לאוהבי לונדון, וגם לאלה מהם שמכירים את העיר היטב, מציע הטיים אאוט של הבירה הבריטית פודקאסט מקסים המלווה סלבס שונים בשיטוטיהם בשכונות מגוריהם. הפודקאסט Love Thy Neighbourhood מוגש על ידי עורך כתב העת ג׳ו מקרטיש (Joe Mackertich), ורשימת האורחים מגוונת ומקיפה תחומי יצירה ועשייה שונים.
בין המשוטטים, המלווים את השיטוט באנקדוטות וסיפורים: הקומיקאי מילטון ג׳ונס, המעצב לורנס לואל-בואן (שתוכנית הטלוויזיה שלו הייתה להיט גם כאן, בימי ראשית הכבלים), המנטליסט דארן בראון, הנס אולריך אובריסט מנהלה של גלריית ״סרפנטיין״, השחקנית-קומיקאית סופי דוקר ועוד. עבודת ההכנה היסודית מבטיחה שכל טיול כזה יגיע למקומות פחות מוכרים עם סיפורים שעונג להאזין להם.
תגובות פייסבוק
עניין רכבתי
כל טקסט שאנו נתקלים בו עשוי להאיר את עינינו לתופעות בלשון. מובן שהטקסט צריך להיות תמים, כלומר כזה שנוצר באופן טבעי ובסביבה טבעית, ולא כדוגמה סינתטית לצורך הדגמה של תופעה בלשון. הגישה האמפירית דורשת שהדוגמאות יהיו אמיתיות. בדיוק כפי שזואולוג יוצא לטבע ומחפש את בעלי החיים שמעניינים אותו כדי לצפות בהם בלי להתערב בהתנהלותם, כך הבלשן מביט בטבע, כלומר בדוגמאות הלשון בסביבתן האורגנית, ומנסה להבין את מה שהוא מוצא.
כך יכול הבלשן שנוסע ברכבת ישראל ומביט מבעד לחלון להיתקל בכתובות קיר, במודעות פרסומת, בשילוט. כול אלו הם טקסטים לגיטימיים, אף כי בעלי מעמד שונה מעט שכן הם נוצרו על ידי אנשים שונים ומתוך כוונות שונות, לצורך מטרות שונות. מעמד מיוחד יש לטקסטים שהושקע בהם עמל רב. ואין הכוונה לעמל לשוני, אלא לעמל ממש, במובן ההנדסי. ריסוס טקסט על משטח בטון הוא דבר אחד, והקמתה של כתובת-כותרת על בניין גדול היא עניין אחר לחלוטין.
וכך, בתחנת הרכבת של לוד, בשעה שהרכבת עומדת, העיניים יכולות לנדוד לבניין גדול במיוחד, של רכבת ישראל, גוש בטון מרשים שבראשו הכותרת המגדירה אותו: "מרכז לימוד רכבתי".
במה מדובר? עניינית, המבנה משמש להכשרת עובדים עבור מערך הרכבות בישראל. מרכז לימוד שעוסק בענייני הרכבת. לשונית, מעניין המבנה המשתמש בתואר הנגזר מ"רכבת" – אותו "רכבתי". והוא אכן מתאר את הצירוף "מרכז לימוד", כמו ש"בינלאומי" מתאר את היום המיוחד ב"יום האישה הבינלאומי", דבר שמתחוור לנו באורח ודאי בגלל המין הדקדוקי של האבר השני ב"יום האישה". כך גם מתמזל מזלנו ו"רכבת" הוא שם עצם ממין נקבה, ולכן ברור ש"רכבתי" מתאר את המרכז, שהוא מרכז לימוד. תואר אחד, "לימוד" הוא שם עצם. תואר אחר, "רַכַּבְתי" הוא צורה שנגזרת משם עצם.
במילים פשוטות, שני שמות התואר עונים על שאלות "איזה?" או "איזה סוג של...?"
אבל יש מקום לדייק. הצירוף "מרכז לימוד", המורכב משני חלקים, מציג בפנינו קשר בין שני החלקים, כשהחלק השני מתאר את החלק הראשון. התיאור הפשוט, הבסיסי, אומר לנו אכן איזה סוג של מרכז יש לפנינו. במקרה הזה, מרכז לימוד. לעומתו, הצירוף "[מרכז לימוד] רכבתי", שגם הוא מורכב משני חלקים, מציג בפנינו קשר מסוג מעט שונה.
כדי לראות זאת אפשר להסתכל על שימושים אחרים, דומים, בשמות תואר שנגזרו משמות עצם באמצעות הסיומת -ִי במבנה האמור. למשל, "בית משפט מחוזי"; "תחנת איסוף גדודית"; "מערכת קולנוע ביתית"; "קצין מודיעין חטיבתי"; "ועדת חקירה ממלכתית".
אמנם נכון שהתואר השני, הנגזר באמצעות -ִי אכן עונה על שאלת "איזה?" או "איזה סוג?" אך הדוגמאות הללו מאפשרות לנו לדייק ולאפיין אותו ביתר עידון. נראה שבמבנה הזה, התואר השני, המתאר את הצירוף הדו-חלקי שלפניו, ושנגזר באמצעות הסיומת -ִי מצביע על מרחב התחולה של הביטוי כולו, על הרמה שלגביה יש לו תוקף, על תחום הרלוונטיות הספציפי של הצירוף בחלק הראשון. הדבר מאיר על המובן של הסיומת -ִי: במקרים כמו "טוען רבני", "טורף ימי" וכדומה, התואר אומר משהו על הסוג וכן על תחום או אזור הפעילות, המופשט או הפיזי.
כעת אפשר לשוב ללוד, לאותו "מרכז לימוד רכבתי". ברור ש"רכבתי" אומר דבר מה על מהותו של מרכז הלימוד, וגם ברור שהתואר אינו מצביע על תחום בהיררכיה בירוקרטית, כמו במקרים של "קצין מודיעין גדודי", "קצין מודיעין חטיבתי" ו-"קצין מודיעין אוגדתי". התואר מצביע על התחום המדויק של העיסוק שהוא עניינו של מרכז הלימוד.
ולא פחות חשוב ומעניין להביט בתואר "רכבתי", נגזרת של "רכבת" באמצעות הסיומת הידועה. האפשרות לגזור תואר משם עצם בצורה כזאת נראית אכן רחבה מאוד, עד כדי כך שמי שהחליטו לקבוע את שמו של מרכז הלימוד לא ניצבו בפני עכבות מיוחדת. הרי יש לזכור: אין מדובר בגרפיטי או בכרזה בת-חלוף, אלא באותיות ענק, בנויות היטב, כותרת קבע לבניין בטון גדול מאוד. אין כוונה להותיר בלבנו כל ספק ביחס לפונקציה של המבנה: הוא מרכז לימוד "רכבתי". בעקבות תקדים כזה, לא נופתע אם יתגלה או יצוץ בתעשייה האווירית איזה "מרכז הדרכה מטוסי" או אולי "מתחם הכשרה צוללתי" בשולי הנמל בחיפה. הדבר טרם קרה, ככל הידוע לי, אבל השפה העברית העכשווית גמישה דיה להכיל גם את אלו, לאחר שהם יבואו לעולם, פירות טריים של מוחות עבריים, אמנם בירוקרטיים, אך בהחלט יצירתיים.
הצורך בבוז ציני
סטיב סניידרהשימוש המודרני במילה 'ציניקן' מעיד על פסימיות וניהליזם, אבל הציניקנים הקדומים היו...
X 11 דקות
מייסטר פרעוש
א.ת.א. הופמןתרגום עברי ראשון ליצירה מופלאה של א.ת.א. הופמן. | הרפתקה ראשונה פתיחה ובה...
X חצי שעה