העבודה שלא עובדת

למראית עין, האישה בת העשרים ותשע שראיינתי איתה פרילנסרית מצליחה. היא תיארה את עצמה כ״עובדת אמנות המסוגלת לפרנס את עצמה בניו יורק״. כשהחלה המגפה, היא איבדה את כל הפרויקטים שעליהם עבדה, אבל היא הייתה מבוססת מספיק כך שאחת הלקוחות שלה נתנה לה פיצויים בגובה שכר של שבועיים.

כחברה במה שאני כיניתי ״המובטלים רשמית״, היא הייתה זכאית לדמי אבטלה, וגם קיבלה אותם. היציבות שהעניקו לה דמי האבטלה השבועיים עמדה בניגוד חריף לחוסר היציבות הרגיל בקריירה שלה. היא העלתה שאלות מטרידות.

״למה אני עושה את זה? האם לא כדאי שאמצא משרה אמיתית? כזו שיש בה תנאים סוציאליים ודברים נחמדים שעליהם אני יכולה לסמוך, שלא אצטרך למצוא פרויקטים כל חיי,״ היא אמרה לי. ״אני חושבת על משרה אמיתית כמשהו שמתנהל מחמש עד תשע, או משהו קבוע ויציב, שיש בצידו הטבות, ואולי יום אחד כשאפרוש, יתנו לי בתמורה לכך סכום כסף רציני. אני אפילו לא יודעת. אני לא מצליחה להעלות בדעתי״.

כבר שנים שברור כי מה שנחשב ל'משרה טובה' הולך ומשתנה. עבור דור הבוּמרים, משרה טובה הייתה לרוב קשורה למשכורת, משרד פרטי, חופשה בתשלום, העלאות שכר קבועות, ביטוח בריאות ותוכנית פנסיה טובה בהשתתפות המעביד

כבר שנים שברור כי מה שנחשב ל״משרה טובה״ הולך ומשתנה. עבור דור הבוּמרים, משרה טובה הייתה לרוב קשורה למשכורת, משרד פרטי, חופשה בתשלום, העלאות שכר קבועות, ביטוח בריאות ותוכנית פנסיה טובה בהשתתפות המעביד. עבור הוריהם של הבוּמרים – המוכרים גם בשם דור ה-GI – משרה טובה הציעה תוכנית פנסיה תקציבית, וחשוב מכול, היא אפשרה לפרנס משפחה על משכורת אחת.

חוקרים לרוב מגדירים משרה טובה ככזו שמניבה שכר טוב, מציעה הזדמנויות קידום ומאפשרת שליטה בסביבת העבודה. משרות טובות מאפשרת לעובדים לעבוד מהבית במהלך המגפה וממשיכה להציע אפשרויות עבודה מרחוק. משרות גרועות מציעות שכר נמוך, מעט מאוד הטבות או הזדמנויות לקידום, אין בהן אוטונומיה והעובדים עלולים למצוא את עצמם מפוטרים מיד.

אפליקציית הסעות: מצד אחד לקוח, מצד אחר עובד, שניהם זמניים ומתחלפים באותה המידה. תצלום: Focal Foto

עם זאת, כפי שאני מציינת בספרי החדש Side Hustle Safety Net: How Vulnerable Workers Survive Precarious Times, כשרבים מן העובדים מעזים לחלום על מחר טוב יותר, הם אינם מדברים על משרה טובה או רע, הם פשוט רוצים ״משרה אמיתית״.

משרה אמיתית יכולה להיות טובה, אבל לא בהכרח. כפי שהגדיר זאת עובד-גיגים [gig worker, אדם שעבודתו כוללת פרויקטים שונים וארעיים] בראיונות שלי, משרה של ממש כוללת ״ימי עבודה מלאים״ שמציעים ״הטבות״ ו״ביטחון כלכלי רב יותר״. כפי שהסביר עובד אחר, משרה מסורתית פירושה ״שאקבל את אותו תשלום כל שבוע או פשוט אדע שיש לי אותו מספר שעות עבודה בכל שבוע״.

'אני לא רוצה להתעורר יום אחד בגיל ארבעים ועדיין לעסוק בעבודות כאלה. אני עדין רוצה שיהיה לי משהו אמיתי' - בת 23 מניו יורק

מאות עובדי הגיג שראיינתי במהלך שמונה השנים האחרונות משתמשים באינספור מילים נרדפות כדי לדבר על משרה אמיתית: ״משרה ראויה״, ״משרה מסורתית״, ״קריירה שכוללת משרה״, ״משרה של אנשים אמיתיים״, ו״משרה של גדולים״. כי למרות כל הכותרות שטוענות כי ״כלכלת הגיג״ היא העתיד של שוק העבודה, העובדה היא שרוב גדול של העובדים שעוסקים בעבודה כזו – ובכלל זה פרילנסרים ועובדי פלטפורמות – היו רוצים בעתיד עבודה במשרה מלאה. מסקר שנערך בשנת 2019 על ידי Axios ו-Survey Monkey עולה כי 79 אחוזים מן המשיבים היו מעדיפים משרה מלאה יציבה על פי מגוון העיסוקים שלהם ועל פני האפשרות לבחור כיצד ואיפה הם רוצים לעבוד.

כפי שהסבירה לי בת עשרים ושלוש מניו יורק, שעבדה כעוזרת אישית, מטיילת עם כלבים ושמרטפית, ״אני לא רוצה להתעורר יום אחד בגיל ארבעים ועדיין לעסוק בעבודות כאלה. אני עדין רוצה שיהיה לי משהו אמיתי״.

היעדר כזה של ״משרה אמיתית״ גם אינו מוגבל לנהגים של נסיעות שיתופיות ולשליחי מזון. אפשר למצוא אותו יותר ויותר בתחומים אחרים, הודות לפלטפורמות גיגים שמציעות עובדים זמניים לפרויקטים לפי הצורך. Instawork מספקת עובדים זמניים למסעדות, AllShifts מתמקדת בעבודות סיעוד זמניות ו- Roadie מציעה עבודות שליחות. אפילו עבודות מקצועיות אינן חופשיות מפלטפורמות-גיגים, הודות לפלטפורמות כמו Graphite, Catalant או Business Talent Groupאשר משמשות כמעט את כל החברות ברשימת ה-500 של ״פורבס״ (לטענת כתב העת Harvard Business Review).

עובדים מסתכנים בכך שיהיו תקופות שבהן לא תהיה להם דרישה והם ייאלצו לחפש מקורות הכנסה, ישנה סכנה כי שהפלטפורמה ״תבטל״ את החשבון שלהם בלי אזהרה מראש ובלי שום אפשרות ערעור, ואם ייפצעו במהלך שעות העבודה, כשהם נוהגים או עובדים במקומות שאינם בטוחים, איש לא יפצה אותם על כך

עבור חברות, היתרון בעבודות גיג הוא שהן מאפשרות להן לבצע מיקור חוץ של כל הסיכונים שבהעסקת עובדים. עובדים מסתכנים בכך שיהיו תקופות שבהן לא תהיה להם דרישה והם ייאלצו לחפש מקורות הכנסה, ישנה סכנה כי שהפלטפורמה ״תבטל״ את החשבון שלהם בלי אזהרה מראש ובלי שום אפשרות ערעור, ואם ייפצעו במהלך שעות העבודה, כשהם נוהגים או עובדים במקומות שאינם בטוחים, איש לא יפצה אותם על כך. לעובדים גם אורבת סכנה של הטרדה מינית, או חוויות לא נעימות אחרות עם לקוחות הסבורים שמאחורי דלתות סגורות הכול מותר. וישנם מי שמצאו את עצמם עובדים במטלות היו מבוססות על תרמית או מסיעים נוסעים העוסקים בפעילות פלילית או פעילות מפוקפקת אחרת.

בנוסף לסיכונים אלה, עבור עובדים רבים, השכר שהם מקבלים עבור מיני עבודות בהיקף קטן אינו מספק די פרנסה. שלושים ושניים אחוזים מעובדי הגיג מדווחים כי קשה להם מאוד לכסות את הוצאותיהם ולשלם חשבונות, בהשוואה ל-18 אחוזים בלבד מן העובדים כעוסקים מורשים החייבים בדיווח מס.

נעשים מאמצים להפוך את עבודות הגיג לעבודות גיג טובות יותר, למשל בעיר ניו יורק שקבעה שכר מינימום לשליחים, אבל כמעט לא נעשה דבר כדי להפוך משרות כאלה למשרות של ממש.

הקצה השני הוא השכיר היפני: ממוסד, מסודר, מעוגן בארגון שפורש עליו חסות ומעניק לו ביטחון. תצלום: Tokyoform

אחד מיוצאי הדופן הוא חוק שהתקבל בקליפורניה וידוע בכינוי AB-5. החוק תובע סיווג של עובדים כמועסקים אם העובדה שלהם היא חלק קבוע מפעילות החברה. מטרתם של מחברי החוק הייתה להביא לכך שמעסיקים יסתמכו פחות על קבלנים עצמאיים או על עובדי גיג, ויראו בעובדים הללו מועסקים שלהם – וכך עבודת הגיג תהפוך למשרה אמיתית. אבל מגוון של הסתייגויות הצליחו לערער את מטרת החוק. לאחר מכן, חברות גיג ענקיות כמו Lyft הוציאו מאתיים מיליון דולר כדי לשכנע מצביעים לאמץ את ״הצעה 22״, שלפיה החוק האמור לא יחול על עובדי גיג המוצאים את פרנסתם דרך פלטפורמות (לפחות עד שבית המשפט העליון של קליפורניה יפסוק בנוגע לחוקיות של החריגות הללו).

נוכח אתגרים כאלה, עובדי גיג רבים מנסים לייצר ביטחון ויציבות של ״משרה אמיתית״ באמצעות עבודה במקומות רבים ושונים (polyemployment). עבודה במספר משרות חלקיות או משרות גיג היא דרך שבה העובדים יכולים להבטיח לעצמם הכנסה קבועה. ואכן, על פי דו״ח שפורסם לאחרונה על ידי H&R Block בני דור ה-Y – שהם כיום בני 28-43 – מחזיקים בממוצע שתי משרות לאדם ו״כמעט שליש מהם מתכוונים לעבוד עבור חברה המפעילה עובדים באמצעות אפליקציה״.

כל יציבות וביטחון זמניים שמציע ריבוי עבודות הם לעתים קרובות לא יותר מאחיזת עיניים. הם ממשיכים לחפש עבודה מדי יום, אם לא מדי שעה, וממתינים לזימון על ידי האלגוריתמים של הפלטפורמות, שאינם ברורים והם נעדרי שקיפות, ופירושו שהעובדים אינם יודעים אם העובדה שהם מועסקים היום מבטיחה להם תעסוקה גם מחר

אבל כל יציבות וביטחון זמניים שמציע ריבוי עבודות כזה הם לעתים קרובות לא יותר מאחיזת עיניים. הם ממשיכים לחפש עבודה מדי יום, אם לא מדי שעה, וממתינים לזימון על ידי האלגוריתמים של הפלטפורמות, שאינם ברורים והם נעדרי שקיפות, ופירושו שהעובדים אינם יודעים אם העובדה שהם מועסקים היום מבטיחה להם תעסוקה גם מחר. במקביל, כל קושי טכני שהם נתקלים בו בתפעול האפליקציה עשוי לעלות להם באובדן הכנסות.

ישנם פתרונות. אחד הבעיות עם חוק AB5 הייתה שהוא היה מוגבל לקליפורניה. מעסיקים יכלו פשוט להעביר את כוח העבודה שלהם למדינה אחרת, וזה אכן מה שהם עשו. חוק דומה ברמה הלאומית יכול לבטל את האפשרות הזו.

אפשרות נוספת היא לקנוס חברות שיותר מחמישית מן העובדים שלהן מוגדרים כספקים עצמאיים. חברות שנוהגות לפטר עובדים לעתים תכפות נדרשות לשלם יותר לביטוח הלאומי במדינתן. למה לא לעשות דבר דומה עבור חברות שמשתמשות ביותר עובדי גיג? עבודות גיג אמנם אינה מסוכנת כמו אבטלה, אבל אינה רחוקה מכך.

באופן דומה, ביטוחי פנסיה עצמאיים נדרשים לבדיקה שנתית על ידי מס ההכנסה [בארצות הברית], כדי להבטיח שאינם משמשים כלי לבניית הון עבור העובדים שזכאים לפיצויים הגבוהים יותר, אלא מטיבים עם כלל המועסקים. בדיקות דומות – השוואת שיעור עובדי הגיג לזה של המועסקים – עשויות להידרש כדי להבטיח שמשרות אמיתיות זמינות לכל מי שעובד בחברה. אם איננו מאפשרים לחברות ״לחמוס״ חסכונות פנסיה עבור עובדים בכירים, מדוע שנרשה להם לחמוס לעצמן את ה״משרות האמיתיות״?

באשר לעובדת האמנות המובטלת שהזכרתי בפתיח? היא כעת מועסקת על ידי מלכ״ר מקומי. יש לה ביטוח בריאות, חופשה בתשלום וביטוח פנסיה שעם המעביד תורם לו. היא אחת מבנות המזל. יש לה משרה אמיתית. אבל היא ממשיכה לעבוד גם כפרילנסרית מהצד.

אלכסנדה ג׳. ראבנל (Ravenelle) מלמדת סוציולוגיה באוניברסיטה של קרולינה הצפונית בצ׳אפל היל. היא חוקרת אורחת ב- Russell Sage Foundation והיא מחברת הספר Side Hustle Safety Net: How Vulnerable Workers Survive Precarious Times.

Published in Alaxon by special permission from Zócalo Public Squareתורגם במיוחד ל"אלכסון" על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: בעבודה, לעבודה, מהעבודה, רסיסים של עבודה: עבודת גיג היא מציאות עבור רבים. תצלום: מיחל מנדל, unsplash.com

Photo by Michał Mendel on Unsplash