מחשבות מתחילות כאן
אין זה מפתיע שכמות השיער שעל ראשם של גברים משפיעה על היחס החברתי כלפיהם. יפי הבלורית נתפסים כמושכים יותר, מצליחים יותר ואפילו כאבהיים יותר. כך גילה החוקר (הקירח, יש לומר) אלברט מאנס מאוניברסיטת וורטון, שיצא לבחון את יחס החברה כלפי גברים מקריחים. אך אין זה אומר שעל גברים מקריחים להיאחז בכל הכוח בשערותיהם האחרונות. מאנס, שחוקר התנהגות וקבלת החלטות, גילה שאם שיערם של גברים התחיל לנשור ומפרציהם הולכים ונסוגים, עדיף להם להרים את סכין הגילוח ולהוריד את כולו. במחקר שערך, הראה מאנס ל-344 אנשים תמונות של אותם גברים בגרסתם השעירה (בין אם שיערם מלא וארוך או דליל) ובגרסתם המגולחת. לפי הממצאים, גברים עם שיער מלא נתפסו כאטרקטיביים יותר מגברים קרחים, אך גברים קרחים נתפסו כאטרקטיביים יותר מגברים מקריחים. גברים קרחים אף נתפסו בעיני הנשאלים כדומיננטיים וחזקים יותר מעמיתיהם בעלי השיער השופע. בתחתית הסולם דורגו כדרך קבע הגברים בעלי הבלורית הדלילה.