זיקוקים

״במשך מרבית ההיסטוריה, בני אדם חיו באזורים שאופיינו על ידי טווח צר להפתיע של טמפרטורות, באזורים שבהם האקלים אפשר להם לגדל מזון״. כך נפתח התחקיר רחב ההיקף, המרשים והמרתק (והחשוב!) של ProPublica (ארגון העיתונות העצמאי ללא כוונת רווח), המוקדש לשאלה החשובה: מאחר שחלקים גדולים מכדור הארץ הולכים והופכים ללא ראויים למגורים, מקורות מים מתייבשים, החום עולה ולא ניתן לגדל גידולים חקלאיים, עוד ועוד בני אדם הופכים לפליטי אקלים. לאן הם ילכו?

את התחקיר המרשים,(שכתב Abrahm Lustgarten) מלווים צילומים מרשימים לא פחות של  Meridith Kohut, צלמת הניו יורק טיימס. ביחד הם מציירים תמונה מורכבת, שרבים בה המניעים הכלכליים והפוליטיים, הקונפליטקים התרבותיים והפערים הכלכליים.

שימו לב: זוהי כתבה ראשונה בסדרה ש-ProPublica מתעדתים להקדיש להגירת-האקלים. עקבו אחרי הסדרה כולה כאן.

בתמונה הראשית: אנשי קהילת Nuevo Paraiso בגווטמאלה מתמודדים עם נהרות שפעם סיפקו להם מים בשפע, אבל עתה מתייבשים. צילום: Meridith Kohut for The New York Times Magazine.

29.07.2020

איך היו נראים וינסנט ואן גוך, המונה ליזה, גברת פסל החירות, רמברנדט, נפוליאון ואפילו ישוע הנוצרי  - שאת פניהם אנחנו מכירים רק מיצירות אמנות מפורסמות מאוד - אילו חיו בינינו כבני אדם. השואל - הצלם באס אוטרוויק (Bas Uterwijk) מאסמטרדם, גם מספק את התשובות, בסדרה של דיוקנאות שהוא יוצר בעזרת כלים ממוחשבים.

כל אחד מהדיוקנאות הללו נלקח מציור או פסל מוכרים, שאותו הפך אוטרוויק לתצלום ריאליסטי. את הגלריה כולה אפשר למצוא כאן. וכאן ניתן למצוא עבודות אחרות של אוטרוויק, שנעשו ללא מגע יד אלגוריתם.

(בתמונה הראשית: וינסנט, כמובן).

מדאם ליברטי

נפוליאון אחרי טיפול בינה ממוחשבת

דוד, בשר ודם

 

מקיאבלי, על פי אוטרוויק ומחשבו

28.07.2020

במסגרת המאמצים לספק לדבורים סביבות מחיה ראויות גם באזורים עירוניים או בגינות קטנות, הפרויקט  Bee Home מאפשר לתכנן ברשת כוורות מתוחכמות ויעילות.

מאחורי היוזמה עומדים המעצבת טניטה קליין Tanita Klein וצוות מעבדת המחקר של איקאה הקרויה SPACE10 - והם מדריכים, מייעצים ומאפשרים לתכנן ולהוריד בחינם תוכניות לבניית כוורות.

פרויקט Bee Home נולד כתוצאה מן ההדלדלות הדרמטית באוכלוסיית הדבורים, והצורך. הבהול לסייע לבעלי החיים הללו, האחראים לאיבוק והפרייה של יותר מ-90 ממיני הצמחים על פני כדור הארץ. הדגמים שנבנים באתר מיועדים בעיקר לדבורים יחידאיות - מדוע ולמה? קראו באתר. באותו מקום תמצאו הסברים על עלויות, תחזוקה וכדומה.

לפני התכנון והבנייה, מומלץ להוריד את המדריך הפשוט למתחילים. ומאחר שמדובר במאמץ משותף, גלובאלי, כדאי גם להכיר את הקהילה - למצוא על המפה האינטראקטיבית שבאתר את החובבים האחרים שהקימו לעצמם כוורות חדשות.

 

27.07.2020

הנושא המיוחד בתחרות הצילומים Wellcome Photography Prize 2020 הוא בריאות הנפש - ובין 25 המועמדים הסופיים, ברשימה שפורסמה השבוע, בולטות עבודותיו של הצלם סבסטיאן מאר (Sebastian Mar).

מאר צילם צעירות רוסיות, לצד ערכת העזרה הראשונה הנפשית שלהן. בסדרה, Mental Health Kit המצולמות מציגות את ערכות החרום שלהן, הדברים שהן מצליחות להיאחז ולהיזער בהם בזמנים של מצוקה. מאר מסביר כי ברוסיה עדיין קשה לפעמים לקבל סיוע ראוי למצוקות נפש שונות, ובמקומות רבים עדיין שולטת הגישה שלפיה עדיף להשתיק ולדכא אנשים שעלולים להיות ״נפיצים״, כלומר בלתי צפויים. הוא מצלם נשים, במוסקבה, גם משום שהן פגיעות יותר להפרעות כמו הפרעות אכילת, הפרעה טורדנית כפייתית וכדומה, וגם משום שרמת האלימות נגד נשים שם כה גבוהה, שנשים מהוות רוב גם בקרב הסובלים מפוסט טראומה. ובהיעדר עזרה, רבות נאלצות לאלתר.

בתמונות הן מציגות את האופנים שבהם הן עוזרות לעצמן להחזיק מעמד.

(בתמונה הראשית: קושה, טכנאית מחשבים, שסובלת מהפרעה דו קוטבית. אוהבת לצלול בקרח ומומחית לאיפור אמנותי)

סבה, צלמת אופנה ומשוררת, סובלת מדיכאון וחרדה

 

קתרינה, סטודנטית לספרות ובלוגרית. סובלת מחרדה וקשיי ויסות

 

פולינה, אמנית. סובלת בין השאר מדיכאון וחרדה.

26.07.2020

ג׳ובאני בוקאצ׳ו כתב את סיפורי דקמרון  במאה ה-14, בעת שאת פירנצה תקפה מגפת הדבר השחור. עשרת הסיפורים שלו מסופרים על ידי קבוצה של תושבי העיר שברחו ממנה, בגלל המגפה, והם יושבים ביחד במשך עשרה ימים ומספרים. בימים אלה השיק הניו יורק טיימז פרויקט דקמרון מחודש, שאכן נושא את הכותרת Decameron Project, וכולל 29 סיפורים של 29 כותבים נודעים, שנכתבו על/בעקבות/בהשראת ותוך כדי המגפה הנוכחית. בין הכותבים: מרגרט אטווד, קולם טויבין, אתגר קרת, קארן ראסל, דייוויד מיטשל ואחרים. תת הכותרת של הפרויקט היא ״כשהחיים הזויים, רק הספרות יכולה להבין אותם״.

הסיפורים כולם מלווים באיורים משובחים, ויש להם גרסת טקסט, ולאחדים יש גם גרסה מקוריינת.

 

 

 

 

23.07.2020

אם כבר לחיות עם מסכות על הפנים, למה לא לקחת אותן צעד אחד קדימה, ולשלב בהן צמחייה, עיצובי נוף שונים ובעלי חיים? המאייר האמריקני קית לייפילד ( Kit Layfield ) מפנטז על מסכות נועזות בהרבה מאלה שרובנות עוטים. המסכות שלו כוללות מערכות אוקולוגיות זעירות שלמות, כולל מעיינות, דגיגים וצמחייה סבוכה, והן נועדו לשמש הגנה לא רק מפני נגיף אקראי, אלא מפני השינויים המתחוללים באקלים כדור הארץ. ובעיקר, לעורר מודעות לעובדה שאיש מאיתנו לא באמת מנותק מכל מה שמקיף אותנו כאן.

את המסכות של לייפילד אפשר לראות כאן. ולהציץ בדוגמיות כאן למטה:

 

 

22.07.2020