מחשבות מתחילות כאן
לפוטושופ יש מוניטין רע: הוא עוזר לאנשים לשקר לנו. הוא משמש עורכי מגזינים להצרת מותני דוגמניות, להעלמת קמטים, שינוי צבע העור, ועוד מניפולציות שמקדמות ערכי יופי קשים להשגה מציאותית.
ומנגד, הנה טענה חזקה מאוד בעד שימוש כבד בפוטושופ על תמונות: האמנית האוסטרלית ג'יין לונג אספה תמונות ישנות, שצולמו ע"י צלם רומני בין שתי מלחמות העולם. בתמונות נראים רגעים מוכרים: סצינת חתונה, ילדים מצטלמים בסטודיו, נטולי חיוכים (במחצית הראשונה של המאה העשרים לא היה נהוג לחייך בתמונות).
לונג עבדה על כל תמונות בפוטושופ עד שהפכה לסצינה פנטסטית וצבעונית - הכלה מחזיקה את הזר שלה מתחת למים, הילדים משתקפים בראי קסמים, ואישה צעירה תופרת לעצמה שמלה משמי הלילה המכוכבים.
תגובות פייסבוק
האתגר: להיות מי שאנחנו
עומייר חקמרוב צורך באישור חיצוני, בחפצים ובנתונים מספריים: כיצד נוכל להרגיש אמתיים? | זוהי...
X 8 דקות
זהירות! ביצה!
על הפודקאסט המצוין של הלן זלצמן The Allusionist, העוסק בנקודות שבהן השפה (האנגלית, לרוב) נושקת לחברה, כלכלה, היסטוריה, נוסטלגיה ומה לא, כבר המלצתי כאן, אבל אי אפשר שלא להמליץ במיוחד על הפרק שכותרתו The Egg's Warning.
קאהן-האריס אפילו כתב ספר על המגילה הזעירה החבויה בתוך ביצת השוקולד, The Babel Message: A Love Letter to Language, שמתחיל במסר הכפול המשונה של עצם הציווי להרחיק מילדים את מה שמיועד לילדים, אבל ממשיך במסע עמוק ומרתק אל ההבדלים שבין שפות רשמיות לשפות מדוברות, האופן שבו מנוסחות אזהרות בתרבויות שונות ואפילו אל שפות שבהן יצרני ״קינדר״ לא חשבו להשתמש בהן, כמו זולו, שפת סימנים אנגלית ואפילו שפות נכחדות. גם אחרי צאת הספר הוא ממשיך לעדכן, וכאן תוכלו לעזור לו אם אתם במקרה מתמצאים בשפות שהוא עדיין מנסה לתרגם אליהן את הטקסט.
מיס מנהטן
אי אפשר לצעוד בעיר ניו יורק בלי להיתקל בה. פה היא מחייכת, שם היא נושאת עיניים אל האופק. כאן כתפיה חשופות, ושם היא חושפת שדיים. האישה הזו, שדמותה מפוסלת אל תוך בניינים רבים ומפורסמים בכל רחבי העיר (ובעיקר במנהטן) היא אודרי מונסון (Audrey Munson) שהייתה שחקנית ומודלית של אמנים, היא שיחקה בסרטים אילמים בראשית ימי הקולנוע, ושימשה השראה לעשרות פסלים הנמצאים במוזיאונים ברחבי ארה״ב כמו גם לדמויות הנשיות על מזרקות, בכיכרות, מתחת לכרכובים ובחזיתות מבנים, על כיפות מוזהבות מבנים ציבוריים וגם על מטבעות.
בפרק שכותרתו ״מיס מנהטן״ מארס מספר את סיפורה של האישה שפניה הוטבעו בשיש, אבן, ברונזה וזהב, אבל שמה נשכח כמעט לחלוטין. מי שהייתה מפורסמת להפליא בראשית המאה הקודמת, נולדה ברוצ׳סטר, ניו יורק, ועברה לעיר הגדולה בילדותה, עם אמה, בעקבות גירושי הוריה. היא אותרה ברחוב על ידי צלם שהזמין אותה ואת אמה לצילומים, ואמנים אחרים שראו את התמונות התלהבו והחל להזמין אותה לדגמן עבורם. מונסון הסכימה לדגמן גם בעירום, מה שהפך אותה באותם ימים לשיחת העיר - והיא עזבה את העיר, לא בשל כך, אלא משום שהוליווד הציעה לה תפקידים. אודרי מונסון הלכה לעולמה בגיל 104, ואת סיפורה המרתק אפשר לשמוע במלואו כאן.