זיקוקים

אוסף הצילומים של ג׳קי קיני (Jacqui Kenny) מלונדון כולל נופים עוצרי נשימה ממש, מכל העולם. אלא שקיני כמעט אינה יוצאת מביתה. היא סובלת מאגורפוביה - בעברית: בַּעַת חוּצוֹת - והחרדה העמוקה הזו מפני מקומות פתוחים מונעת ממנה לטייל בעולם. במקום זה, קיני מטיילת וירטואלית, ומשתמשת ב-google street view כדי לצלם את המקומות היפים ביותר עלי אדמות. לאתר שלה, שבו ניתן לראות את צילומיה, היא קוראת Agoraphobic Traveller.

קיני, בת 44, ילידת ניו זילנד, הייתה בעבר טיילת נלהבת וצלמת, שהרבתה לצלם נופים ואנשים בעולם. לפני כעשר שנים, לאחר שעברה להתגורר בבריטניה, הפרעת החרדה שלה החריפה מאוד והיא לא יכלה לשוב למסעותיה בעולם. ההחלטה לתור את העולם מבעד למצלמות של גוגל, ולצלם את המקומות המיוחדים, הצבעוניים, המרתקים והנסתרים מעינם של רבים - באמצעות נבירה לעומק במה שמצלמות אלה מביאות - הייתה חלק מהתהליך הטיפולי שלה, ודרך נהדרת לראות את העולם על אף קשייה.

בנוסף לאתר, יש לקיני גם חשבון אינסטגרם שבו מוצגים צילומי התיירות האגורפובית שלה. מאחר שקיני מצליחה למצוא את הסצנות המיוחדות ביותר בצילומים (אשר במקור נועדו לשמש כלי תיעוד בלבד ונלכדו במקרה), חברת גוגל מאפשרת לה למכור אותם כיצירות אמנות מקוריות שלה. את ההכנסות היא מעבירה לעמותה לקידום חקר הפרעות דומות לשלה.

12.01.2020

הפילוסוף פיטר סינגר, פעיל נודע למען זכויות בעלי חיים, הפלות, אלטרואיזם, המתות חסד ונושאים חשובים נוספים, מעניק בחינם, לכל המתעניינים, גרסאות דיגיטליות ומוקריינות של ספרו  The Life You Can Save: How to Do Your Part to End World Poverty.

הספר, העוסק באופן שבו כל אחד מאיתנו יכול לפעול לשינוי מצבם של עניי העולם, ראה אור לפני עשור בדיוק - וכדי לחגוג את העשור הזה, סינגר מאפשר הורדות בחינם של גרסה דיגיטלית של הספר, וכן של גרסת אודיו מיוחד שאותה מקריינים: סטיבן פריי, קריסטן בל, פול סיימון, פיטר סינגר עצמו ואחרים.

האתר של סינגר מעמיד לרשות הקוראים גם רשימה של עמותות צדקה שהוא ממליץ לתמוך בהן, והעוסקות בכל הנושאים שהם בוערים בעיניו.

ראיון עם סינגר על האופן שבו כל אחד מאיתנו יכול לפעול להדברת העוני, כאן.

09.01.2020

בארכיון של אוניברסיטת קרדיף, העולה אט אט לרשת, ישנו אוסף מיוחד של מסמכים, צילומים ועבודות אמנות שמקורו במשפחת קולינגווד - שבין ענפי העץ המשפחתי שלה מסתתרים לא מעט אמנים (למשל: הפסלת ברברה קולינגווד, והסופר והצייר ו.ג. קולינגווד ). אחד הפריטים המיוחדים באוסף הוא יומן החתול המשפחתי, באטרבול (Butterball), שאותו כתבה - מנקודת המבט של החתול - הנכדה ג׳נט גנוספליוס (Janet Gnosspelius). ראשיתו של היומן בילדותה, בין השנים 1940-1943, אז היא תיעדה את כל זיפי השפם שהשירו חתוליה השונים ושנמצאו בביתם, השחילה אותם לעמודי היומן ותיעדה את כל הפרטים בדייקנות מדעית. המשכו - ביומן חתולי שכתבה בבגרותה, המתאר את חוויות החתול בבית, כשהושאר אצל חברים בעת שהמשפחה יצאה לנופש וכולל את כל המריבות של החתול עם חתולים אחרים בסביבה.

עוד על היומן תוכלו לקרוא כאן.

08.01.2020

בתאילנד נכנס לתוקפו חוק האוסר על חנויות להשתמש בשקיות ניילון לאריזה. מאחר שלא התפתחה שם תעשייה מקבילה של שקיות רב פעמיות יקרות, הלקוחות מוצאים שיטות מקוריות כדי לשאת את המצרכים מהמכולת הביתה.

כתב העת היפני המקוון ״נט-גיק״, המסקר נושאים מעניינים מכל העולם בעיקר בתמונות ובווידאו, מביא 14 דוגמאות לפתרונות שאינם כוללים שקיות ניילון: ממריצה ועד סיר בישול.

 

 

07.01.2020

עם סיומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, שוחררו מיליוני עבדים ושפחות שחורים שלא היה להם לאן ללכת. משרד המלחמה האמריקני הקים את ״המשרד לטיפול בפליטים, עבדים משוחררים ואדמות נטושות״ (ובקצרה: Freedmen's Bureau) שסיפק לאלה מקלט זמני ובאותה הזדמנות גם ניסה לדלות מידע ולערוך רישום של קשריהם המשפחתיים.

מסמכי המשרד נסרקו בסיועם של 25 אלף מתנדבים, וכעת גם הועלו לרשת, באתר המאפשר חיפוש מהיר - כדי לאפשר למיליוני שחורים בארה״ב למצוא לראשונה את שורשי המשפחה שלהם. האתר, הקרוי על שם אותו משרד היסטורי The Freedman's Bureau, מכיל את פרטיהם האישיים של כ-1.8 מיליון גברים ונשים, כפי שנמסרו בין 1865-1872.  הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין מספר רב של גורמים ובהם מוזיאון הסמית׳סוניאן, האגודה הגניאולוגית האפרו-אמריקנית ואפילו הכנסייה המורמונית - ויוזמיו מקווים להעניק כך למיליוני אזרחים בארה״ב הזדמנות לגלות את עברה של משפחתם, שעד כה לא היה נגיש להם בשום צורה אחרת.

 

06.01.2020

העקבות שמותיר סיימון בק (Beck) בשלג אינן אקראיות. בק, מהנדס לשעבר ואמן-שלג בהווה, יוצר באתרים שונים בעולם דוגמאות גיאומטריות מורכבות ומרהיבות, גדולות ממדים, במו ידיו ורגליו - בלי להשתמש במכונות מתוחכמות.

בק אמר לאחרונה בראיון כי הוא נוהג לבחור סימן כלשהו במרחק, ולצעוד לעברו וכך לכבוש ברגליו שביל שיהיה ראשיתה של הדוגמה שהוא מצייר בשלג. הוא משתמש במצפן ובמגפי שלג, וגם - הוא מודה - למד הרבה מניסיון, שכן הוא יוצר דוגמאות כאלה באתרים מושלגים כבר יותר מחמש עשרה שנה. כל יצירה כזו תובעת ממנו לפחות יום שלם של עבודה רצופה, ולעתים יותר מזה, וכבר קרה לו שמיד אחרי שהשלים ציור ענק החל שוב לרדת שלג והציור נמחה. הוא יוצר באתרי סקי, על אגמים קפואים ובהיעדר שלג, הוא מתנחם בציור ענק בחול במדבריות ועל דיונות.

ראו עבודות נוספות שלו באינסטגרם.

 

 

 

 

05.01.2020