כך המים קובעים את דעתנו

לפני שנים ספורות, חבר הזמין את חמיד למסיבת ליל שישי. המארח היה בחור צעיר משיראז, ובנדיבותו הוא הציע לכולם כוס יין מן היקב הפרטי שלו, כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל אחד מהאורחים, גבר מהעיר הסמוכה יזד, סירב בנימוס. החבר השירזי של חמיד דחק בו, ״תירגע, החיים קצרים. בוא נאמץ את הרגע המשמח הזה״.

החבר היזדי של חמיד עמד בסירובו. ״זו לא רק כוס אחת. זהו מדרון חלקלק. לצערי לא אוכל להתענג על היין כי אם אשאר ער כל הלילה, הדבר יפגע ביכולת העבודה שלי מחר״.

צורת מחשבה אחת היא לחיות את הרגע ולהתענג על הנאות החיים. הגישה הנגדית היא להקריב קורבנות כעת כדי להשקיע ביתרונות לטווח ארוך

אי ההסכמה הזו הדגישה שתי גישות לחיים. צורת מחשבה אחת היא לחיות את הרגע ולהתענג על הנאות החיים. הגישה הנגדית היא להקריב קורבנות כעת כדי להשקיע ביתרונות לטווח ארוך. לשני החברים לא היה מושג שאי ההסמכה החטופה שלהם תשלח אותנו למחקר של שנים אל תוך צורות המחשבה שלהם.

יזד, עיר יבשה באיראן. תצלום: עלי נאסרי, ויקיפדיה

שתי ערים, שתי השקפות חיים

אי ההסכמה הניבה את פרויקט המחקר הזה, משום שחמיד חשד שיש כאן משהו יותר מהבדל אישי. חמיד חשד כי לא במקרה המתנזר הגיע מיזד ואילו המתענג הגיע משירז.

יזד ושירז הן שתי ערים סמוכות באיראן. הן סמוכות זו לזו אבל המוניטין שלהן הפוך. שירז העניקה את שמה ליין המוכר ברחבי תבל, וידועה בזכות השירה, הרומנטיקה והאמנות. רחובותיה מקושטים בגנים, פרחים פורחים ופירות גדלים על העצים.

יזד נמצאת במרחק שעות בודדות של נסיעה לכיוון צפון מזרח. היא מוכרת כעיר של עמל, אדיקות ואיפוק. יזד היא המקום שאליו הולך הסיפוק המהיר כדי למות.

למה המחסור המים עשוי לעצב חשיבה ארוכת טווח

ההבדל המכריע הנוסף בין יזד ושירז הוא האקלים שלהן. יש בהן כמעט אותה טמפרטורה, הן באותו גובה ובאותו קו רוחב, אבל בשירז יש מים רבים ואילו יזד יבשה.

מים הם צורך אנושי בסיסי. בעת מחסור במים, תרבויות מאמצות באורח אינסטינקטיבי דגש על חסכנות, הימנעות מבזבוז ואיסור על מותרות. כשיש שפע של מים, תרבויות עשויות לחש שיש להן די עתודות כדי ליהנות מהחיים ולדאוג למחר מחר

באותה מסיבת ליל שישי, חמיד תהה אם האקלים השונה עיצב את אופיין השונה של הערים הללו. הרעיון הוא פשוט. מים הם צורך אנושי בסיסי. בעת מחסור במים, תרבויות מאמצות באורח אינסטינקטיבי דגש על חסכנות, הימנעות מבזבוז ואיסור על מותרות. כשיש שפע של מים, תרבויות עשויות לחש שיש להן די עתודות כדי ליהנות מהחיים ולדאוג למחר מחר.

במהלך הדורות, תרבויות פיתחו מנהגים, הרגלים וערכים שמותאמים למחסור במים. פירוש הדבר הוא שתרבויות עשויות לאמץ חשיבה לטווח ארוך, גם בעולם שבו רבים אינם חושבים על המים המגיעים מן הברז שלהם.

שירז, איראן: עיר שופעת מים וצמחייה. בתצלום: גני אראם. תצלום: אמיר חוסיין ח'ודיירי

לבחון את המחסור במים

התחלנו לבחון אנשים מיזד ומשירז. רצינו לדעת אם אי ההסכמה במסיבה משקפת גישות נרחבות יותר בשני מקומות אלה או רק הבדלים אישיותיים.

גייסנו שלוש מאות בני אדם בשתי הערים ושאלנו אותם שאלות על חשיבה לטווח ארוך. למשל, הם דירגו את מידת הסכמתם להצהרות כמו ״מאמצים בלי פוסקים הם הדרך הבטוחה להגיע להישגים״.

שאלנו גם על התפנקות. שאלנו על חשיבות ערכים כמו ״מתינות: להיות בעל תשוקות מעטות״ וגם ״הקצת זמן פנוי להנאה״. ואכן, אנשים מיזד היבשה הסכימנו יותר עם חשיבה לטווח ארוך, ואילו אנשי שירז הגשומה הסכימו יותר עם התפנקויות.

יזד ושירד דומות במונחים של עירוניות, תמ״ג, שפה, דת, אוריינות ומוצא אתני. אפילו הטמפרטורות שלהן דומות. ההבדל הגדול ביותר הוא המים

בדקנו אם הבדלים אישיים כמו מגדר או גיל יכולים להסביר את ההבדלים בין שתי הערים, אבל התשובה הייתה שלילית. והעובדה ששתי הערים סמוכות זו לזו עזרה לשלול הסברים חלופיים רבים. יזד ושירד דומות במונחים של עירוניות, תמ״ג, שפה, דת, אוריינות ומוצא אתני. אפילו הטמפרטורות שלהן דומות. ההבדל הגדול ביותר הוא המים.

מחסור במים מעצב העדפות מקצועיות

למרות התוצאות הללו, עדיין חששנו שמא התשובות של הנשאלים אינן משקפות את המציאות. תשובות לסקרים לא תמיד תואמות להתנהגות, אבל חששנו במיוחד בגלל המוניטין של שתי הערים הללו. רצינו לדעת,  אם אנו חושפים הבדלים ל ממש או רק סטריאוטיפים פופולריים?

כדי לבדוק אם ההבדלים הללו תואמים את ההתנהגות של אנשים בפועל, ערכנו מחקר שטח. יצרנו שתי מודעות דרושים למשרות כמעט זהות באחד מהאתרים הפופולריים ביותר באיראן. האחת הייתה עבור משרה יציבה לטווח ארוך בחברה מבוססת, והאחרת הייתה למשרה חלקית, גמישה, בסטרטאפ מלהיב.

דרושים עובדים!

עייפים מעבודה בעומס מוגזם? בואו לעבוד בסטרטאפ שבו תוכלו ליהנות מהעבודה. אנחנו מבטיחים משמרות גמישות והטבות.
החברה
טאבאאנטוורק היא חברת סטרט-אפ. אנחנו נמצאים בקדמת הטכנולוגיה
המשרה
אנחנו מחפשים עובדים למשרה חלקית
*מתכנתי מחשבים
*אנשי שירות לקוחות
*פקידים
המיקום
יזד-שירז
למה כדאי לכם לעבוד אצלנו?
*משרה חלקית גמישה
* מקום עבודה מגניב.

---

דרושים עובדים!
חוששים מן העתיד? בואו לעבוד קשה בחברה יציבה. אנחנו מספקים חוזים לטווח ארוך עם הטבות.
החברה
באניסופטוור היא חברה עם 30 שנות ניסיון, המספקת שירותים אמינים עבור לקוחות.
המשרה
אנו מחפשים עובדים במשרה מלאה.
*מתכנתי מחשבים
*אנשי שירות לקוחות
*פקידים
מיקום
יזד-שירז
למה כדאי לכם לעבוד אצלנו?
א. שרה מלאה עם ביטחון תעסוקתי
ב. מוניטין

מועמדים משירז עתירת המים שלחו יותר פניות עבור הסטרטאפ המלהיב. מועמדים מיזד הצחיחה שלחו יותר פניות לחברה היציבה

הקמנו שתי כתובות מייל נפרדות כדי לנטר את קורות החיים שנשלחו עבור כל אחת מהחברות, וחיכינו לראות כמה אנשים ייפנו. כעבור שבועיים, ספרנו את הפניות וראינו העדפות הפוכות לגמרי. מועמדים משירז עתירת המים שלחו יותר פניות עבור הסטרטאפ המלהיב. מועמדים מיזד הצחיחה שלחו יותר פניות לחברה היציבה.

תופעה כלל עולמית?

הראיות לתפישות העולם שראינו בהתנהגות בפועל איששה את המחשבה שגילינו משהו שחורג מעבר לתפישות הפופולריות. היו לנו ראיות להבדלים תרבותיים בין אזורי אקלים רטובים ויבשים. אבל עדיין תהינו אם הסיפור ייחודי לאיראן.

ישנה סיבה טובה לחשוב שמים עשויים למלא תפקיד כדול יותר באיראן מאשר במדינות אחרות. נכון, מים הם מהותיים לכל החיים האנושיים, אבל 20 אחוז משטחה של איראן הוא מדבר, וחלק גדול משאר שטחי המדינה נמצא  בסכנת מדבוּר (הידלדלות הקרקע באזורים יבשים). רצינו לדעת אם הפרזנו בהערכת השפעת זמינות המים על ערכים, משום שחקרנו את הנושא באיראן.

לכן הרחבנו את המחקר לחלקים נוספים בעולם. השתמשנו בנתונים מסקר שעסק בחשיבה לטווח ארוך ומילוי סיפוקים ב-82 חברות שונות ברחבי תבל. אנשים בחברות שונות דירגו את אותם ערכים כמו משתתפי המחקר המקורי, אנשי יזד ושירז, כמו חשיבות ״שמירת זמן פנוי להנאות״ ו״חסכנות (לא להוציא יותר מכפי שנדרש)״.

השווינו את היחס לסיפוקים ולחשיבה לטווח ארוך עם כמות המים הטריים שקיבלו אזורים אלה לאורך ההיסטוריה. השתמשנו בנתונים היסטוריים, כי התאוריה שלנו הייתה שהשפעת האקלים על תרבויות היא השפעה מתמשכת, ולהרגלים התרבותיים הללו יש נטייה להתמיד לאורך זמן.

אפילו כשמשווים חברות בעלות אותה רמה של עושר והשכלה, אנשים במקומות שהיסטורית היה בהם שפע של מים נטו לחשוב פחות על הטווח הארוך. כאשר בדקנו את הנטייה לרצות סיפוקים, התמונה הייתה הפוכה. מקומות שבהם היה שפע של מים, נטו להסכים יותר עם ערך ההנאה והחיים ברגע הנוכחי

נראה כי זמינות המים היא משמעותית. אפילו כשמשווים חברות בעלות אותה רמה של עושר והשכלה, אנשים במקומות שהיסטורית היה בהם שפע של מים נטו לחשוב פחות על הטווח הארוך. כאשר בדקנו את הנטייה לרצות סיפוקים, התמונה הייתה הפוכה. מקומות שבהם היה שפע של מים, נטו להסכים יותר עם ערך ההנאה והחיים ברגע הנוכחי.

בדקנו גם את הרעיון שלפיו לאקלים המתמשך יש השפעה גדולה יותר על התרבות מאשר לתנאי אקלים בטווח הקצר. לשם כך, בדקנו את המים הנקיים שהיו זמינים היסטורית לחברה, לעומת המצב כיום וגילינו שההיסטוריה של מצב המים בחברה מסבירה הבדלים תרבותיים טוב יותר ממצב המים כיום.

האם במקרה נולד האסלאם במדבר?

דת היא הסבר חלופי אפשרי. ברבים מן המקומות היבשים בעולם נפוצה דת האסלאם, שלה מצוות קפדניות לשליטה בתשוקות לאלכוהול, מזון ויחסי מין. הדבר מעלה את השאלה אם המחסור במים כרוך באופן מהותי באסלאם.

כדי לבדוק זאת, השווינו את שיעור האוכלוסייה המוסלמית בחברות השונות. ישנן ראיות לכך שלדת יש חשיבות כאן. למשל, בחברות מוסלמיות הנשאלים נטו לא להסכים עם הצהרות בעד התפנקות, גישה שתואמת כנראה את האיסורים המוחלטים באסלאם.

עם זאת, מן הנתונים כולה כי זמינות המים הייתה חשובה מעבר לנוכחות האסלאם. למשל, ניסינו להשוות רק חברות שאינן מוסלמיות. אפילו במדגם קטן יותר זה, מקומות שבהן יש מחסור במים עדיין נטו יותר לעבר חשיבה לטווח ארוך.

האסלאם נוצר בחצי האי ערב, לא מקום שופע מים. בתצלום: מבצר בעומאן. תצלום: רובן הנסן

האיסורים של האסלאם על שתייה, הימורים ויחסי מין היו אולי המשכה של השקפת עולם שבבסיסה התאמה לסביבה שבה יש מחסור מסוכן במים

אולם, הקשר בין מים לאסלאם מעלה שאלה מעניינת – האם הדת היא בכלל משתנה בעל השפעה. אולי לא במקרה נולד האסלאם בנוף צחיח. האיסורים של האסלאם על שתייה, הימורים ויחסי מין היו אולי המשכה של השקפת עולם שבבסיסה התאמה לסביבה שבה יש מחסור מסוכן במים.

מים אינם עושר

קוראים זהירים יכולים להתבונן בממצאים שלנו ולחשוב, ״זה ידוע. זה קל. מים הם עושר! מים הם כמו מטילי זהב או דולרים בבנק. וכשיש לאנשים עושר רב יותר, הם חיים את הרגע. כשהם עניים, הם עורכים תוכניות לעתיד״.

זה הגיוני, אבל הנתונים סותרים זאת. מים אינם עושר. ראשית, אנחנו יכולים להשוות עושר כלכלי עם חשיבה לטווח ארוך. דווקא אנשים במדינות עשירות נוטים לחשוב יותר במונחים של תכנון לטווח ארוך מאשר אנשים במדינות עניות יותר. אבל בנוגע למים הדפוסים היו הפוכים. ״עושר מים״ נקשר לפחות חשיבה לטווח ארוך.

ברור גם שחשיבה לטווח ארוך עשויה לייצר עושר. אחת הסיבות לכך שכלכלנים חוקרים חשיבה לטווח ארוך היא שהיא מקושרת לחסכון כספי ולהשקעה בהשכלה. לכן קשה לדעת בוודאות אם העושר מעניק לאנשים מרחב נשימה שבו ניתן לחשוב לטווח ארוך, או לחלופין – אם חשיבה לטווח ארוך היא שהופכת אנשים לעשירים.

אחת הדרכים להתגבר על הבעיה הסבוכה הזו היא להפוך אנשים לעשירים או עניים במעבדה, באורח אקראי. חוקרים אכן עשו זאת, כשנתנו לנבדקים לשחק משחקים כלכליים שסודרו מראש כך שהמשתתפים יהפכו זמנית לעשירים או עניים יותר. לאחר מכן הם בדקו באיזו מידה הנבדקים תכננו את הסבבים הבאים של המשחק.

אחרי שאנשים הפכו לעניים יותר, הם החלו לקבל יותר החלטות לטווח קצר והתעלמו מעלויות עתידיות. ההחלטות הללו גרמו להרעה במצבם בטווח הארוך. במילים אחרות, אפילו כשאנחנו שולטים בכל התנאים במעבדה, השפעת העושר שונה מהשפעת המים.

זמינות המים ועושר מעוררים כנראה תגובות שונות במוחנו. עוני מוביל לחשיבה לטווח קצר, אבל עושר מים עושה זאת גם

זמינות המים ועושר מעוררים כנראה תגובות שונות במוחנו. עוני מוביל לחשיבה לטווח קצר, אבל עושר מים עושה זאת גם. יתכן שהאבולוציה ציידה אותנו בתגובות אדפטיביות ייחודיות למצב המים.

ההשערה הזו עשויה להיראות מופרכת, אבל היא הגיונית בהתחשב בכל שהמים כל כך מהותיים לחיינו. בני אדם יכולים לחיות במשך חודשיים ללא מזון, אבל לרוב לא ישרדו יותר מימים ספורים ללא מים.

יתכן שגם האף שלנו מותאם למים. ידוע כי כרישים מסוגלים לזהות טיפת דם זעירה במים, אבל בני אדם רגישים עוד יותר אפילו, לריח של גשם טרי. ישנם מי שטענו כי פיתחנו רגישות לריח הגשם כי הדבר מסייע לנו למצוא מים. כמה מופרך לחשוב שהמוח שלנו מותאם להגיב בצורה מסוימת למחסור במים?

אנחנו רגישים מאוד לגשם, מריחים אותו מיד ולבנו מתרחב. תצלום: אלן לוין

האם מחסור במים יכול לשנות את המחשבה?

עד כה, הסיפור שלנו עסק בהיסטוריה. אבל שינוי האקלים עלול לשנות את ההיסטוריה הזו. שינוי האקלים מביא כמויות גשם וגם בצורות היסטוריות. אם המוח שלנו התאים את עצמו לרגישות למחסור במים, האם שינוי האקלים עשוי לשנות גם את צורת המחשבה שלנו?

הדבר עשוי להישמע כמו סתירה. התאוריה שלנו מבוססת על הרעיון שמה שחשוב הוא מצב הסביבה בטווח הארוך. לתרבויות יש אינרציה. גילינו שתנאי מים היסטוריים מסבירים הבדלים בין תרבויות טוב יותר מתנאי המים הנוכחיים. לכן, אם התנאים לטווח ארוך הם שחשובים, האם יתכן בכלל ששינויים המתרחשים בשנים האחרונות בלבד יכולים ליצור הבדלים?

תרבויות אנושיות בונות מנהגים וגישות שמצטברים ומתקבעים באיטיות, לאורך דורות. אבל בני אדם הם כנראה גם רגישים ביותר לצורך הנוכחי שלהם במים

אנחנו חושבים שיש חשיבות גם לכך וגם לכך. תרבויות אנושיות בונות מנהגים וגישות שמצטברים ומתקבעים באיטיות, לאורך דורות. אבל בני אדם הם כנראה גם רגישים ביותר לצורך הנוכחי שלהם במים.

סבילות ללקטוז פועלת כך. תרבויות כמו דנמרק גידלו פרות לחלב במשך דורות רבים, ובסופו של דבר בנו את היכולת לעכל חלב בבגרות. הדבר הוביל לכך שלדנים יש סבילות מולדת טובה יותר לחלב מאשר למרבית בני האדם. זוהי הצטברות לאורך זמן.

אבל מחקרים שנעשו לאחרונה גילו כי אנשים יכולים גם לאבד את הסבילות שלהם לאחר שינויים קצרי טווח. אם אנשים מפסיקים לשתות חלב, הגוף שלהם מאבד את החיידקים שעוזרים להם לעכל חלב. הם ייטו יותר לחוות תסמינים כמו שלשול כשיחזרו לשתות חלב. באורח דומה, אנשים יכולים לבנות סבילות לחלב ולצמצם את התסמינים הלא נעימים בתוך כשבועיים. זוהי תגובה קצרת טווח. במילים אחרות, לבני אדם יש גם התמדה מצטברת וגם יכולת להגיב לשינויים.

גם עמידות ללקטוז מצטברת, אך אינה מובטחת לטווח ארוך ואפשר לאבד אותה. תצלום: סורין גאורגיטה

אחרי שתיעדנו את ההשפעות ארוכות הטווח של המחסור במים, רצינו לדעת אם יש משמעות גם לטווח הקצר. לשם כך, ערכנו ניסוי. הזמנו תלמידי קולג׳ למעבדה, ונתנו להם לקרוא מאמר על שינוי האקלים.

חלק מהמשתתפים קראו מאמר שדיווח על התחזיות המדעיות העדכניות בנוגע לעלייה בכמויות הגשמים. אחרים קראו מאמר שדיווח על התגברות הבצורת. הכותרת הייתה מפחידה כמו המציאות: ״המחסור העולמי החמור ביותר במים מזה 1200 שנה: ניתוח של ממצאים מלווייני מזג אוויר של נאס״א בעשרים השנים האחרונות״.

אחרי שהמשתתפים קראו את המאמרים שאלנו אותם כמה חשוב בעיניהם לחשוב לטווח ארוך לעומת ליהנות מהחיים ברגע זה. משתתפים שקראו על אודות מחסור במים אימצו חשיבה לטווח ארוך. משתתפים שקראו על שפע מים – אף שהדבר נגרם בגלל שינוי האקלים – העדיפו לחיות את הרגע.

תקווה לאנושות?

הפסיכולוג דן גילברט טען כי המוח שלנו לא התפתח להתמודדות עם איום כמו שינוי האקלים.  הרעיון הוא שהמוח שלנו מצטיין בתגובה לאיומים כמו איש מערות המניף מקל או אריה התר אחר מזון, אבל שינוי האקלים הוא בעייתי כי זהו איום המתקדם באיטיות ואין לו כוונות.

נדמה שלבני אדם אין כישורים מנטליים להתמודדות עם שינוי האקלים. עם זאת, מן הנתונים שלנו עולה כי יש תקווה. מול מחסור מידי במים, אנשים מגיבים על ידי חשיבה לטווח ארוך יותר

המסקנה היא פסימית. נדמה שלבני אדם אין כישורים מנטליים להתמודדות עם שינוי האקלים. עם זאת, מן הנתונים שלנו עולה כי יש תקווה. מול מחסור מידי במים, אנשים מגיבים על ידי חשיבה לטווח ארוך יותר.

חשיבה כזו, לטווח ארוך, יכולה להיות בדיוק מה שנדרש כדי לעצור את שינוי האקלים. איננו יכולים לנצח את הקרב מול שינוי האקלים בתוך חודש או שנה. אבל אם אנחנו יכולים להקריב דברים בטווח הקצר למען מטרות לטווח ארוך, נוכל לבצע את ההשקעות הנדרשות לצורך שינוי של ממש. למרבה השמחה, מוחותיהם של בני האדם כנראה מוכנים לכך. הערכים התרבותיים שעזרו לנו להסתגל לאיומים מן הסביבה בעבר, עשויים לעזור לנו להתמודד עם האתגר הסביבתי המשמעותי ביותר של העולם בעתיד.

חמידרזה האראטי (Hamidreza Harati) השלים את עבודת הדוקטורט שלו במנהל עסקים באוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה. הוא חוקר הבדלים בין תרבויות ושיטות הוראה חדשניות

תומאס טלהלם (Thomas Talhelm) הוא פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה. הוא חוקר הבדלי תרבות ואת האופן שבו גידול האורז לאורך ההיסטוריה עיצב את התרבות.

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

 תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: חול זורם במכה, ערב הסעודית. תצלום: NEOM ב-unsplash.com

Photo by NEOM on Unsplash