שני דינוזאורים על במה אחת

מה יש בשם? זה תלוי. עבור חובבי דינוזאורים, רמז לתשובה עולה מהמריבה הסוערת סביב השאלה כיצד לכנות את אותו ענק אוכל צמחים מתקופה היוּרה – "ברונטוזאורוס" (Brontosaurus) או "אפאטוזאורוס" (Apatosaurus). האם היצורים הענקיים הללו הם זוחלים או ציפורים? שני מינים או מין אחד? עניין פשוט כמו שם של מין נכחד יכול להיראות בימינו כעניין משני – עד שהמבנה כולו מתפורר, ושם אחר וגם תפישה אחרת של העבר הרחוק מתבססים בתודעה. הדינמיקה הזאת בולטת באורח שאין לו אח ורע בדיוק בוויכוח על "ברונטוזאורוס". שינוי שם משנה את העולם. אלא אם כן הוא לא.

הפליאונטולוג המהולל סטיבן ג'יי גולד (Gould) נקט עמדה ברורה בוויכוח הסוער כשכתב בשנת 1991את "Bully for Brontosaurus", המאמר המרכזי בספר שנשא את אותה כותרת. גולד סקר את ההתקוממות נוכח הדפסתו של בול של שירות הדואר של ארצות הברית שנשא את הציון "ברונטוזאורוס". רוב הפליאונטולוגים העדיפו את השם "אפאטוזאורוס", אך גולד טען לטובת שירות הדואר ואמר שהמונח "ברונטוזאורוס" חדר לתודעה הציבורית. יחד עם זאת, מבחינתו של גולד לא הייתה חשיבות לאף אחד משני השמות – שניהם התייחסו לזאורופודים שחיו באותה תקופת יורה באותו כוכב לכת באותו עולם (יציב) שלנו.

אתם יכולים לתאר עד כמה הזדעזעתי כשגיליתי שאין מדובר בברונטוזאורוס. זה היה אפאטוזאורוס... לא יכולתי להאמין... ברונטוזאורוס היה אדיר!!! אפאטוזאורוס זה ללוזרים

אלא שמבחינתם של אחרים, השינוי בשם רמז לדבר שהיו לו השלכות פוטנציאליות של טלטלה עזה ביותר – ממש שִכתוב של העבר, לא פחות. בשנת 2011, לאחר שהצד של גולד הפסיד בוויכוח והזאורופוד נשוא המחלוקת נודע בשם "אפאטוזאורוס", כותבת המדע הפופולרי בת'אני ברוקשייר (Brookshire) נזכרה בצעצוע שהיה חביב עליה בילדותה: "אתם יכולים לתאר עד כמה הזדעזעתי כשגיליתי שאין מדובר בברונטוזאורוס. זה היה אפאטוזאורוס... לא יכולתי להאמין... ברונטוזאורוס היה אדיר!!! אפאטוזאורוס זה ללוזרים". עבור ברוקשייר ואחרים כמוה, מה שעמד על כף המאזניים היה יותר מהזכות לקרוא ליצור בשם. נראה שכל אחד מהשמות מתייחס לבעל חיים מובחן: "דגם הברונטוזאורוס שלי היה בעל סנטר חלק. לאפאטוזאורוס היה סנטר מידלדל כמו של תרנגול הודו ואיזו מין כרבולת בשרנית". על אף שהפרטים שהגדירו את הצעצועים של ברקשייר, כמו דגמי דינוזאורים באופן כללי, היו בסך הכול ספקולציות, נראה שהם מתייחסים לחלקים ממשיים של בעלי חיים ממשיים שהתקיימו בעבר בעולם הממשי.

שחזור של Brontosaurus excelsus: סנטר חלק או מידלדל? עם או בלי כרבולת? ליד ביצה או לא? סיפור מתמשך. איור: נובו טמורה, ויקיפדיה

מה קורה לעולם הזה כשחלקים ממנו נעלמים – או, מה שמוזר עוד יותר, כשמתגלה שהם לא התקיימו מלכתחילה? מדובר בשאלה פילוסופית על האופן שבו מילים ועולמות מתנגשים.

מתן שם חדש לברונטוזאורוס היה עניין מדעי אך גם סיפורי, עניין שנולד מניסיון לבחון מחדש את הסיפור של העולם הפרהיסטורי. כמו פליאונטולוגים, כך גם כותבי סיפורים בדיוניים בודקים מחדש את הסיפורים שלהם, כעניין שבשגרה

מתן שם חדש לברונטוזאורוס היה עניין מדעי אך גם סיפורי, עניין שנולד מניסיון לבחון מחדש את הסיפור של העולם הפרהיסטורי. כמו פליאונטולוגים, כך גם כותבי סיפורים בדיוניים בודקים מחדש את הסיפורים שלהם, כעניין שבשגרה. הם מרחיבים אותם על ידי המצאת סיפורים חדשים, אחדים מהם ממוקמים בהווה, אחרים משולבים בין אירועי עבר. אחדות מהתוספות הללו מפרשות מחדש חלקים מן העבר, ומשנות חלק מהסיפורים הקודמים. בחינות מחדש אחרות מאתחלות את כול העולם, ומשנות את כל הסיפורים הקודמים.

אף כי העבר האמיתי קבוע ואינו ניתן לבחינה מחדש, לא כך הוא הדבר ביחס לסיפורים על אודות העבר. פליאונטולוגים מבינים את הסיפורים הללו כתאוריות, אך הקהלים שלהם חווים אותם לא פעם באותו האופן שהם היו חווים סיפורים בדיוניים – כנרטיבים שמשתנים עם מצב הרוח, עם הפוליטיקה ועם הזמן. זה כאילו שכל עידן היורה הוא במה, והברונטוזאורוס והאפאטוזאורוס אינם אלא שחקנים. יש רגעים שבהם הם עולים על הבמה, רגעים שבהם הם יוצאים, וגם רגעים שבהם הם נכנסים מחדש. בסיפור הזה, דינוזאור אחד – או אולי שניים – מגלמים תפקידים רבים.

כדי להבין את תולדות השינויים והתיקונים של העבר הממשי שלנו, חשבו על תולדות עבר בדיוני – מלפני זמן רב מאוד בגלקסיה רחוקה-רחוקה מאוד. ב"תקווה חדשה" (משנת 1977), הסרט הראשון בטרילוגיה המקורית של "מלחמת הכוכבים", לוק סקייווקר והאן סולו מצילים את הנסיכה ליאה מידיו של דארת' ויידר. בסרט השני, ההמשך לראשון, "האימפריה מכה שנית" (משנת 1980), ליאה והאן מצילים את לוק לאחר שהלה נמלט מידיו של ויידר. הסרט השני הרחיב את הראשון על ידי פירוט אירועים מאוחרים יותר במסגרת אותו סיפור גדול יותר, או סאגה.

מרק המיל שגילם את לוק סקייווקר ב"מלחמת הכוכבים": מי שרצח את אביו של לוק הוא אביו וגם לא אביו, בסיפור המתגלגל והמשתנה תדיר. תצלום: גייג' סקידמור, ויקיפדיה

הסרטים הרביעי, החמישי והשישי, המרכיבים את הטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים", גם הם הרחיבו את הסאגה, אבל דווקא על ידי פירוט של אירועים מוקדמים יותר. מ"אימת הפנטום" (משנת 1999) והלאה, הסרטים שימשו כפרקים מקדימים, המוסרים פרטים סביב שלד העובדות שהוזכרו אך לא הוצגו בשלושת הסרטים המקוריים.

כמו קדימונים, retcons מגלים משהו חדש על אודות העבר; אך בעוד שקדימונים משלימים פרטים בלי לשנות את ההבנה הכוללת של העובדות שכבר נמסרו, retcons מגלים עובדות חדשות שמפרשות מחדש את הסיפורים שכבר קראנו או ראינו

בעוד שכל ההרחבות של ההווה הן המשכים, לא כל ההרחבות של העבר הן קדימונים. חלקן "retcons", כלומר "המשכיות רטרואקטיבית" – למשל, "שובו של הג'דיי" (מ-1983), הסרט האחרון בטרילוגיה הראשונה של "מלחמת הכוכבים". כמו קדימונים, retcons מגלים משהו חדש על אודות העבר; אך בעוד שקדימונים משלימים פרטים בלי לשנות את ההבנה הכוללת של העובדות שכבר נמסרו, retcons מגלים עובדות חדשות שמפרשות מחדש את הסיפורים שכבר קראנו או ראינו.

כך זה נעשה ב"מלחמת הכוכבים". בסרט המקורי, "תקווה חדשה", אובי-וואן אומר ללוק שוויידר הרג את אביו של לוק. בהמשך, "האימפריה מכה שנית", ויידר אומר ללוק שהוא אביו. כך פותר את הסתירה הסרט "שובו של הג'דיי": אובי-וואן מגלה ללוק שמה שהוא אמר קודם לכן היה "נכון מנקודת מבט מסוימת". במובן המילולי הפשוט, ויידר הוא אביו של לוק. מטפורית, הוא אינו אביו. ההמשכיות בין שני הסרטים נקבעת באורח רטרואקטיבי על ידי ה-retcon שלהם, זוהי ההמשכיות הרטרואקטיבית שלהם.

מעריצי "מלחמת הכוכבים" ממשיכים לספר סיפורים, להמציא המשכים, הסתעפויות וסיפורי רקע. הכול חלק מהסיפור. תצלום: ג'ייסון ג'ונס

לוק, ליאה והאן הם שחקנים על הבמה של "מלחמת הכוכבים", והסיפורים שלהם עוברים הרחבה או התאמה רטרואקטיבית לכדי המשכיות כחלק מסאגה גדולה יותר. גם ברונטוזאורוס ואפאטוזאורוס הם שחקנים, על הבמה של עידן היורה, והסיפורים שלהם גם הם מורחבים או עוברים התאמה רטרואקטיבית כחלק מסאגה גדולה יותר.

פליאונטולוגים חייבים לעצב סיפורים מן העבר הרחוק, על אודות תקופה בעולם ממשי שהסתיימה לפני שבני האדם התקיימו. יש לצפות לעדכונים ושינויים, לרוויזיות

ג'ורג' לוקס ויוצרים אחרים של "מלחמת הכוכבים" יכלו להעניק לקהלים שלהם מקומות מובחרים כדי להיות עדים לסאגה הבדיונית שלהם, אך פליאונטולוגים חייבים לעצב סיפורים מן העבר הרחוק, על אודות תקופה בעולם ממשי שהסתיימה לפני שבני האדם התקיימו. יש לצפות לעדכונים ושינויים, לרוויזיות.

אחד מראשוני מספרי הסיפורים העובדתיים הללו, ריצ'רד אוון (Owen), טבע את המונח "דינוזאור" בטקסט שלו משנת 1842: "Report on British Fossil Reptiles" ("דו״ח על זוחלים מאובנים בריטיים"). המשמעות המילולית של המונח היא "לטאה גדולה להחריד", והוא עיצב את הפרשנות של תגליות חדשות במאה השנים שלאחר מכן.

בשנות השבעים של המאה ה-19, הפליאונטולוג עתניאל צ'רלס מרש (Marsh) מאוניברסיטת ייל הוביל חפירות בעונות הקיץ במה שהיה אז "טריטוריית ווייומינג". כשמרש פרסם את ממצאיו, הוא תיאר דינוזאור שאותו הוא כינה בשם "Apatosaurus Ajax". משמעות המילה "אפאטוזאורוס" היא לטאה מטעה, ומרש בחר בו כיוון שלדינוזאור היו עצמות זנב שדמו לאלו של זוחלים ימיים; הוא בחר בתואר "Ajax" על שם איאס, הגיבור מן המיתולוגיה היוונית, לוחם שנודע בזכות ממדיו וכוחו הרב. מרש גם גילה דינוזאור שהוא נתן לו את השם "Brontosaurus excelsus", ובהמשך תיאר אותו כך:

"כמעט  כל העצמות המיוצגות כאן היו של פרט בודד, שבחייו היה אורכו כמעט 17 מטר אם לא יותר... סביר שבעל החיים אימץ לעתים תנוחה זקופה יותר, אך תנועה על הגפיים האחוריות לבדן הייתה אפשרית בקושי... הראש והמוח הקטנים מאוד, החוט העצבי הדק, מצביעים על זוחל טיפש שנע באיטיות... השרידים נמצאים בדרך כלל באתרים שבהם ברור כי בעלי החיים נתקעו".

אף כי מרש היה עתיד לגלות דינוזאורים אחרים, התיאור שלו בדבר לטאה ענקית, המוגבלת לאזור ביצתי, לכד את דמיונו של הציבור. הסאגה של עידן היורה זכתה לאחד מגיבוריה

אף כי מרש היה עתיד לגלות דינוזאורים אחרים, התיאור שלו בדבר לטאה ענקית, המוגבלת לאזור ביצתי, לכד את דמיונו של הציבור. הסאגה של עידן היורה זכתה לאחד מגיבוריה. אף כי האפאטוזאורוס היה הראשון שהתגלה, הציבור היה עתיד להריע לאחיו הצעיר ממנו, הברונטוזאורוס.

אם אנו מבינים שמרש תרם לסאגה הכוללת של הדינוזאורים, הרי שהמאמר השני שלו היה הרחבה של הראשון. אלא שבמקום להבין שה-Brontosaurus excelsus בא לאחר ה-Apatosaurus Ajax, התגלית והדיווח על הדינוזאור השני היו קדימון שהרחיב את ההבנה של הפליאונטולוגים ביחס לעבר של וויומינג, כפי שהטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים" הייתה קדימון שהשלים את הפרטים על העבר שנקבע בטרילוגיה הראשונה. לא התחוללה שום המשכיות רטרואקטיבית.

עד מותו של מרש, ב-1899, הפליאונטולוגים גיבו את הפרשנות שלו; שתי מערכות של שרידי שלדים השתייכו לשני דינוזאורים שונים, Apatosaurus Ajax ו-Brontosaurus excelsus. אך הדבר השתנה עד מהרה. ב-1901, אלמר ס. ריגס (Riggs), פליאונטולוג במה שהוא היום מוזיאון פילד לטבע בשיקגו, חשף בקולורדו את מה שהוא סבר שהוא שלד שלם יותר של אפאטוזאורוס. ריגס השווה אותו לממצאים של מרש וכתב: "המחבר משוכנע שממצא האפאטוזאור הוא בסך הכול בעל חיים צעיר של הצורה שבגרסתה הבוגרת מיוצגת על ידי ממצא הברונטוזאור".

חקר הזנב: חוליית זנב של אפאטוזאורוס, ממצא מהשטח, וגם חוליה בסיפור. תצלום: Mathew J. Wedel, Michael P. Taylor, ויקיפדיה

בחינה של דוגמאות של מה שמרש סבר שהם אפאטוזאורוס וברונטוזאורוס, והשוואה ביניהן ובין הממצאים שהוא עצמו חשף, הביאו את ריגס לכלל מסקנה שהאפאטוזאורוס והברונטוזאורוס הם אותו סוג (genus, מבחינת הטקסונומיה). "אפאטוזאורוס" ו"ברונטוזאורוס" התייחסו שניהם לאותו יצור, והשם "אפאטוזאורוס" היה עדיף כיוון שמרש השתמש בשם הזה קודם. יחד עם זאת, במקום לתת ל"Apatosaurus ajax" עדיפות במלוא מובן המילה, ריגס התפשר. הוא שילב את שם הסוג ל-Apatosaurus Ajax של מרש עם שם המין של ה-Brontosaurus excelsus שלו, ריגס קרא כעת למה שהיה דינוזאור אחד "Apatosaurus excelsus". שני בעלי החיים של מרש, היו Apatosaurus excelsus, כלומר לטאות גבוהות ומטעות.

פילוסופים העוסקים בחקר המציאות, מסכימים במידה רבה שיש רק מציאות אחת. היתר הן בסך הכול מציאויות אפשריות. אף על פי כן, הם עדיין סבורים שיש תועלת בהבחנה בין תפישות של אותה מציאות אחת ויחידה. שתי תפישות הן אלו שאוחזים בהן המדע המקצועי והתרבות העממית

מילים ועולמות התנגשו. אף כי אלמנטים מסוימים במאמר של ריגס הרחיבו אלמנטים מסוימים בכל אחד מהמאמרים של מרש, על ידי גילוי העובדה ששני הדינוזאורים היו בעצם בעל חיים אחד, ריגס ביצע retconning כלומר הוא העמיד המשכיות רטרואקטיבית לטענה הכוללת של מרש ששני בעלי החיים היו שונים, באופן דומה מאוד למה ש"שובו של הג'דיי" עשה ליצירות המוקדמות יותר של סאגת "מלחמת הכוכבים".

מטפיזיקאים, פילוסופים העוסקים בחקר המציאות, מסכימים במידה רבה שיש רק מציאות אחת. היתר הן בסך הכול מציאויות אפשריות. אף על פי כן, הם עדיין סבורים שיש תועלת בהבחנה בין תפישות של אותה מציאות אחת ויחידה. שתי תפישות הן אלו שאוחזים בהן המדע המקצועי והתרבות העממית. בכל האמור בדינוזאורים, הפליאונטולוגים עצמם הסכימו באופן כללי עם הממצאים והשמות של ריגס, אך הייצוגים העממיים של הדינוזאור העדיפו את השמות של מרש.

האיור של צ'רלס נייט על פי השלד במוזיאון האמריקני לטבע, 1919. תצלום: ויקיפדיה

בשנת 1905, המוזיאון האמריקני לטבע בעיר ניו יורק הרכיב את השלד השלם הראשון של Apatosaurus excelsus, וכינה אותו רשמית Brontosaurus excelsus. חברת הנפט סינקלייר אימצה את ה-Apatosaurus excelsus כלוגו שלה והציגה את תערוכת הדינוזאורים של סינקלייר ביריד העולמי של שיקגו ב-1933-1934, שבו הוצב דגם ירוק בגודל טבעי. לאחר מכן, סינקלייר הציגה את ה-Dinoland Pavilion שלה בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939-1940, ובו גרסה משופרת באורח של כ-23 מטר. באותה שנה, וולט דיסני הציג לראשונה את הסרט המצויר שלו "פנטזיה" (1940), שבו Apatosaurus excelsus מצויר עמד בביצה ולחכך צמחייה לצליל התיפוף הכאוטי של "פולחן האביב" של סטרווינסקי (1913). הפופולריזציה של הדינוזאור קודמה עוד יותר על ידי מופעים נוספים בתרבות, כולל סדרת הטלוויזיה המצוירת של חברת האנה-ברברה "משפחת קדמוני" (The Flintstones). עם זאת, בעוד שדיסני לא זיהה אף אחד מהדינוזאורים בשמו, סינלקייר והאנה-ברברה זיהו את האיורים שלהם כברונטוזאורוס או כ-Brontosaurus excelsus ולא כפי שהמדע העדיף, אפאטוזאורוס או Apatosaurus excelsus.

כל המופעים הללו הרחיבו בתרבות העממית את סאגת הדינוזאור מבית מדרשו של ריגס. הם לא חשפו דבר חדש על משהו ישן שהתבסס זה מכבר, אף ששימרו במקרה את "ברונטוזאורוס" או Brontosaurus excelsus. באורח דומה, ב"תקווה חדשה", לוק והאן הצילו קודם לכן את ליאה, ואז ב"האימפריה מכה שנית", ליאה והאן מצילים את לוק. גם זאת הייתה הרחבה, שכשלעצמה, לא חשפה שום דבר חדש על אודות משהו ישן שהתבסס זה מכבר בתחום הבדיוני.

ללא קשר לשמו, האפאטוזאורוס, המוכר גם כברונטוזאורוס, נחשב במשך שנים רבות ליצור טיפש, לזוחל שנע באיטיות. והנה, בסוף שנות השישים של המאה ה-20, הדברים שוב החלו להשתנות – ולא רק עבור הזאורופודים של מרש וריגס. החל במאמר עבור כתב העת "דיסקברי" בשנת 1968 ועד לשיא בדמות הספר "The Dinosaur Heresies: Two Theories Unlocking the Mystery of the Dinosaurs and Their Extinction" משנת 1986, שבו רוברט באקר (Bakker) ביצע retcon לכל הסאגה של עידן היורה.

במקום לגלות סט חדש של עצמות, באקר התבונן במגוון התגליות הקודמות – וגילה משהו חדש על אודותיהן, משהו שדרש פירוש מחדש אפילו של מושג הליבה "דינוזאור".

באקר אמר ש'דינוזאור' אינו שם נכון. היצורים כלל אינם 'זאורוס', כלומר לטאות, אלא קרובים יותר לציפורים

באקר אמר ש"דינוזאור" אינו שם נכון. היצורים כלל אינם "זאורוס", כלומר לטאות, אלא קרובים יותר לציפורים. ואז, עם ההצהרה הזאת, מילים ועולמות לא בדיוק התנגשו, אלא שדרכיהם התפצלו למסלולים שונים ביותר.

בשעתו, מרש קיבל את הפרשנות של אוון, והרחיב אותה על ידי גילוי שרידים מאובנים של בעלי חיים שהוא הניח שהם אבותיהם קרי-הדם של הזוחלים המודרניים. ריגס, אף כי הוא פירש מחדש שתיים מהתגליות של מרש, קיבל גם הוא את התפישה הכוללת יותר של אוון. באקר ביצע בחינה מחדש ותיקון לכולם.

באקר כתב, "לא במאה ה-19 ולא במאה ה-20, איש לא העמיד טיעונים משכנעים המוכיחים שהדינוזאורים ככלל היו יותר כמו תנינים זוחלים מאשר כמו ציפורים בעלות דם חם. איש לא עשה זאת כיוון שאי-אפשר לעשות זאת".

התיקון הזה של העולם הממשי הוא מהפכני יותר מתיקון של עולם בדיוני. לוק סקייווקר האמין שאביו מת, ושדארת' ויידר הרג אותו. לאחר מכן, הוא גילה שאביו בחיים ושאביו הוא בעצם דארת' ויידר. ההבנה שלו ביחס לכל האחרים נותרה יציבה. באקר, לעומת זאת, שינה כל דינוזאור שמישהו חשב עליו או הביט בו אי-פעם. זה כולל את הדינוזאורים של מרש ושל ריגס: "ברונטוזאורים לא נזקקו לביצות עמוקות כדי שגופם הכבד יוכל לצוף בהן; הם אפילו לא אהבו להיות בקרבת ביצות". באקר גילה שה-Brontosaurus excelsus – ולכן ה-Apatosaurus Ajax – מעולם לא חיו בביצות, כפי שגם מרש וגם ריגס דמיינו, וכפי שדיסני ואחרים הראו. בכל פעם שדובר על Aparosaurus excelsus (שכונה לעתים קרובות "Brontosaurus excelsus"), בעצם דובר ביצור בעל דם חם, דומה לציפור, אפילו אם הדוברים לא ידעו זאת.

ההמשכיות הרטרואקטיבית של באקר התגלתה כפופולרית. בשנת 1989, הגרסה הצבעונית המתוקנת שלו הופיעה על בול של הדואר האמריקני, עם עור צבעוני יותר מאשר הירוק של הדגם של סינקלייר, שהתמזג יפה עם סביבה ביצתית. פליאונטולוגים התנגדו לעניין, אך לא בגלל הייצוג החזותי. בכל האמור במאפיינים אחרים, הם הסכימו עם באקר. מורת הרוח שלהם הייתה תגובה לכותאת שעל הבול: "ברונטוזאורוס". אכן, בתחום השמות, הם הסכימו עם ריגס. מכון הסמית'סוניאן, בהתייחסו למוצרים של התרבות הפופולרית כגון הסרט "פנטזיה" ו"משפחת קדמוני" – וכעת גם נוכח הבול הזה – הביע בוז כלפי "ברונטוזאורוס" וכינה אותו "נומנקלטורה של סרט מצויר".

שירות הדואר של ארה״ב השיב: "על אף שהוא מזוהה כעת על ידי הקהילה המדעית כאפאטוזאורוס, בחרנו עבור הבול בשם ברונטוזאורוס כיוון שהוא מוכר יותר לאוכלוסייה הכללית".

גם זה יש: בול דואר פולני מ-1965 עם ברונטוזאורוס, אולי. תצלום: קרן הורטון

"ברונטוזאורוס" קנה לו חזקה בתרבות העממית, אך פרט לגולד, פליאונטולוגים לא רצו כל קשר עם השם. המוזיאון האמריקני לטבע שמר את השם "Brontosaurus excelsus" בתצוגה שלו עד שנת 1995, אולם 92 שנה לאחר התגלית של ריגס הוא הרכין ראשו בפני הנומנקלטורה של החוקר, והרכין את ראשו גם בפני Apatosaurus excelsus. הניסיונות לעקור את השם מתוך התרבות הפופולרית היו איטיים יותר, אם כי גם הם נחלו הצלחה בסופו של דבר. ההחלטה נגד השימוש בשם "ברונטוזאורוס" הגיעה אפילו למהדורות החדשות המכובדות של הרדיו הציבורי האמריקני, ה-NPR, שהצהיר ב-2012: "תשכחו מהכחדה: הברונטוזאורוס מעולם לא היה קיים". הכותרת ההיא הייתה ככל הנראה ניסיון לעורר סנסציה, או לפחות דו-משמעות. הסיפור עצמו, ברדיו, אמר שברונטוזאורוס אינו משהו חדש. הוא תמיד התקיים, כאפאטוזאורוס. הברונטוזאורוס לא עלה ונפל. רק שמו. כל מוצרי התרבות הפופולרית האמורים הרחיבו את העבודה של באקר. הסאגה של הדינוזאורים התרחבה ללא גילוי, בדיוק כפי ש"האימפריה מכה שנית" הרחיבה את "תקווה חדשה".

הפליאונטולוגיה והתרבות הפופולרית הסכימו. לשמחת הכול, התגלה ששני השחקנים הדינוזאורים על הבמה אינם אלא אחד. אך לא לזמן רב...

הפליאונטולוגיה והתרבות הפופולרית הסכימו. לשמחת הכול, התגלה ששני השחקנים הדינוזאורים על הבמה אינם אלא אחד. הפילוסופיה יכלה לצעוד צעד לאחור, לתאר את סצנת עולם המילים, ולהמשיך בענייניה.

אך לא לזמן רב. בשנת 2015, שנים אחדות בלבד לאחר שנראה שהעניין יושב, הפליאונטולוגים עמנואל טשופ (Tschopp), אוקטביו מתאוס (Mateus) ורוג'ר בנסון (Benson) פרסמו מחקר שבו הם טענו שבעניין המיון, ריגס טעה ומרש צדק: אפאטוזאורוס וברונטוזאורוס הם שני דינוזאורים שונים, אחרי ככלות הכול. מדידה ומיון של 81 שלדים בעלי 477 מאפייני שלד מובחנים – מספר גדול בהרבה מכפי שנבדק בכל מחקר קודם – הביאו אותם למסקנה ש"הסוג המפורסם ברונטוזאורוס נחשב לתקף על פי גישתו הכמותנית". ה-Apatosaurus Ajax וה-Brontosaurus excelsus של מרש אינם בעל חיים אחד, אינם זהים. ה-Apatosaurus excelsus  של ריגס היה בעצמו ה-Apatosaurus Ajax של מרש, מה שמותיר את הדינוזאורים המקוריים של מרש – שכעת מבינים, תודות לעבודה המוקדמת יותר של באקר, שהם בעלי מאפיינים של ציפורים בעלות דם חם.

כיום, רוב הפליאונטולוגים מקבלים את התוצאות של טשופ, מתאוס ובנסון. מינים קרובים של הסוגים אפאטוזאורוס וברונטוזאורוס התגלו גם הם: Apatosaurus Ajax, Aparosaurus louisae, Brontosaurus excelsus, Brontosaurus yahnahpin ו-Borntosaurus parvus. הראשון והשלישי היו של מרש. ככל שריגס העדיף את ה-Apatosaurus ajax של מרש, הראשון גם הוא היה של ריגס. התרבות הפופולרית יישרה קו גם היא, והפעם עשתה זאת מהר יותר. חודשים אחדים בלבד לאחר שהפליאונטולוגים פרסמו את מחקרם, סופר המדע הפופולרי ויליאם הרקביץ (Herkewitz) כתב מאמר לכתב העת Popular Mechanics שנשא את הכותרת "Brontosaurus is Back: New Study Says the Dino Is Real After All" (בשנת 2015), ובו הוא מרחיב על יסוד עבודתם של טשופ, מתאוס ובנסון. והנה, על הבמה של עידן היורה שוב ניצבו שני שחקנים. ובמיוחד במקרה של הברונטוזאורוס, לשחקן הייתה כניסה, יציאה ו(כעת) גם כניסה מחדש.

הסיפור מסובך ומסתבך: הדינוזאור הקטן ביותר המוכר לנו: קוליברי זעיר מצוי (זכר). תצלום: צ'רלס שארפ, ויקיפדיה

בקיצור, טשופ, מתאוס ובנסון הרחיבו את הטענה של באקר שהדינוזאורים היו בעלי דם חם ודמו לציפורים, אבל העמידו המשכיות רטרואקטיבית לטענה של ריס ומרש – תוך שהם מתקנים את התיקון הקודם בחלק הזה של סאגת הדינוזאורים. היה זה כאילו בניגוד ל"שובו של הג'דיי", אובי-וואן לא דיבר מטפורית ב"תקווה חדשה" וללוק נודע באיזשהו סרט מאוחר יותר שוויידר אינו אביו במובן המילולי של העניין.

פליאונטולוגים עוקבים אחר הדיון בתחום שלהם, וחוקרים העוסקים בתרבות הפופולרית עוקבים אחר הדיון בתחומם פילוסופית, המחפשים מבט סינופטי, ניצבים בעמדה טובה במיוחד כדי לעקוב אחר שניהם.

טבע האדם הוא לבחון מחדש ולתקן את מה שאנחנו סבורים שאנחנו יודעים, בין אם מדובר בעניינים עובדתיים, כמו יצורים מתקופת היורה, או בעניינים בדיוניים, כמו גיבורים מסוג ג'דיי

ומנקודת התצפית הפילוסופית, כך נראים הדברים כעת: טבע האדם הוא לבחון מחדש ולתקן את מה שאנחנו סבורים שאנחנו יודעים, בין אם מדובר בעניינים עובדתיים, כמו יצורים מתקופת היורה, או בעניינים בדיוניים, כמו גיבורים מסוג ג'דיי. התיקונים הללו מתגבשים בלשון, עם השינוי במילים שאנו עושים בהן שימוש. לעתים, השינוי מרחיב את מה שידענו, כמו בקדימון או בהמשך. במקרים אחרים, השינוי מפרש אותו מחדש, כמו ב-retcon, ההמשכיות הרטרואקטיבית. כשמילים ועולמות מתנגשים על הבמה של עידן היורה, שינויים במילים יכולים להיראות כאילו הם גורמים לשינויים בעולם. ללא קשר לכך, העולם כולו במה, במה אחת, מקום אחד שבו אפאטוזאורוס וגם ברונטוזאורוס מבצעים כניסות, יציאות, וכניסות מחדש, פעם אחר פעם.

כיוון שהמחזה הוא (גם) העניין, כניסות יציאות וכניסות מחדש כאלו אינן פוסקות לעולם. הסאגה של "מלחמת הכוכבים" לא הסתיימה בתשעה סרטים. היו הצגות אחרות, הן ב"לייב אקשן" והן בסדרות אנימציה, רומנים וקומיקסים אחרים, וגם סרטים אחרים – ומתוכננים רבים נוספים מכל סוגה. בדומה לכך, הוויכוח על הברונטוזאורוס אולי ביצע את מופעו האחרון, אך כעת, דינוזאור אחר, לא פחות פופולרי, ניצב באור הזרקורים. במרץ 2022, קבוצה של פליאונטולוגים אמריקניים פרסמה מאמר שבו היא טוענת שמה שחשבו בעבר שהוא טירנוזאורוס רקס הוא למעשה שלושה מינים נפרדים. ואז, ביולי 2022, קבוצת מדענים בינלאומית פרסמה מאמר תשובה שאתגר את הטענה הזאת.

דרמת התיקונים נמשכת.

נת'ניאל גולדברג (Goldberg) הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת וושינגטון אנד לי בווירג'יניה. הוא מחבר הספר Kantian Conceptual Geography (משנת 2014) ומחבר שותף, יחד עם כריס גוואלר של הספרים Superhero Thought Experiments (משנת 2019) ו-Revising Fiction, Fact and Faith (משנת 2020).

כריס גאוולר (Gavaler) הוא פרופסור לאנגלית באוניברסיטת וושינגטון אנד לי בווירג'יניה. הוא מחברו של הספר The Comics Form: The Art of Sequenced Images (משנת 2022) ומחבר שותף, יחד עם נת'ניאל גולדברג, של שני הספרים שצוינו לעיל.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: ברונטוזואורוס כפי שמדמיינים אותו היום: נבדל מהאפאוטוזאורוס, עם ראש הדומה לזה של דיפלודוקס. איור:דווידה בונאדונה, מילנו.

מערכת "אלכסון" מודה לדווידה בונדונה (Davide Bonadonna) על הרשות שנתן להשתמש באיור הברונטוזאורוס שלו.