הגונדולייר המשייט בתעלות הכמו-ונציאניות מנצל את השלווה שסביבו להרהורים. השמיים שמעל בהירים תמיד, משום שהם אינם שמיים אלא תקרה מצויירת, והשיט כולו מתרחש בתוך קניון בקטאר. זו אינה מציאות דיגיטלית, היא גשמית אבל גם וירטואלית לגמרי, והסרט שמתעד אותה הוא יצירה של האמן היפני מייקה נאהו מטסודה (Maike Naho Matsuda), החי בלונדון ובוחן את הפן האבסורדי שמביאה לחיינו טכנולוגיה מתקדמת.
בסרטון ״שירים ללא מילים״ מטסודה לוקח את צופיו למסע המלווה בטקסט, אשר נכתב על פי ראיונות עם חמישה עובדים פיליפינים, החיים בקטאר אבל המציאות שלהם רחוקה מאוד מן המציאות המלאכותית-חלומית שאנו רואים. בעיר היפהפייה חזיתות הבתים משכפלות את איטליה הרנסאנסית, המוזיקה מהדהדת מן המים - אבל איך נראים החיים של מי שעובדים כדי לתפעל את הפנטזיה הזו? איך נראים המפגשים שלהם עם התיירים?
עבודות נוספות ומסקרנות מאוד של מטסודה אפשר למצוא באתר שלו.
Songs without Words from Naho Matsuda on Vimeo.
תגובות פייסבוק
שיר טוב
שיר טוב
לוקח שנים
חמש שנים במשחקי כדור,
עוד חמש בלימודי סנסקריט,
שש בסחיבת אבנים,
תשע באהבים עם השכנה,
שבע בספיגת מכות,
ארבע בשיטוט לבד,
שלוש במעבר עיר,
עשר בהחלפת הנושא,
נצח, אני ואת,
הולכים ביחד.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
פאולו למינסקי (Leminski) היה משורר, מתרגם, מבקר ספרות, ביוגרף, מורה ואמן ג'ודו ברזילאי שנולד ב-1944 והלך לעולמו ב-1989. למינסקי היה משורר וסופר אקספרימנטלי ואוונגרדי שהותיר גוף יצירה מגוון במיוחד.
לדעת מעל ומעבר
תום ביאליקהאם מדענים צריכים למסור את כל הידוע שלהם לידי הציבור? האם הציבור...
X 8 דקות
לקראת אבולוציה לא עיוורת
מייקל לה פאג'תינוקות תלת-הוריים הם הנדסה גנטית. וזה בסדר גמור. | רוצים לראות איך נראית...
X 4 דקות