שתי פצצות אטום וטיפה של חוסר מזל

אופטימיסטים מאמינים במזל הטוב, פסימיסטים משוכנעים שהמזל הרע הוא נחלתם. האם יתכן שהמזל פשוט אינו קיים?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

טסוטומו ימאגוצ'י היה שרטט טכני של מכליות נפט כשבקיץ של שנת 1945 החברה שבה עבד, תעשיות מיצובישי, שלחה אותו לעיר הירושימה, ביפן, לנסיעת עסקים ממושכת. הביקור שלו בהירושימה נקטע במפתיע בשישה באוגוסט, כש"אנולה גיי", מפציץ מדגם B-29, הטיל את הפצצה האטומית שכונתה "ילד קטן" ובמרחק של פחות מארבעה קילומטרים אירע פיצוץ השווה בעוצמתו ל-15 קילוטון טי אן טי. אף שימאגוצ'י שהה בתוך תחום "המוות המידי", הוא הצליח לשרוד כשעל גופו כוויות והוא סובל מאובדן זמני של הראייה ומקרעים בעור התוף. הוא חזר הביתה לנגסאקי וחרף פציעותיו, הצליח להתייצב לעבודה בתשעה באוגוסט. הממונה עליו התקשה להאמין לסיפור על פצצה בודדה שהרסה בבת אחת עיר שלמה, ובדיוק כשטען כי מדובר בסיפור מטורף, החדר נמלא באור לבן מסמא שלא מן העולם הזה. הפצצה "איש שמן" הוטלה על נגסאקי. ימאגוצ'י שרד גם את הפיצוץ הזה, והלך לעולמו בגיל הנכבד 93, בשנת 2010.

הוא היה איש עסקים פשוט, שנקלע פעמיים למקום שבו הוטלו פצצות אטום. זה נשמע כמו ביש המזל הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת. מצד שני, הוא שרדאת שתיהן, וחי עד זקנה ושיבה, מה שהופך אותו לבר מזל במיוחד

האם ימאגוצ'י היה בר מזל או ביש מזל? מצד אחד, הוא היה איש עסקים פשוט, שנקלע פעמיים למקום שבו הוטלו פצצות אטום. זה נשמע כמו ביש המזל הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת. מצד שני, הוא שרד שתיים מן הפצצות הקטלניות ביותר שאי פעם נעשה בהן שימוש, וחי עד זקנה ושיבה, מה שהופך אותו לבר מזל במיוחד.

נגסאקי, שעון, פצצה, אטום

שרד את הפצצה: שעון בנגסאקי, במוזיאון הפצצה האטומית בעיר. תצלום: yoppy

והנה לכם עוד סיפור מימי מלחמה. רקטת אר פי ג'י היא רקטה קטנה הנושאת עליה חומר נפץ רב עוצמה. היא נועדה במקור לשימוש נגד טנקים, היא מסוגלת לבקע בשריון חור בקוטר שלושים סנטימטרים, ולכן הפכה לנפוצה ושימושית בשדה הקרב. בשנת 2006, טוראי צ'נינג מוס זכה להכיר את האר פי ג'י מקרוב. מוס היה בסיור עם מחלקתו במזרח אפגניסטן, כשהשיירה שלהם הותקפה. רקטת אר פי ג'י שנורתה לעברם פוצצה כלי רכב פשוט שהסיע חיילים ורקטה נוספת קרעה לגזרים את השריון של הנגמ"ש. האר פי ג'י השלישי פגע במוס וננעץ בבטנו. מוס נותר אמנם בחיים, אבל מטען הנפץ שבתוכו עלול היה להתפוצץ בכל רגע. כפי שאמר אחד הפרשנים: "איש לא ידע בוודאות אם מוס הוא החייל בר המזל או ביש המזל ביותר בצבא האמריקני". מפקד המחלקה הזעיק צוות חילוץ רפואי, ומוס הובל, על ידי צוות המטוס המתוח מאוד, אל עמדת הטיפול הרפואי הקרובה ביותר. הרופאים, ביחד עם מומחה לפירוק פצצות, הצליחו להוציא מגופו את הרקטה, לחבוש את פצעיו של מוס ולנטרל את מטען חומר הנפץ מחוץ לבונקר. לאחר מספר ניתוחים נוספים, מוס חזר הביתה אל משפחתו.

אנשים כמו ימאגוצ'י ומוס מופיעים ברשימות המתפרסמות ברשת ומונות את האנשים בני המזל ביותר בעולם, וגם ברשימת בישי המזל. לא לגמרי ברור אם באמת התמזל מזלם. הציצו בכל עיתון ותמצאו סיפורים דומים –  ניצולים של תאונות מטוס או מכונית נוראיות, חולים במחלות איומות ששרדו יותר זמן משצפו להם. הם מתוארים כבני מזל. זה מפתיע. משום שהיינו מצפים שאדם ממוזל באמת כלל לא ילקה בסרטן ולא ייקלע לתאונות נוראיות. מקרים כאלה מעלים שאלות מעניינות בנוגע לטבעו של המזל. האם יש בו ממש, או שהוא סובייקטיבי לגמרי, ותלוי כולו בתחושות שההתרחשויות מעוררות בנו? יכול להיות שימאגוצ'י ומוס כלל אינם בני מזל או בישי מזל. יכול להיות שמזל כלל אינו קיים בעולם.

שיפוטים הנוגעים למזל הם עניין של פרספקטיבה. מה שקורה במקרים האלה אינו נוגע להצגת העובדות

שיפוטים הנוגעים למזל הם עניין של פרספקטיבה. מה שקורה במקרים האלה אינו נוגע להצגת העובדות. זה לא שאם סיפוריהם של ימאגוצ'י או מוס מוצגים באופן אחד הם נראים לנו עניין של מזל, ובדרך אחרת, נדמה לנו שזהו חוסר מזל.  יש לנו תחושה ברורה שמה שקרה להם מכיל מרכיב של מזל ביחד עם מרכיב ברור של חוסר מזל. אבל מה עלינו לחשוב בסיכומו של דבר? האם מוס היה בר המזל או ביש המזל הגדול בצבא האמריקני? האם ימאגוצ'י היה בר המזל או ביש המזל הגדול ביותר בעולם?

RPG, אר.פי.ג'י, אפגניסטן

עניין של פרספקטיבה: מזל או חוסר מזל יוצא לדרכו באפגניסטן. תצלום: DVIDSHUB

ככל שאתם אופטימיים, כך נדמה לכם שלאנשים אחרים יש מזל טוב, וככל שאתם פסימיים, נדמה לכם שאחרים סובלים ממזל רע

מתברר כי הבדל פשוט באישיות הוא שקובע את האופן שבו אנו רואים את המזל. במאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת Philosophical Psychology, הפסיכולוגית הניסוייות ג'ניפר ג'ונסון (Johnson) ואנוכי העלינו את הסברה כי אנשים שנוטים לאופטימיות יראו במקרים כמו אלה של ימאגוצ'י ומוס מקרים של מזל טוב, ואילו אנשים שנוטים לפסימיות, יראו בהם דוגמאות לחוסר מזל. ביצענו ניסוי שנועד להשוות בין תפישותיהם של האופטימיים והפסימיים את אותם מקרים. בתחילה, הנבדקים עברו מבחן פסיכולוגי מוכר (בשם [The Life Orientation Test [Revised) שנועד לקבוע את מקומם על הרצף האופטימי-פסימי. לאחר מכן הצגנו בפניהם חמישה סיפורים אמיתיים, שבהם נושא המזל אינו חד משמעי, ובכלל זה סיפוריהם של ימאגוצ'י ומוס. לבסוף שאלנו אותם האם גיבורי הסיפורים הללו הם חסרי מזל, האם היה להם מזל במידה מוגבלת או שהם בני מזל ממש. מתברר כי ישנה התאמה חיובית ברורה בין רמת האופטימיות ובין דירוג המזל שהנבדקים נתנו לכל סיפור. כלומר, ככל שהנבדקים היו אופטימיים יותר, כך הם נטו יותר לחשוב שלגיבורי הסיפורים היה מזל טוב וככל שהיו פסימיים יותר, נדמה היה להם שמדובר במקרים של חוסר מזל. מכאן נובע בין השאר שככל שאתם אופטימיים, כך נדמה לכם שלאנשים אחרים יש מזל טוב, וככל שאתם פסימיים, נדמה לכם שאחרים סובלים ממזל רע.

כמעט כולם רואים בחלק הטוב בסיפוריהם של ימאגוצ'י ומוס –  בהישרדות שלהם –  מזל טוב, ובחלק הרע –  בעובדה שהם הופגזו –  מזל רע. אופטימיסטים ופסימיסטים עשויים בהחלט להסכים בנוגע לשאלה מהו מזל טוב ומהו מזל רע. אולם אופטימיסטים ופסימיסטים נבדלים בחומרה שבה הם שופטים את מרכיבי חוסר המזל. ככל שאדם נוטה יותר לפסימיות, כך הוא נוטה להעצים את חלקו של המזל הרע. ככל שאדם נוטה לאופטימיות, כך הוא נוטה לצמצם את חלקו של המזל הרע. במילים אחרות: אם אתם אופטימיים, אתם פשוט לא רואים את החלקים האכזריים או האומללים בחיים כנוראים כל כך. כשמוס נפגע מאר פי ג'י בבטנו, זה היה חוסר מזל. כשמוס שרד, הוא היה בר מזל. אולם בעיניי אנשים אופטימיים, העובדה שהרקטה שיפדה אותו פשוט לא הייתה איומה כל כך. בעיני הפסימיים, העובדה שננעצה בבטנו רקטה הייתה ביש מזל נורא כל כך, שהיא מאפילה על העובדה המשמחת שהוא שרד.

מכאן שתכונות אישיות עוזרות לקבוע האם מקרים שבהם הנסיבות אינן חד משמעיות ייראו לנו כמקרים של מזל טוב או רע. זהו אופן אחד שבו המאפיינים האישיים הייחודיים שלנו מנחים את השיפוט שלנו בנושאי מזל, אבל הוא אינו היחיד. במחקר אחר, ג'ונסון ואנוכי בדקנו את השפעת המסגור על הערכת המזל. מסגור הוא אחד מתהליכי קבלת ההחלטות הלא מודעים שלנו, שתואר לראשונה בשנת 1981 על ידי הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי . הנה אחת הדוגמאות שלהם:

  • האם תסכימו להמר כשמציעים לכם סיכוי של 10 אחוזים לזכייה ב-95 דולרים וסיכוי של 90 אחוזים להפסד של 5 דולרים?
  • האם תשלמו חמישה דולרים כדי להשתתף בהגרלת לוטו שמציעה לכם סיכוי של 10 אחוזים לזכייה במאה דולר וסיכוי של 90 אחוזים שלא לזכות בדבר?

הרבה יותר אנשים מוכנים לענות בחיוב לשאלה השנייה, למרות העובדה ששני המקרים זהים –  אתם צריכים להחליט האם לקחת חלק בהימור שיניב לכם 95 דולרים או יגזול מכם 5 דולרים. הסיכויים בשני המקרים זהים. למה? ובכן, הגרסה השנייה מדברת רק על הזכייה, מבלי להזכיר את האפשרות להפסיד. שלמו 5 דולרים וקבלו סיכוי של 10 אחוזים לזכות במאה דולרים? ברור, זה נשמע טוב. אבל להמר כשיש לכם סיכוי של 90 אחוזים להפסיד 5 דולרים? בשום אופן לא.

קלפים, אייסים, אסים

אנחנו לא אוהבים סיכונים, אפילו לא לשמוע עליהם. תצלום: fitzsean

חדשות טובות מתקבלות תמיד בברכה. האינטואיציות הלא מודעות שלנו שמחות להירתם לפעולה כשזו מוצגת כהישרדות או הצלחה

בניסוי אחר של כהנמן וטברסקי, הוצגו בפני רופאים נתונים סטטיסטיים בנוגע לתוצאות של שני סוגי טיפול בסרטן הריאות: ניתוח והקרנות. בטווח הקצר, ניתוח הוא מסוכן יותר מהקרנות, אם כי סיכויי ההישרדות של המטופלים כעבור חמש שנים טובים יותר. למחצית מהמשתתפים בניסוי נמסר המידע על שיעורי ההישרדות, והמחצית האחרת קיבלה את אותו מידע אבל הנתונים הוכתרו בכותרת 'שיעורי תמותה'. כך תוארו התוצאות לטווח הקצר של הניתוח:

  • שיעור השורדים כעבור חודש היה 90 אחוזים.
  • ישנו סיכוי של 10 אחוזים לתמותה בחודש הראשון.

הניתוח היה פופולרי בהרבה כשהתוצאות הוצגו במונחי הישרדות (84 אחוזים מן הרופאים העדיפו אותו) לעומת מסגור התוצאות באופן השני, במונחי תמותה (שאז 50 אחוזים מהרופאים העדיפו הקרנות). אף שמדובר בדיוק באותו תרחיש, רופאים, שהם אנשי מקצוע, בחרו להמליץ על טיפולים שונים בגלל הניסוח בלבד. המוח שלנו ממש שונא חדשות רעות. כל דבר המוצג במונחים של תמותה או אובדן נתפש אוטומטית כסיכון שיש להימנע ממנו. לעומת זאת, חדשות טובות מתקבלות תמיד בברכה. האינטואיציות הלא מודעות שלנו שמחות להירתם לפעולה כשזו מוצגת כהישרדות או הצלחה, גם כשהגרסה החיובית והשלילית למעשה זהות.

כדי לבדוק האם המסגור משפיע על תפישת המזל, תכננו סדרה של סיפורונים הממוסגרים בצורה חיובית ושלילית. השתמשנו אמנם בסיפורים היפותטיים, אבל ברור שגרסאות שלהם אכן מתרחשים לעתים במציאות. הנה שניים מהם:

סיפור טרה קופר: לוטו

מסגור חיובי:

"ניחשתי חמישה מתוך שישה! מעולם לא התקרבתי כל כך למספר הזוכה! זה היה מדהים", קראה קופר ההמומה. טרה קופר, עובדת מאפיה מבריק, עצה לקפה ובייגל במקום הקבוע שבו היא נוהגת לאכול ארוחת בוקר, והחליטה לרכוש כרטיס לוטו לפני תחילת המשמרת שלה. "בדרך כלל אני לא קונה כרטיסים להגרלות ואני לא יודעת למה היום קניתי". אחרי העבודה היא בדקה את המספרים באינטרנט. "וחשבתי לעצמי, הו אלוהים!"

מסגור שלילי:

"החמצתי את הפרס הגדול במספר אחד דפוק! כל כך מתאים לי. זה פשוט לא יאמן", קראה קופר ההמומה. טרה קופר, עובדת מאפיה מבריק, עצה לקפה ובייגל במקום הקבוע שבו היא נוהגת לאכול ארוחת בוקר, והחליטה לרכוש כרטיס לוטו לפני תחילת המשמרת שלה. "בדרך כלל אני לא קונה כרטיסים להגרלות ואני לא יודעת למה היום קניתי". אחרי העבודה היא בדקה את המספרים באינטרנט. "וחשבתי לעצמי, הו אלוהים!"

סופה חורפית

מסגור חיובי:

"אצל מחצית מהתושבים לא התרחשה הפסקת חשמל", דיווח ראש העיר. "זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. היה לנו מזל". לנוסעים בבוקר ציפו רחובות חלקלקים ועצים קפואים הפילו קווי חשמל כשסופת חורף עזה כיסתה בשלג וקרח את האזור בסוף השבוע. החזאים צפו כי העיירה תיפגע מן הסופה הקשה ביותר העונה.

מסגור שלילי:

"אצל מחצית מהתושבים התרחשה הפסקת חשמל", דיווח ראש העיר. "זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. היה לנו מזל". לנוסעים בבוקר ציפו רחובות חלקלקים ועצים קפואים הפילו קווי חשמל כשסופת חורף עזה כיסתה בשלג וקרח את האזור בסוף השבוע. החזאים צפו כי העיירה תיפגע מן הסופה הקשה ביותר העונה.

ההתרחשויות המתוארות בשני סוגי המסגורים זהות לחלוטין. הן רק מדווחות באריזה פסיכולוגית אחרת. למרות השוני הזעיר בלבד באריזה, כשהסיפורונים נמסרו לקבוצה של נבדקים, הם הגיבו כתוצאה מכך באופן שונה לגמרי. הנבדקים במחקר קראו את הסיפורונים ולאחר מכן החליטו עד כמה בני מזל היו גיבורי כל סיפור למשל, בסיפור הראשון הם נדרשו לקבוע האם טרה קופר הייתה בת מזל מאוד, בת מזל רק במידה מוגבלת, מעט חסרת מזל או חסרת מזל מאוד. הוראות דומות ניתנו להם בנוגע לסיפור סופת החורף וסיפורים אחרים. המסגור החיובי והשלילי עורבבו, כך שכולם קיבלו סיפורים כאלה וכאלה, אבל איש לא קרא את שתי הגרסאות של אותו סיפור.

בחירת המילים בתיאור האירועים השפיעה באופן דרמטי על התגובות לאירועים הללו, ועל תפישתם כאירועים של מזל טוב או חוסר מזל

התוצאות היו מדהימות. כשטרה קופר ניחשה חמישה מתוך ששת המספרים בלוטו, כמעט כולם חשבו שמדובר במזל גדול. אבל כשהיא החמיצה מספר אחד מתוך השישה, הדעה הרווחת הייתה שמדובר בביש מזל. אף שכמובן, מדובר בדיוק באותו מקרה. דפוס זהה עלה גם ביחס לסיפורונים האחרים. שני האופנים השונים ששימשו לתיאור אותם אירועים הניבו דעות שונות בתכלית בכל הקשר למזל. בסיכומו של דבר, כשאירועים הוצגו בצורה חיובית, הנבדקים חשבו שמדובר ב"מזל טוב" ב-83 אחוזים מהמקרים. כשאותם אירועים הוצגו בצורה שלילית הם הוגדרו כ"מזל טוב" רק ב-29 אחוזים מהמקרים. מבחינה סטטיסטית, ערך P המציין את מובהקות התוצאה היה קטן מ-0.001. בחירת המילים בתיאור האירועים השפיעה באופן דרמטי על התגובות לאירועים הללו, ועל תפישתם כאירועים של מזל טוב או חוסר מזל.

קוביות, קוביות משחק, מים

מזל, עניין נזיל. תצלום: The Comicbook Crimefighter

נגזרת מכאן האפשרות הממשית כי "מזל" אינו יותר מנקודת מבט סובייקטיבית ביחס לאירועים מסוימים, והוא כלל אינו תכונה של העולם שאנו מגלים

אם המזל הוא אמיתי, תכונה ממשית של אנשים או אירועים, אז חייבת להיות דרך אובייקטיבית לדעת אם ימאגוצ'י ומוס היו באמת בני מזל. ברור, האופטימיים אומרים שבסיכומו של דבר היה להם מזל, ואילו הפסימיים מתעקשים שמדובר בביש מזל. אבל מה נכון? מי צודק? וממש כך, אנחנו זקוקים גם לפסק דין באשר לטרה קופר ולתושבי העיירה שהוכתה בסערה חורפית. אם נתעלם לרגע מהמסגור, האם העובדות עצמן טעונות במזל טוב או רע? כאן בדיוק אמורה לבוא לעזרתנו תיאוריה של מזל. כשאנו חווים תפישות שאינן עקביות ומבלבלות, אנו זקוקים להסבר תיאורי שיבהיר את הכול וישיב את הסדר על כנו. משוט של קיאק השקוע למחצה במים נראה עקום ומחוץ למים הוא ישר. פסי רכבת מקבילים הנמתחים למרחק נראים כאילו הם מתמזגים. תיאוריה ראויה אמורה (1) לומר לנו שלמעשה, המשוט אינו עקום ופסי הרכבת אינם מתמזגים באמת וגם (2) להסביר את התפישות המנוגדות. תיאוריה של אופטיקה שלא הייתה מסוגלת לעשות את שני הדברים, הייתה נדחית משום כך כתיאוריה בלתי מספקת.

בדרך כלל, כשאנשים חושבים על מזל (טוב או רע) הם חושבים על אירועים בלתי סבירים שיש להם איזושהי השפעה או משמעות. משום כך, זכייה בלוטו היא עניין של מזל, אבל הפסד לא –  זכייה היא נדירה ביותר והסבירות להפסד גדולה בהרבה. או שמזל נחשב מה שנמצא מחוץ לשליטתנו, ואז גם הזכייה וגם ההפסד בלוטו הם עניין של מזל, מאחר ששתי התוצאות אינן בשליטתנו. לרוע המזל, מושגים אלה של מזל אינם עוזרים לנו במקרים כאלה. מושגי חוסר הסבירות והשליטה עשויים אמנם להבחין בין מזל וחוסר מזל, אבל הם אינם אומרים לנו דבר על מזל טוב לעומת מזל רע. הם אינם מסוגלים לקבוע האם ימאגוצ'י ומוס היו בני מזל או סבלו מביש מזל, ולהסביר מדוע אינטואיציות מנוגדות הן מוטעות. כך גם באשר למסגור, אף אחת מהגדרות המזל (אי סבירות או היעדר שליטה) אינה מסוגלת לומר לנו איזה מסגור חושף את האמת ואיזה מסתיר אותה.

ברור מכאן שהשיפוטים שלנו בכל הנוגע למזל משתנים ואינם עקביים, וכי הם תוצאה צפויה של השפעת המסגור ותכונות האישיות הייחודיות לנו. נגזרת מכאן האפשרות הממשית כי "מזל" אינו יותר מנקודת מבט סובייקטיבית ביחס לאירועים מסוימים, והוא כלל אינו תכונה של העולם שאנו מגלים. יתכן מאוד כי כשאנו טוענים לקיומו של מזל, זו אינה יותר מצורת דיבור, ולא משהו שעלינו להתייחס אליו ברצינות –  מה שעשוי להפתיע מאוד את המהמרים, הספורטאים, מחפשי העבודה וסוחרי המניות, שכולם משוכנעים שעברם ספוג במזל. יתכן מאוד, שהם עצמם יצרו –  במובן הפסיכולוגי בלבד –  את מזלם שלהם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

פרופסור סטיבן היילס (Hales) עומד בראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בלומברג, פנסילבניה. ספרו האחרון הוא This Is Philosophy: An Introduction, משנת 2012.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: עניין של פרספקטיבה. תצלום: ג'ון פורננדר, unsplash.com

Photo by John Fornander on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי סטיבן היילס, AEON.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על שתי פצצות אטום וטיפה של חוסר מזל

01
גיל ל

מזל זה תירוץ נוח, קיצור דרך כשלא מבינים, או כשאין מה להבין. הטבע מתנהג ולא סופר אותנו, השורדים מספרים את הסיפור ומפרשים אותו באופן רטרואקטיבי, ומה שקורה לנו בחיים שתלוי בנו - אז זהו, שזה תלוי בנו.

02
דן פלד

אם ניקח את כל מה שנאמר במאמר הזה ונשפוט אותו לפי הכלים שהוצגו בו נוכל, כפי שקובע הכתוב, לומר:
אין בכלל דבר כזה מזל, זו רק שאלה של איך אנחנו בוחרים להסתכל על האירועים, בעיניים פסימיות או אופטימיות.
או לבחור בכיוון אחר לדוגמה:
המזל הוא גורם סובייקטיבי שמושפע מאוד מהאופטימיות או הפסימיות שלנו, כמו גם מן הדרך שבה הוצג לפנינו המקרה.
זה ברור מאליו שמזל הוא עניין סובייקטיבי. אבל יש מקרים שהם יותר ברורים מאחרים. אדם שזוכה בכל הקופה בפעם הראשונה שהוא ממלא לוטו יתקשה מאוד להתייחס אל הסיפור הזה כאירוע שלילי, גם אם הוא אדם ציני ושלילי מטבעו ונשאר עשיר ואומלל כל חייו. סביר יותר להניח שהוא פשוט יפסיק לחשוב על העניין ויתמקד באירועים השליליים שפקדו אותו. מהצד השני, אדם שניצל מפצצת מימן אחת יתקשה מאוד לספר על המזל שפקד אותו במידה והוא לא שרד את הפצצה השנייה..
מעבר לכך, בהתייחסות לאירועים השונים שהוצגו במאמר, זו לא רק שאלה של פסימיות ואופטימיות אלא גם השאלה איזה יחס אני נותן לנושאים שונים. אני אישית, כאמן עני ששרת בצבא יכול להעיד ששתי הדוגמאות הראשונות של שורד ההפצצות ביפן ושל שורד הרקטה נשמעות לי כמו מזל רע כי מלחמה ומוות הם דברים שנשארים איתך. לעומת זאת, האישה שזכתה בלוטו נשמעת לי כמו מזל טוב, גם אם היא זכתה בסכום מועט. כי מי שבאמת צריך כסף שמח על כל סכום שנופל לחלקו.
ברור שהשאלה איך האירוע מוצג לפנינו משפיעה מאוד על התגובה האינסטינקטיבית שלנו. אבל בעידן שבו ״פייק ניוז״ הם המושג החם, לא צריך מאמר באלכסון כדי להגיע למסקנה הזו.

03
ליאור

כלומר, משהו בין 17 ל 29 אחוז מהאנשים ל א הושפעו מבחירת המלים. אישית, את המימצא הזה (שהוסתר קצת) אני מוצא מעניין יותר מכל שאר המאמר.
אגב היה די מעניין לדעת מה מספר הנבדקים. המספר הזה לא הוסתר אלא הושמט.

06
שם מלא

חוכמה גדולה באמת - לומר שאופטימיסט חושב שיש לו מזל ופסימיסט חושב שאין לו מזל.
אבל למה האופטימיסט הוא אופטימיסט אם לא בגלל שיש לו מזל להיות אופטימיסט?