מעבר לכל חלום

אתם פותחים את הדלת ומוצאים מאחוריה את הבוס שלכם – שהוא גם חתול. דברים מוזרים מאוד יכולים להיראות נורמליים לחלוטין בחלום, אולי כי חלקים מהמוח שלכם פשוט ויתרו על הניסיון להבין מה קורה.

ארמנדו דאגוסטינו מאוניברסיטת מילאנו חושב שהמוזרות של חלומות דומה לפסיכוזה, כי החולמים מנותקים מהמציאות וחווים תהליכי חשיבה משובשים שמובילים למסקנות שגויות.

בתקווה ללמוד יותר על מחשבות פסיכוטיות, דאגוסטינו ועמיתיו חקרו את האופן שבו המוח שלנו מגיב למרכיבים המשונים בחלומות.

מכיוון שאי אפשר להבין על מה אנשים חולמים כשהם ישנים, ביקש הצוות של דאגוסטינו מ-12 אנשים לנהל יומני חלום שבהם יתארו בפירוט שבעה חלומות. אם המתנדבים הצליחו לזכור חלום, הם תיארו גם מה עשו במהלך אותו היום. בנוסף, הם התבקשו להמציא סיפור פנטזיה בדיוני שילווה תמונה שהוצגה בפניהם, בלי קשר לחלום.

החוקרים השתמשו בשיטה לדירוג רמת המוזרות ומצאו כי החלומות שתיארו המתנדבים היו מוזרים יותר באופן משמעותי מהסיפורים הבדיוניים שחיברו. "זה נוגד את האינטואיציה שלנו, אבל בפנטזיות כמעט לא היה שום דבר מוזר," אומר דאגוסטינו. "יש מגבלות לוגיות על פנטזיות שאנו שוגים בהן בהקיץ, והן לעולם לא מוזרות כמו חלומות."

חודש מאוחר יותר הקריאו לחולמים את התיאורים שחיברו, בזמן שהפעילות המוחית שלהם נוטרה בעזרת סורק fMRI. נראה היה שהן החלומות והן הפנטזיות מפעילים באופן סלקטיבי אזורים בהמיספרה הימנית של המוח הקשורים בעיבוד מורכב של שפה, כמו הבנת המשמעויות השונות של אותה מילה.

הנקודה המעניינת היא שהפעילות באותו אזור פחתה ככל שהעלילה נעשתה מוזרה יותר. כמעט כאילו המוח מוותר על הניסיון להבין את החלום, דאגוסטינו אומר.

"זו תיאוריה לגיטימית", אומר פטריק מקנמרה מאוניברסיטת בוסטון. הוא חושב שחלומות יכולים לתפקד בתור סמלים בתהליך של התגבשות זיכרונות ואחסונם. מוזרות, אם כן, יכולה לנבוע מניסיון של המוח לייצג רגשות מורכבים באופן סימבולי. "כשמדובר ברגשות עזים, קשה יותר ליצור להם ייצוג כזה, ויכול להיות שהקושי הזה יוצר חלומות משונים יותר", הוא אומר.

אבל ביל דומהוף מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז מתנגד לרעיון של השוואת חלומות לפסיכוזה, בין השאר כי לא כל החלומות הם מוזרים. "חלימה אינה הזייתית ופסיכוטית", הוא אומר. "זו צורה מועצמת של נדידת מחשבה".