששובץ כחלק מה״טארדיס״, החללית של ״דוקטור הו״; Commodore 64 החינני שכיכב במספר סדרות טלוויזיה בראשית שנות התשעים; Tandy TRS-80 Model 4 שהופיע בפרקים של ״צוות לעניין״; כוכב אוסטין פאוורס Apple Powerbook G4 ורבים רבים אחרים.
ספריית הקולנוע העצומה MOVIE POSTERS PERFECTED היא ספרייה בלייב, או במילים פשוטות: מדובר באוסף עצום של כרזות קולנוע, שנבחרו בזכות איכויותיהן, נסרקו והן זמינות ברשת לסטרימינג ישירות אל התצוגה הדיגיטלית שלכןם. מרגע שנכנסתם, אתם לא צריכים לעשות יותר דבר - כל כרזה חדשה שמתווספת לאוסף תופיע אוטומטית בסטרימינג שלכם. וכפי שמרמז שמה של הספרייה, חלק גדול מהכרזות הקלאסיות, הנושנות, אלה בשחור לבן ויצירות נדירות אחרות, שופצו ושופרו. מומלץ להציץ בגלריית ה״לפני ואחרי״ שלהן.
פרטים מלאים וגם מדריך שימוש, באתר.
כעשרים אלף מוצגים נסרקים בתלת ממד בעצם ימים אלה, ומועלים לרשת במסגרת OpenVertebrate Project של מוזיאון הטבע של פלורידה - ארכיון מקוון שנועד לשימוש מורים, חוקרים ומתעניינים. הכוונה היא להשלים אוסף שיציג כשמונים אחוז מזני בעלי החוליות הידועים כיום למדע, באמצעות סריקות מוצגים מן המוזיאון בסי טי (אנשי המוזיאון מציינים כי זוהי טכנולוגיה שאינה מזיקה למוצגים, ולכן היא מאפשר להציג לא רק עצמות אלא גם שרירים, גידים, עצבים וכיוצא באלה.
בתמונה הראשית: Hippocampus erectus (סוסוני ים).
Chelonia mydas
Lophius piscatorius
המעצב בראין ג׳ונסון (Brian Johnson), בן לקהילה האמריקנית הילידית Monacan Indian Nation שואל ״כיצד יכולות כרזות לשיר?״ וגם משיב, במאמר מרתק שהוא מקדיש לשפת הסימנים ולקול המוזיקלי של כרזות ילידיות. בבסיס ניצבת ההנחה המשותפת לעמים ילידיים רבים, כך הוא מסביר, כי העולם הוא מקום חי, וגם מה שהחשיבה המערבית רואה בו דומם, אינו ממש כזה. וכך אפשר להאזין גם לכרזות, לשמוע בהן קולות של מחאה, של ניצחון, של גאווה, של כאב. קראו הכול כאן.
בתמונה הראשית: הכרזה Osage Sovereignty: Self Determination Independance Day, שעיצב ריאן רקדורן (Ryan RedCorn).
הכרזה “National Museum of the American Indian Anniversary” (2009) בעיצוב רדקורן
הצלמת הארגנטינאית אירינה ורנינג (Irina Werning) למדה (״בחיים אחרים״, כך היא כותבת בתקציר הביוגרפי באתר שלה) כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה, סיימה תואר שני אחד בבואנוס איירס ושני בלונדון, ומלבד שורה של פרסים שהוענקו לה היא גם צוינה בשנת 2015 על ידי המגזין ״טיים״ כאחת מתשעה צלמים שמוכרחים לעקוב אחריהם.
בשתי הסדרות LAS PELILARGAS (״השיער הארוך״) ו-LA PROMESA (״ההבטחה״), היא מציגה צילומים של צעירות לטינו-אמריקניות ארוכות שיער במיוחד. ליתר דיוק: בסדרה הראשונה היא מצלמת נערות שונות כאלה, המציגות בפניה את שיערן, ומנסה להבין מדוע הן מגדלות את השיער לאורך כזה וגם איך מטפלים בו; ובסדרה השנייה היא מציגה את אנטונלה, נערה ארוכת שיער שהבטיחה לקצר אותו, אבל הדרך לשם אינה פשוטה והיא רבת שלבים.
סדרות צילומים אחרות של ורנינג עוסקות במשבר יוקר המחייה, באדם הבודד ביותר בארגנטינה ועוד. הכול באתר שלה.
זיקוקים