העלעול

כך חטפנו את סינטרה

בדיוק כשנדמה שבעולם הפודקאסטים המבוססים על פשע אמיתי כבר שמענו הכול, מגיעה סדרת הפודקאסטים "The Grand Scheme: Snatching Sinatra" ומוכיחה שגם סיפורי פשע ניתן לספר כאילו היו סיפור אנושי קטן, דרמתי אבל לא כזה שאחריו אי אפשר להירדם בלילות, סיפור שיש בו אפילו מרכיבים של סיפור אגדה.

הכול התחיל בשנת 1963. בארי קינאן (Keenan), שהיה איש עסקים מצליח ובגיל 21 נחשב לחבר הצעיר ביותר בבורסה האמריקנית, ניסה ללא הצלחה להתאושש מן המשבר שאליו נקלע בעקבות תאונת דרכים. הוא התמכר למשככי כאבים, אט אט איבד את כל הונו ומצא את עצמו על סף קריסה כלכלית מוחלטת. לימים הוא יספר שגם החל לשמוע קולות - אולי בהשפעת התרופות - והקולות החלו דוחקים בו לעשות מעשה נועז שיציל את משפחתו מעוני.

קינאן, שהיה גם סוג של מתבודד-חברתי-שלא-מרצון החליט לעשות את זה בגדול: לחטוף אדם מפורסם ולדרוש תמורתו כופר. בשלב התכנון היו לו כל מיני הסתייגויות. הוא לא רצה, למשל, לחטוף תינוק או ילד קטן כדי לא לגרום להם טראומה גדולה מדי, והוא כמובן לא רצה להסתכן. הפור נפל על בן של, צעיר כריזמטי בפני עצמו שלו ולקינאן הייתה לפחות מכרה אחת משותפת: פרנק סינטרה הבן.

החטיפה אכן התרחשה, קינאן והשותפים שגייס קיבלו את הכסף שדרשו, אבל תוך ימים ספורים אחרי שסינטרה הבן שוחרר, האף בי איי לכד את החשודים והם הועמדו לדין ונכלאו. קינאן נידון למאסר עולם ועוד 75 שנה, אבל שוחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד, משום שנקבע כי היה בלתי שפוי בעת ביצוע הפשע. כעת הוא מספר לראשונה את סיפורו, שגם ממרחק של כמעט שישים שנה נשמע מוזר, מפתיע ומכמיר לב לפרקים. לקראת סוף הסדרה מובא הסיפור גם מנקודת המבט של סינטרה. המנחה הוא השחקן ג׳ון סטאמוס (John Stamos) המוכר מהסדרה ״צער גידול בנות״.